ימים קשים
אני כבר כמה ימים מסתובבת עם גוש בגרון. פשוט קשה לי כל כך בימים האחרונים. ביום הולדת שלי בבוקר עליתי לקבר שלה, אני עושה את זה מעט מאוד. אבל תמיד אחרי שאני עושה את זה, יש בי תחושת הקלה. הפעם זה לא קרה, כובד השתלט עליי. כולם ברכו אותי (וכמובן גם אתן, מקסימות כתמיד...). אבל, כל הזמן נזכרתי איך היא היתה שולחת לי כל מיני שירי יום הולדת לנייד ומתקשרת בהתרגשות כל כך גדולה לברך אותי. והטלפון הזה לא הגיע. וחשבתי לעצמי, בזכותה בכלל אני פה והיא לא איתי לחגוג, כבר לא שותפה לשמחות שלי ולא שותפה לבעיות שלי, אפילו לא זכתה להכיר את הקסם הכי גדול של חיי- הבן שלי. כבר יום הולדת שלישי שלי בלעדיה וזה עדיין קשה
מצטערת על ההודעה הכבדה בערב החג.... ולמרות הכל מאחלת לכולנו חג שמח
אני כבר כמה ימים מסתובבת עם גוש בגרון. פשוט קשה לי כל כך בימים האחרונים. ביום הולדת שלי בבוקר עליתי לקבר שלה, אני עושה את זה מעט מאוד. אבל תמיד אחרי שאני עושה את זה, יש בי תחושת הקלה. הפעם זה לא קרה, כובד השתלט עליי. כולם ברכו אותי (וכמובן גם אתן, מקסימות כתמיד...). אבל, כל הזמן נזכרתי איך היא היתה שולחת לי כל מיני שירי יום הולדת לנייד ומתקשרת בהתרגשות כל כך גדולה לברך אותי. והטלפון הזה לא הגיע. וחשבתי לעצמי, בזכותה בכלל אני פה והיא לא איתי לחגוג, כבר לא שותפה לשמחות שלי ולא שותפה לבעיות שלי, אפילו לא זכתה להכיר את הקסם הכי גדול של חיי- הבן שלי. כבר יום הולדת שלישי שלי בלעדיה וזה עדיין קשה