ימים של אפילה צינה וגשם לילות תפילה לאור של שמש געגועים לחוף וגלים של ים לצחוק של ילדים שפתאום נדם ברקים של אש רעמים מכים גשמים של ברכה נופלים יורדים ואני בין הטיפות מתחת לשמיכות מחפש חום ואהבה ושמש בחלון
שתינו קפה עוגיות כבר אזלו מבטיך היפים אלי שוב רמזו הגשם ממשיך לנגן על הגג אפלה שוב ירדה על הכרך בואי שוב...נתכרבל בסערה בין סדין לשמיכה שוב נדליק מדורה ונדע פעם נוספת את סוד החיים ושוב נרדם עדי שחר יאיר.
