ימים שכאלה
יש ימים כאלה שהכל נראה הרבה יותר... השמים יותר אפורים, יותר קשה לקום בבוקר, היום יותר ארוך וכאילו לא נגמר, יותר קשה לחייך לאנשים בעבודה, המשא על הכתפיים הרבה יותר כבד,יותר קשה לנשום, והגעגועים? - עליהם בכלל אין מה לדבר. אולי זה החלום שחלמתי על אמא בלילה - לא חלום כזה חם ומחבק, אלא חלום הזוי, קר ומרוחק, כזה שאתה יודע שהוא רק חלום ורוצה נורא להתעורר כבר אבל לא מצליח. אולי זה העובדה שאבא שוב יצא לדייט והפעם גם בישר לנו בשמחה שהוא נורא מאושר וטוב לו. אז עם כל התמיכה והפרגון שאנחנו מעניקים לו מכל הכיוונים מותר לי גם להרגיש צביטה ענקית בלב, נכון? ואולי זה סתם הגשם הזה שלא נגמר ועושה לנו עצוב. בכל מקרה אני נורא שמחה שבימים כאלה יש לי את הפורום הנפלא הזה.
יש ימים כאלה שהכל נראה הרבה יותר... השמים יותר אפורים, יותר קשה לקום בבוקר, היום יותר ארוך וכאילו לא נגמר, יותר קשה לחייך לאנשים בעבודה, המשא על הכתפיים הרבה יותר כבד,יותר קשה לנשום, והגעגועים? - עליהם בכלל אין מה לדבר. אולי זה החלום שחלמתי על אמא בלילה - לא חלום כזה חם ומחבק, אלא חלום הזוי, קר ומרוחק, כזה שאתה יודע שהוא רק חלום ורוצה נורא להתעורר כבר אבל לא מצליח. אולי זה העובדה שאבא שוב יצא לדייט והפעם גם בישר לנו בשמחה שהוא נורא מאושר וטוב לו. אז עם כל התמיכה והפרגון שאנחנו מעניקים לו מכל הכיוונים מותר לי גם להרגיש צביטה ענקית בלב, נכון? ואולי זה סתם הגשם הזה שלא נגמר ועושה לנו עצוב. בכל מקרה אני נורא שמחה שבימים כאלה יש לי את הפורום הנפלא הזה.
