ימים שכאלה....

[פשוט אישה**]

ימים שכאלה....

יום לפני כיפור יום לפני יום ההולדת ימים שבוחשים לי בפנים את מה שהיה , מול מה שיהיה את מה שעובר אותי עכשיו ומה שיש לי ובי לשנות במחר.... מין ספירת מלאי של חיים שלמים .... <>

 

[פנטום הצט]

ספירת מלאי/נעמי שמר

מדינה אחת, פעמיים ים ואגם אחד וקדחת גם, שמש אחת עגולה עם אחד חכם מלא סגולה, כאב ראש אחד ושלוש גלולות ושישה ימים ושבעה לילות אחד אלוהינו, אלוהינו, אלוהינו שבשמים ובארץ. עלייה גדולה מאלפיים שנות גולה, שתי חופשות שנתיות ואחת רגילה, יום של ניצחון, יום של מפלה, רגע ביטחון, שלושים ימי מחלה, טרומפלדור בגליל וקונצ´רטו לחליל וחצי תריסר אלופים במיל´. אחד אלוהינו, אלוהינו, אלוהינו שבשמים ובארץ. עם אחד עתיק, שני שרים בלי תיק, הראשון עצוב, השני מצחיק, ילדות אחת קשה, שנים של התשה ומי שרוצה עצמאות – בבקשה : מלחמות חמש, חטיבת חרמ"ש וחייל אחד משחק שש בש. אחד אלוהינו, אלוהינו, אלוהינו שבשמים ובארץ. חיילים שלושה עייפים במשלט ושבעים ילדים צוחקים במקלט, שלושה אסירי ציון יצאו לחפשי, אסיר עולם אחד בחודש השישי, יום הילד, יום הפרח ויום השנה וגבעה עשרים וארבע עדין לא עונה. אחד אלוהינו, אלוהינו, אלוהינו שבשמים ובארץ.

 

[נעמי 1]

ואצלי... זה קורה

בגלל כול מיני אירועים שעוברים בדרך... שבוחשים לי את הבפנים של החיים. מפגשים משפחתיים, למשל. שיר ברדיו. מזג אויר סגרירי.

 

[נשית~37]

ספירת מלאי...

בספירת מלאי תמיד אנחנו יוצאים מופסדים...בגירעון...לא מאוזנים. וותרי על הספירה....רוצי קדימה...פול ספיד. לא יודעת למה אני לא אוהבת סיכומים וספירות מלאי, אם כי אני מבינה שזה הכרחי לפעמים, כי כולכם כותבים על זה.

 

[פשוט אישה**]

בספירה.....

כמו בספירה , לא מאזנת , לא מחסירה , רק מדפדפת באותם ימים , באותם רגשות , מעשים , שעשו אותי , שעשיתי בהם , ומנסה להבין , ללמוד מהם , בשביל ה"פול-ספיד" קדימה..

 

[פנטום הצט]

מאזן בוחן...

יושב וחושב ועושה חשבון מי ספג חיוך ומי ספג עלבון, מכין רשימות לבקש ת´סליחה מרדת הליל ועד עלות הזריחה. בודק את עצמי היכן כאן טעיתי ואיך דבר מה עד היום לא ראיתי, למה להיא בחוצפה אז עניתי ואיך האמנתי להוא ובזאת שגיתי. לומד ולומד עד עלות השחר בסופו של דבר הכל ממכר וסחר, מקווה שוב ללמוד מהטעויות כמו שאומרים "להיות או לא להיות".

 

[פשוט אישה**]

בוחנת מאזן....

אצלי , אתה ביתרת זכות

 

[ב ר ד ק י ס ט י ת]

אומנות החיים

החיים זו מן תמונה כזאת שאתה משוטט במכחול הזמן תמונה לבנה וטהורה, ביום הולדתך אתה נוטל את מכחול הזמן ומתחיל לצייר את הלא כלום בכל יום אתה מוסיף פרט אחד לתמונה והתמונה מצטיירת לפניך, אט אט ולפעמים אתה עוצר רגע מביט אל התמונה ועושה לעצמך חשבון נפש קטן... מה שהספקת ומה שלא ככה זה נמשך, עד שיום אחד זה נגמר לך, ואז אתה מניח את המכחול ובצד התמונות האחרון מונחת גם תמונתך שלך <מוטי קפלן>

 

[פשוט אישה**]

תמונתך..

שלך מונחת שם , מורכבת כפאזל הנגזר מתמונות אחרים.... אהבתי ברדי

 

[אודי האחד]

../images/Emo23.gif