ימות משיח

אך כמובן כבר אמרו את זה כמה פעמים

בהיסטוריה... אחת הסיבות לקריסת מדינתינו הקטנה לפני כ-2000 שנה היתה האמונה (בקרב הקיצוניים בעם) שהמשיח מגיע ולכן כל התנגדות אקטיבית לרומאים תצלח ותביא את הגאולה - דבר שההיסטוריה הוכיחה אחרת. חבל
 
הסיבה היחידה לקריסת עמנו..

(ולא מדינתנו כי אז לא היינו מדינה) היא מפני שאנחנו לא מתאחדים,כנראה בגלל ניפוח האגו אשר אומר שאנחנו ה"עם הנבחר". ואכן המשיח היה אמור להגיע אך הוא נמכר בבגידה ע'י כהני הדת שרצו להפוך את התורה לביזנס,בדיוק כמו היום,ועל זה נאמר בספר "קהלת" - "מה שהיה הוא שיהיה.." ו.."אין חדש תחת השמש..".
 
אין מילים - וזה נכון גם להיום

בווריאציות שונות... ולגבי איחוד - עכשיו הבנתי למה אנחנו חיים על חרבנו - רק במצבי מלחמה אנחנו מתאחדים,ובמצב של שלום היינו פשוט מתפוררים ומתפזרים כאבק על ספר ישן אשר רוח קלה נשבה עליו בגלל הריקבון הפנימי שלנו
 
כל הכבוד לך..

אכן בדיוק הדבר, האל מנסה להראות לנו כמה אנחנו טיפשים עד כדי זה שרק במצב מלחמה אנחנו מתאחדים , לכן זה העונש שלנו לכל ההיסטוריה. גם לפי חזון הנביאים אנחנו אמורים להתאחד לפני הגעת הגואל (המשיח), ואיך נתאחד? עם מלחמת גוג ומגוג.המלחמה האחרונה.
 
וואאוו אור גדול.../images/Emo24.gif

אתה גם מטיף לאיחוד הנצרות והיהדות.
או אולי אתה מעדי יהו"ה. בכל אופן אשמח לשמוע ולהבין אותך יותר. אתה זוכר כי הינך מוזמן אלי. אוהב מיקי
 
אל תשכח שאב הנצרות היה יהודי..

מי שפילג את הנצרות מהיהדות היו תלמידיו. אני לא בטוח שאם היה חי היה דוגל בפילוג הזה. אכן אני זוכר ואני אשמח להגיע אליך לשיחה והיכרות.
 

kolechad

New member
טעות לעולם חוזרת

ההסטוריה אכן הוכיחה שמשיח קיים. עובדה. רומי כבר לא פה.
 
מה זה "משיח"?../images/Emo12.gif

אולי צריך להתחיל עם השאלה הזו? והנה סיפור קצר שקיבלתי פעם במייל....
...היה היה פעם כפר של יצורים שחיו לאורכו של נהר איתן. כל אחד מהיצורים אימץ לעצמו תנוחה של היצמדות לצמחים או לסלעים על גדת הנהר, ולא העז להרפות את אחיזתו. להיאחז בכל החוזק – זו היתה דרך החיים שלהם, תורתם ומלאכם, ולהתנגד לזרם של הנהר – זה מה שלמדו משחר ילדותם. יום אחד, נעמד אחד היצורים מלוא קומתו על אחד הסלעים והכריז: "אני סומך על הזרם שהוא יודע לאן הוא הולך. אני מתכוון להרפות את אחיזתי, ולתת לו לקחת אותי לאן שייקח. אם אמשיך להיצמד, אמות משיעמום.
"משוגע" קראו לעברו כל היצורים האחרים. "שחרר את האחיזה, והזרם הזה שאתה כל כך מעריץ יטיח אותך מצד אל צד וירסק אותך על הסלעים, ככה יהיה לך מוות הרבה יותר מהיר מאשר משיעמום..." אבל האמיץ והנועז הזה לא שעה לדבריהם, גמלה בליבו ההחלטה ויהי מה – הוא ייתן לזרם לסחוף אותו לאן שיסחף... נופף לכולם בידו האחת, ותוך כדי שהוא לוקח נשימה ארוכה ועמוקה... שיחרר את ידו השניה... תוך שניות התערבל עם הזרם ונסחף, ובשצף קצף של המים הזורמים נחבט והוטח מצד לצד, נשרט מהצמחיה הפראית וספג מכות בכל חלקי גופו.. היתה לו הברירה להיאחז שוב, לשלוח יד לשיח או לסלע, ולחזור לחיות את חייו כמימים ימימה, חבול אמנם – אבל בחיים...
אלא שהוא החליט לא לוותר... הפקיר את גופו בידי הזרם ונתן לו להובילו. לאט לאט למד להתאים את תנועות גופו לקצב המים ולמד לזרום אתם. כעבור זמן לא רב נרגע הנהר וזרם לו בנחת, במישור, על מי מנוחות. וידידנו ההרפתקן צף לו בהנאה גדולה על הגב, נותן לשמש החמימה ללטף אותו ולהבריא את חבורותיו. ומשני צידי האגם ראה את בני עמו, היצורים הנצמדים, כל אחד מחזיק בחוזקה ענף או סלע, מפחד לשחרר אחיזתו פן יסחף עם הזרם...
והם, היצורים, בראותם אחד משלהם – אמנם זר שלא הכירוהו, אבל ללא ספק אחד משלהם – בראותם אותו שט לו חופשי עם הזרם ושתי ידיו חופשיות, שלא אוחזות ולא נצמדות לכלום, מנופפות לעברם לשלום, קראו בהתרגשות: "נס, נס גדול היה פה!! ראו, הנה המשיח, הנה מושיענו שבא לגאול אותנו מהגורל האכזר שמקבע אותנו למקומנו!!" ומהגדה השניה הריעו בתשובה "המשיח בא, המשיח בא, בוא להציל את כולנו!!"
"אינני משיח יותר מכם!" קרא לעברם, "כמוני כמוכם, גם אתם יכולים! הזרם שמח לקחת אותנו אתו, אם רק נעז לשחרר, להרפות... המטרה האמיתית שלנו בחיים היא המסע הזה, עם הזרם. ללמוד אותו, להסתגל לו, לזרום אתו, להתקדם הלאה. לא להיתקע במקום אחד. שחררו, אחיי, הרפו את אחיזתכם!"
אבל דבריו נפלו על אוזניים ערלות. הוא המשיך במסעו עם הזרם, והם המשיכו להיצמד ולהיאחז ולרקום סיפורים ומעשיות נפלאות אודות המשיח אשר פעם עבר דרכם, ואולי עוד יחזור פעם, להושיעם.
אין לי מושג מי כתב
 
למעלה