ימות השבוע וקאנג'י

[gala lo]

ימות השבוע וקאנג'י

אוף טוב לעניין- פה הריבוע עם קו (שמש) הוא ני. כאן הוא הי, ואומר גם יום, "אם מאריכים אותו". איך מאריכים אותו?? וקוראים לזה ני או הי או שניהם? (אם שניהם אז למה האתרים לא מזכירים את זה? יכול להיות שיש עוד שימושים/שמות למילה שלא רואים כאן בכלל?) וכאן גם יש המון מילים לא מובנות מסביב, מה זה בכלל. כאן למטה יש קישור לימות השבוע. אבל האם זה אומר שאני קוראת לימים רק בשמם- שאמור להיות שמש, ירח, אש מים וכן הלאה (??) או שאני מוסיפה "יום"?

 

[gala lo]

תיקון קישור

כאן

 

[GnomeBubble]

לא הבנתי מה הקשר למאריכים

אבל כן, לקאנג'י יכולות להיות כמה משמעויות וגם כמה קריאות. במקרה הזה, לקאנג'י הזה יש קריאת קון (קריאה יפנית) שהיא hi וקריאות און (סיניות) שהן nichi ו-jitsu (ואולי עוד משהו ששכחתי?). המשמעות שלו היא במקור שמש, אבל גם יום. ביפנית מודרנית הוא כמעט ולא מתייחס לשמש כשהוא בא לבדו, וזה גם לא קורה הרבה כשהוא בא כחלק מצירוף קאנג'י. בד"כ הוא מתייחס ליום. כשרוצים לומר שמש אומרים 太陽 שזה taiyou.

 

[דנה השניה]

ימות השבוע

טוב, לא כל כך הבנתי את השאלה הראשונה שלך. אבל בקשר לימות השבוע, את לא קוראת לימים רק "שמש", "ירח" וכו', אלא מוסיפה אחר כך 曜 よう שפרושו "יום בשבוע". 曜 מופיע תמיד עם 日 (=יום) אחריו, אבל הצליל שלו משתנה מ ひ ל び. אז יש לך: 日曜日 にちようび nichiyoubi יום ראשון (שמש) 月曜日 げつようび getsuyoubi יום שני (ירח) 火曜日 かようび kayoubi יום שלישי (אש) 水曜日 すいようび suiyoubi יום רביעי (מים) 木曜日 もくようび mokuyoubi יום חמישי (עץ) 金曜日 きんようび kinyoubi יום שישי (כסף) 土曜日 どようび doyoubi יום שבת (אדמה) דוגמה: 日曜日に学校へ行きました nichiyoubi ni gakkou he ikimashita ביום ראשון הלכתי לבית הספר.