ימים קשים

[עב]

ימים קשים

עוברים עלי ימים לא פשוטים.
ראשית, אישי חלה בסרטן ומקבל טיפולים ובאופן טבעי יש הסתבכויות ותופעות ואנחנו מבקרים הרבה בקופת חולים ובבית החולים. בעוד 4 - 5 חודשים הכל יהיה מאחורינו, כך אנו מקווים.
בנוסף לכך, אבי נפל ושבר את הקרסול שלו ובבית החולים החליטו לא לנתח אותו מפאת גילו המופלג. הוא גובס וחזר לבית האבות, אך לא לביתו, אלא למחלקה הסיעודית וצריך לקבל החלטות קשות. מה יהיה בהמשך? איך הוא יתפקד? הצוות בבית האבות סקפטי ולי קשה לשים עליו "חותמת" של סיעודי.
אני משערת שיש כאן עוד חברות/ים שעמדו במצבים דומים. אולי תחלקו את ניסיונכם?

 

[אם החיטה]

אכן ימים קשים.

ראשית איחולים להחלמה מלאה ומהירה לבעלך
לגבי אביך, ההחלטה לא קלה, מי כמוני יודעת. האם יש אפשרות או אמצעים להחזיר אותו לביתו עם עזרה צמודה? זו נראית האופציה היחידה להחזירו לעצמאות כלשהי מבלי לרתק אותו למחלקה הסיעודית.
אני מאחלת לך הרבה כוח לקבל את ההחלטות הנכונות. כאלה שתוכלי להיות שלמה אתן עד כמה שניתן.

 

[ronnymp]

עב - מחזק את ידיכם בימים קשים אלה

ומאחל רפואה שלמה ומהירה לשניהם - גם לבן הזוג וגם לאב

לגבי האב
רוב הקשישים מעדיפים להישאר בביתם - בסביבתם האהובה , הנוחה והמוכרת
אני חושב שניתן לנחש שרובם דוחים עזרה מקצועית
גם כי זה נותן להם הרגשת ביטחון ועצמאות - וגם לא מתים על זרים בביתם

אבל אולי זה בכ"ז הפיתרון העדיף - ולדעתי גם הזול יותר
לנסות להביא מטפל/ת זר , דובר שפתו - לעזרה , לפחות על התאוששות עם הרגל
ואח"כ להשאיר אופציה להמשך שם לצידו .


חיזקו , אימצו והבריאו במהרה

רוני

 

[נאוהג]

תחזיקי מעמד

החלמה מהירה לאביך ולאישך.
באשר לשיקומו של אבא, גם אני מנסיוני, חושבת שכדאי לסדר עובד זר בבית. זה מחייב הרבה פיקוח ודאגה אבל אין כמו בבית. מעבר לכך חשוב לארגן שמצב הרוח יהיה כמה שיותר טוב. מפאת גילו של אביך אני מעריכה שרוב חבריו כבר לא איתנו , ואלה שכן, לא ממש ניידים. לכן חשוב לארגן שכל בני המשפחה יגיעו הרבה לבקר אפילו בתורנות , לארגן מתנדב מהשירותים לקשיש בביטוח לאומי שיבוא לדבר איתו פעם בשבוע על כוס קפה ועיתון -חבר חדש. ולזאוג שמצב רוחו יהיה משופר -ההחלמה לוקחת זמן ומצב רוח טוב משפר את הסיכויים.
אני גם מציעה חלק מהפתרונות הללו כי את צריכה הרבה כוחות ואסור לך להזניח את עצמך -זו לא בושה לנסות להתחלק עם אחרים כי הטיפול באנשים עם בעיות בריאות גוזל המון כוחות ובסוף את לא יכולה לעדות הכל לבד וטוב. בהצלחה.

 

[יוליקה]

כמה כואב לשמוע על צער וכאב שכזה

מחזקת את ידייך...אכן ימים קשים על כל בן אנוש, קל וחומר אם מכירים...
מאחלת שתעברי את הימים הקשים הטיפולים של אישך קשים אבל
את עצמך אומרת שתוך מספר חודשים זה יהיה מאחוריכם ...
הרבה בריאות והחלמה מהירה.

 

[עב]

תודה

לאבא שלי יש היום מטפלת שבאה בבוקר ומטפלת אחרת אחה"צ. המטפלת של הבוקר טוענת שבמצבו הנוכחי נדרשים שני אנשים בו זמנית, נניח כדי להושיב אותו נכון על כיסא גלגלים או כדי לרחוץ. זאת משום שהוא לא יכול לדרוך על הרגל השבורה ולא ברור אם יוכל לדרוך בעתיד והוא גם לא מבין את ההוראות. לכן הוא מתאים למחלקה הסיעודית (באמת ראיתי ששתי מטפלות עושות לו את ההעברות מהמיטה לכיסא). הוא מקפיד לדבר עברית אפילו עם קרובי המשפחה שלו והוא תמיד דורש מטפלת שתדבר עברית טובה. בכל זאת הבן אדם חי פה 72 שנים... החברים באמת הצטמצמו, אבל יש להם "חבורה" של משרתי צבא קבע לשעבר שגרים באותו מקום והם מתכנסים כל יום לשעה של ריכולים. זה מוקד היום שלהם (מי אמר שגברים לא מרכלים?) אני צריכה להמתין בסבלנות שבועיים ולראות איך הדברים מתפתחים.

 

[ladybug4NLP]

באמת כואב לשמוע ועוד 2 מקרים לא קלים

אני מאחלת לך שתעברו את זה מה שיותר מהר ועם תוצאות טובות.

באשר לאבא שלך:
אם הוא צלול - אין שום סיבה שיכניסו אותו למחלקה סעודית.
אינני יודעת איזה בית אבות זה ולכל אחד יש את הקריטריונים שלו ובכל זאת.
אמא שלי היתה בבית אבות בין הזמן שיצאה מבית חולים אחרי התקף לב ועד שמצאנו עובדת זרה.

היא כבר אז היתה בתחילת דמנציה ובמצב ירוד מאד מבחינה גופנית ונפשית (לא רצתה לאכול, לא רצתה ללכת, סרבה לצאת מהמיטהוכד'
ובכל זאת עשינו הכל והיא נכנסה למחלקה הרגילה.
אני מניחה שאם היתה נשארת שם - היא היתה עוברת בסופו של דבר לסעודית.
אחרי שהגחעה הביתה- לאט ללאט התאוששה, חזרה ללכת אפילו בלי הליכון, לאכול ולשלוט בצרכים.

שבר בקרסול מאחה - אצל קשישים אולי יותר זמן - אבל מתאחה, כך שאם יתאפשר, תשתדלו למשוך כמה שאפשר במחלקה רגילה
(אני מדברת על בתי אבות רגילים ולא על מקומות כמו עד -120, אחוזת ראשונים וכד' שבו הדיירים גרים בלוקסוס של 5 כוכבים והם עצמאיים לגמרי.
במקומות אלה לא מאפשרים לרשחש עם בעיות להאר במחלקה הרגילה כי לדבריהם "זה מוריד את הרמה והמוטיבציה והמצב רוח של הדיירים האחרים"

בנוסף הנה לינק לכתבה שעשיתי לא מזמן לטלויזיה בקשר לנפילת קשישים בגיל השלישי. יש בכתבה הרבה טיפים טובים איך להמנע ומה לעשות אחרי כדי לחזק את השרירים

https://www.youtube.com/watch?v=wrpaXT6re_Q

 

[orlu]

עב,

על זה נאמר הצרות מגיעות בצרורות ?
את אישה חזקה בכלל ועצם השיתוף אותנו בפרט. מאחלת לאבא שלך הבראה שלמה ומלאה ובטוחה שעם רוח אופטימית בעלך יעבור את התקופה הלא פשוטה שממתינה לו בפתח. לדלג בין שני הערוצים הללו לא פשוט ,אבא שלך על פי הסיפורים שייך לדור שיודע לשרוד כאב בהומור וחכמה נקווה שהפעם ייצלח לו להתגבר גם על כך .
המון בריאות חוזק ואופטימיות ברגעים של שבירה אני מאחלת לך .

 

[נילוס11]

עב היקרה

אין לי וקשה לי לתת עצות לאחרים שחווים מצבים שכאלה
גם אני וכמעט כולנו כאן,חווינו ויודעים מה זה "לגדל" הורים
שרובם ניצולי שואה שזה דבר שמוסיף עוד כמה נקודות לא קלות למסע.

כל אחד מתנהג ועושה כפי יכולתו ואופיו.
אני מכיר כל מיני מצבים,מתחים ובעיות במשפחה
עקב בעיות בריאות והזדקנות ההורים ותלותם בילדייהם.

אני בטוח שאת תעשי את כל מה שרק ניתן ובאפשרותך.
ברגעים שכאלה הכל מסביב מתגמד ונעשה שולי.
תנסי קצת בהפסקות לחוות ולחיות ולהנות ממה שאת אוהבת.
להמשיך לטפל בבית,בגינה,בנכדים,בחתולים כי אלה הרגעים
המהנים והטובים שלך במצבים שכאלה

המון סבלנות וחוזק נפשי ובריאותי לך
המון אנרגיות טובות
חיבוק ממאיר.

 

[evike]

עב, ליבי איתך ועם משפחתך

מצב לא נעים ולא פשוט. מה עוד אפשר להגיד שלא נאמר?
המשיכי להיות חזקה, כמו שאת תמיד. העוצמה והפתיחות שלך, הם גם מקור הכוח.
אני מאחלת לך וגם מקווה, שהפרוצדורה על כל הבטיה תקח פחות זמן מההערכה שקיבלתם.
ושההחלמה תהיה מהירה ושלמה!

 

[evike]

כמובן, החלמה מהירה גם לאבא

קשה מאד המצב בו אחד ההורים סובל.
מקווה שתמצאו פתרון מהיר והכי טוב שאפשר לאבא וגם לכם.

 

[evike]

בימים האחרונים אני לא בפורום ולא בפייס

אני עסוקה עם ביתי והנכד שלי. אני מחפשת תמונות ומסמכים - באלבומים ובמחשב, סורקת, שולחת במייל, דנה איתם עך כך. כך שהפורומים החברתיים לא בראש שלי.
היום אמשיך בכך, כמובן לאחר העבודה.

והכל בשביל עבודת שורשים, ובשביל מצגת לבר המצווה של הנכד, שיהיה אוטוטו.
נכנסתי רק להציץ ולהגיב בקצרה.

 

[חוה3]

בריאות לאישך

ובריאות לאביך במהרה.

חוה

 

[טומי*]

ימים קשים ללא ספק...

בקשר לאישך מאחל אני הרבה סבלנות, עד להחלמה מלאה.

המון המון בריאות טובה !!!

בקשר לאבא שלך...כל עוד ניתן לקיים אורך חיים סביר בבית, אז זה עדיף על כל פתרון אחר.

מאחל את כל הטוב שבעולם !

 

[nurii]

בריאות שלמה לבעל,החלמה לאבא

 

[agibagi]

עב. רפואה שלמה שאישך ולאבא היקר

אצל אמי ז"ל לא היתה ברירה אלה להכניס למקום סיעודי
היה טוב עד ש...אבל רק במקרה שאין ברירה ( הוצ' יקרות )
אצל חמותי שתהיה בריאה עד מ 120 אחרי CVI
מטפלת פיליפינית צמודה בבית -טובה מאוד
אבל צריכים לדאוג לה כל הזמן משכורת , אישורים , מעקב בבית
תחליטי רק מה שטוב לאבא וגם לך , ישר כח !
החלמה מהירה לכולם !!!

 

[noemi2]

עב,מאחלת בריאות טובה לבעלך,החלמה מהירה

לאבא שלך ולך הרבה כוח שתוכלי לעזור לשניהם.גם אני עברתי את זה אם אמא ז"ל,אחרי שנפלה.לצערי,היא לא עמדה בזה(הלב שלה היה חלש)

 

[רוזהלי2]

עב

הרבה בריאות לאישך ולאביך!
ולך גם כן הרבה בריאות וכח להמשיך הלאה

 

[עב]

תודה לכולם

אבא צריך להיות מגובס 6 שבועות ואח"כ שיקום. אם הוא יחזור לעצמו אז יש סיכוי לשוב לדירה.

 

[ladybug4NLP]

היכן אבא שלך אמור לעבור את השיקום?

מאד ממליצה - אם אפשר שיגיע לבית החולים תל השומר לשיקום הגריאטרי.
עובדים שם נפלא עם אנשים ומאחר וזה בתוך בית חולים הרי שלא מטלטלים את האדם ממקום למקום אלא כל הטיפול נעשה בתוך אותו מקום כולל השיקום.
זה כמובן אם זה מקום גיאוגרפי שמתאים לכם.

אמי היתה ברעות בתל אביב אחרי ניתוח שבר מתחת לאגן.
היא היתה במחלקה של סעודיים, היחס של הצוות הרפואי מתחת לכל בקורת לחולים ולבני המשפחה.
מחפפים בתרופות, טועים בתרופות ומה לא .

שמעתי שרעות נחשבת אחד מבתי החולים השיקויים הטובים יותר בארץ, במקרה ואתה לא מקרה סעודי