אבישג, הפחד הזה מוכר לרבים מאתנו
כשאנחנו מגלים את ה ADD , האפשרות שיש הסבר מרכזי אחד לכל המוזרויות שלנו, ועוד הסבר שלא מאשים אותנו ובאמת עוזר לנו להבין את עצמנו - זה נשמע כל כך מבטיח, שנורא מפחיד לחשוב על האפשרות שבאבחון יגידו לנו שזה לא נכון. כמעט כאילו יגידו לנו "מצטערים, חשבת שגילית מי אתה? טעות בזיהוי." תוסיפי לכך את העובדה, שבמשך שנים לא היה לנו מה לענות לכל מי שהאשים אותנו בעצלות, ולכן הפנמנו את ההאשמה, ועכשיו, כשמתברר שאנחנו לא כאלה איומים, משהו בתוכנו לוחש לנו: "אני כן איום; כל הסבר אחר הוא רק תרוצים". שום הסבר איננו תרוץ, אבישג. אם ADD איננו ההסבר הנכון, אז יש הסבר נכון אחר, ואת תמצאי אותו. וגם אם לא תמצאי - הוא קיים. את לא מוזרה ולא אשמה!
כשאנחנו מגלים את ה ADD , האפשרות שיש הסבר מרכזי אחד לכל המוזרויות שלנו, ועוד הסבר שלא מאשים אותנו ובאמת עוזר לנו להבין את עצמנו - זה נשמע כל כך מבטיח, שנורא מפחיד לחשוב על האפשרות שבאבחון יגידו לנו שזה לא נכון. כמעט כאילו יגידו לנו "מצטערים, חשבת שגילית מי אתה? טעות בזיהוי." תוסיפי לכך את העובדה, שבמשך שנים לא היה לנו מה לענות לכל מי שהאשים אותנו בעצלות, ולכן הפנמנו את ההאשמה, ועכשיו, כשמתברר שאנחנו לא כאלה איומים, משהו בתוכנו לוחש לנו: "אני כן איום; כל הסבר אחר הוא רק תרוצים". שום הסבר איננו תרוץ, אבישג. אם ADD איננו ההסבר הנכון, אז יש הסבר נכון אחר, ואת תמצאי אותו. וגם אם לא תמצאי - הוא קיים. את לא מוזרה ולא אשמה!