הסיומת do- היא המצאה שלי, כדי
לסייע לך לזכור את המלה. למעשה, שמות הימים נגזרים מן השפות הלטיניות, למשל, צרפתית או איטלקית: dimanche - באיטלקית - domenica ובספרדית - domingo והכוונה ל-דומינוס, כלומר, אלוהים. lundo - בצרפתית: lundi (ה-di הוא כנראה קיצור של הלטינית dies, שפירושו: יום) mardo - בצרפתית mardi - שזה mars + ה-di (או do) ה"מפורסם"
merkredo - צרפתית: mercredi - שוב, הכוונה ל-Mercurius, מרקורי... (הנקרא במקורותינו: מרקוליס...). jhaudo מזכיר את Jove, או יופיטר - כלומר, היום הנקרא על שמו של יופיטר. vendredo - באיטלקית די דומה למקור: venerdi, כלומר, יומה של ונוס (או באספרנטו: venero) והשאר, ללא מילים. עכשיו כל שנותר לך הוא "לשדך" אסוציאטיבית בין המשמעויות השונות של הימים, לבין הימים עצמם. את זה אני מציע לך לעשות בעזרת אסוציאציות מצחיקות, שלא תשכחי. למעשה, עצם המשחק עם האסוציאציה, כלומר, הניסיון למצוא דרך כלשהי לשנן את המלה, כבר מקבע את המלה ומשמעותה בזיכרון.