ימאדורי

[oferez]

ימאדורי

שגיא אינני יודע אם חבר פורום יכול ליזום סקר או שזה שמור רק למנהל. הייתי שמח אם תערוך סקר לגבי ימאדורי. כמה מהחברים רואים זאת כמקור משמעותי לחומר גלם. ואז לקיים דיון בנושא. דיון מיקצועי, דיון מוסרי, שמירת טבע, או הבטים נוספים , את הדיון אשמך לפתוח כבר עכשיו עם כמה ממחשבותי אני בטוח שכל אוהבי הבונסאי כמוני אוהבי טבע. וכאוהבי טבע גם שומרי טבע. מצד שני לטעמי אין כמו ימאדורי,מכל הסוגים ומקומות. מטעים נטושים לצידי הכבישים. בטבע. גינות. ההיתרגשות, הנסיעה למקומות יפים, החיפוש השליטה העצמית. לחזור עם משהו נהדר הביתה. תכלס זה מיתנגש עם שמירה על הטבע.אז אני משתדל לדבוק בכמה כללים: לקחת רק במקום שיש בו צפיפות לעבוד כמדלל. לא לקחת יותר מידי מאותו סוג באותו מקום. לפני שמוציאים לבדוק טוב בסביבה אם איו עץ אחר מתאים ויפה יותר. כדי שלא נוציא בסוף גם אותו. לסיום כדי לתת זוית נוספת לדיון שהעלתי אזכיר משפט ששמעתי לאחרונה "ימאדורי זה לא גידול זה אספנות" מוזמנים לענות עפר

 

[minigan]

יאמאדורי ואספנות

שלום לעופר ולכולם. מאחר וכבר התבטאתי בעבר במקום אחר בנושא הקשר בין יאמאדורי ואספנות אני מרשה לעצמי לצטט: "דעתי לגבי מקור חומר הגלם המועדף ליצירת בונסאי מאד פשוטה ומאד "ליבראלית". כמו בכל תחום בחיים חשוב מאד שכל חובב בונסאי יכיר את היתרונות והחסרונות בכל חומר גלם כדי שיוכל להחליט מה המקור המועדף עליו. אין "מודל" אחד של חובב בונסאי. מה שמתאים לי לא בהכרח מתאים לך. בעיני העניין המרכזי הינו מודעות לכל ההיבטים של הנושא. כשכל המידע בידך אתה יכול להחליט. אין לי ספק שהטבע (או אלוהים אם תרצה) הוא אמן הבונסאי הרב-גוני ביותר. ניתן לאסוף מיצירותיו של הטבע (יאמאדורי), ללטשן ולעבדן ולהרגיש נפלא. זהו ענף אחד באמנות הבונסאי, מכובד ועם תוצאות מרהיבות אבל מתבסס על...אספנות. בעיני, האתגר הגדול ביותר הקיים הוא להגיע לרמת יצירות המופת המבוססות על ימאדורי אבל מחומרי גלם הבסיסיים ביותר. דווקא למתחילים הייתי מציע להתבסס על ימאדורי וככל שרמתך ונסיונך מתפתחים תצליח יותר "להיות הטבע בעצמך". כמובן שמימד הזמן ואורך חייו של אמן בונסאי אנושי מפתים אותנו מאד להתחיל עם חומר גלם מתקדם ככל הניתן (במידה והוא זמין). מאידך, רבים חובבי הבונסאי המעידים על עצמם כי הם נהנים מתהליך היצירה לא פחות ואף יותר מהתוצר הסופי. בהצלחה לכולם: ליוצרים בונסאי חביב מזרע, ל"ציידי" הימאדורי, לרוכשים בונסאי בן 500...ולכל מה שביניהם." שבוע טוב יוסי

 

[משה כרמי]

אספנות וגננות.

כפי שיצירת בונסאי מפרה בונסאי מ"ימה דורי" הינה אספנות, כך גידול פרה בונסאי מזרע יחור שתיל וכ' הינה גננות, המטרה קבלת חומר מעולה ליצירת הבונסאי. האמירה "ניתן לאסוף מיצירותיו של הטבע (יאמאדורי), ללטשן ולעבדן ולהרגיש נפלא" נראה לי קצת יומרנית - אנו לא אוספים בונסאי בטבע, אנו אוספים בטבע פרה בונסאי, בדרך כלל מבוגר ובשל יותר מהחומר הנמצא במשתלות (בעיקר בארץ). לדעת גדולים ממני, חלק חשוב מאוד ביצירת הבונסאי הוא איתור החומר המתאים- מכל מקור שהוא. לא הייתי ממליץ על "ימה דורי" למתחילים, אחוז השרידות נמוך ביותר (בכל העולם). מקובל בעולם לשתול מספר שתילם במקום בו עוקרים את החומר ל"ימה דורי".

 

[גיא קרן]

שאלת תם...

בנושא איסוף מהטבע. כמובן שמובן לי שבאמצעות איסוף מהטבע ניתן להגיע לחומר גלם בוגר ומעולה שקשה למצאו במשתלות בארץ. אבל... ואני לא חושב שזה אבל קטן, יש לי את הרושם הבסיסי שאיסוף עצים מהטבע במדינת ישראל אסור ברוב המקרים אם לא בכולם. למיטב ידיעתי, נדרש אישור מאיזשהוא פונקציונר במועצה/עיריה של מקום המגורים גם כשמדובר על עקירת עץ מהגינה שלך !!!! והמדובר כאן בעיקרון גם על עצים צעירים יחסית. אז לא כל שכן על עקירת עצים ברשות הציבור (פארקים, יערות, וכו). רוב העצים בארץ נחשבים מוגנים אם אני לא טועה. האם אתם משיגים איכשהוא אישור של גורם מוסמך (קק"ל, עיריה וכו')?

 

[משה כרמי]

תשובת תם

כדאי תמיד לקבל אישור מתאים מבעל השטח. לעולם אין טעם לאסוף עצים צעירים בריאים הגדלים בסביבה מתאימה, אותם עדיף לרכוש במשתלות, ולו רק בגלל סיכוי ההישרדות. מדובר באיסוף עצים מבוגרים פגומים ומעווותים אשר התפתחותם עוכבה - בדרך כלל בגלל תנאי גידול, שריפות ופגעי טבע. עצים אלו נעקרים ומושמדים ע"י מתחזקי היערות ולמעשה אנו מצילים אותם מהשמדה.

 

[גיא קרן]

ובכל זאת....

א. כמו שאמרתי אפילו בעל השטח לרוב אינו מוסמך לתת אישור כזה על פי חוק במדינה. יש בכל מועצה או עיריה "פקח יערות" או תואר דומה שאחרי לכאלו דברים. אני מפנה אותך לפורום "גינון" שם סיפר אחד הגולשים על כך שנתבע ע"י העיריה שלו בסכומים אסטרונומיים בגלל שעקר עץ צעיר (!) מגינתו שלו ללא אישור. ב. גם עצים "פגומים ומעוותים" אסורים בעקירה על פי רוב (גם אם "מוסרית" נוח לך לחשוב ש"מותר" לך !). אני גם בספק אם אפשר לקבל אישור מהקק"ל לכזו עקירה. על פי הבנתי מי שנתפס בכזו עבירה (!) ישלם קנס לא קטן. האם מישהו פה פעם פנה לגורמים מוסמכים על מנת לקבל אישור כזה? הייתי שמח בעצמי לנסות "יאמאדורי" אם אמצא אובייקט מתאים, אבל רק בתנאי שזה חוקי.

 

[oferez]

ובכל זאת

ובכל זאת אתה צודק. חוק זה חוק וקשה להיתווכח עם זה. אבל תראה דוגמה למצב של לבטים: יער יפה עצים מבוגרים חיפשתי וחיפשתי ולא מצאתי אף אלון בוגר. אבל המוו אלונים צעירים אף אחד לא נטע אותם זה ברור. הצפיפות לעיתים שניים שלושה וגם חמישה למטר מרובע. גדלים מתחת לעצי חרוב בוגרים לצד זריעים של החרוב, ואני מדבר על מאות אלונים צעירים בכל מיני מקומות בילטי אפשריים. ברצינות ובלי רציונליזציה אין לרוב האלונים והחרובים שם שום סיכוי. יום אחד מישהו יצתרך ובטח יעשה שם סדר. חשבתי שיכול להיות נחמד ליצור קשר עם קקל או מי שאחראי שם ולקבל רשות ובפיקוח מתאים לעשות מיפגש חוג פלוס חובבי בונסאי שאינם חברים ולעשות "חפירות הצלה". חלום יפה שאני מגשש אצל מישהו אפשריותו. ובינתיים אם אתה כבר שם ...

 

[סן תאי]

סקרים וימאדורי

כל יוזמה של כל חבר פורום תתקבל בברכה, כולל רעיון לסקר! לעניין הימאדורי, גם לטעמי פרה בונסאי מימאדורי הוא פוטנציאלית חומר הגלם המשובח ביותר, מסכים גם עם העובדה שפעילות הימאדורי לכשעצמה מרגשת,מאתגרת ומהנה. יחד עם זאת יש להתחשב כמובן בערכי שמירת הטבע ולא פחות מכך בחוק. מסיבה זו אני מחלק את פעילות הימאדורי לשתי קטגוריות: 1. ימאדורי שמבוצע באתרי בנייה/סלילת כבישים/פיתוח סביבתי (שזו פשוט הצלת חיים!!!), כמו גם ימאדורי מגינתך הפרטית או גינות שכנים וחברים (רק ברשות) וימאדורי בשטחים חקלאיים נטושים(באישור בעל הקרקע). עם כל הנ"ל אין כל בעייה מוסרית או חוקית. 2. ימאדורי בשטחי טבע פתוחים. פה בהחלט קיימת בעייה חוקית/אתית אבל החוק מטרתו להגן מפני פורעי חוק ובוזזי אוצרות טבע ואין לטעמי בעייה עם העתקה של פרה בונסאי נפלא שגדל בשכבת הכורכר 1/2 מ' מהכביש הסלול, או בהצלתו של שיח אלת מסטיק קטן שנאכל כמעט עד כלות בשטחי מרעה ועוד דוגמאות כהנה וכהנה. ימאדורי לעניות דעתי הצנועה זה הכי רחוק מאספנות שאפשר. חיפוש אבנים בטבע זה אולי אספנות (בלי לזלזל ותקן אותי אם אני טועה URIBZ) אבל איתור פרה בונסאי מימאדורי ? הייתי מגדיר זאת 'טכניקה' שעם עוד רבות אחרות מרכיבה את הפסיפס שנקרא אמנות הבונסאי. מסכים גם עם כרמי - ימאדורי לא מומלץ לחובב המתחיל. המורכבות של ההעתקה וסיכויי ההישרדות הנמוכים של העץ כשהוא מועתק מהקרקע בלי הידע והנסיון המתאימים יניבו רק עוגמת נפש וביזבוז של חומר גלם טוב.

 

[tanei 1]

תרבות הבונסאי ביפן

ככל הידוע לי,הרי שביפן עצמה שומרים בקנאות ובקפדנות על אופי הגנים שהם ביסודם מבוססים על יסודות המינימאליזם.הווי אומר:לא קיים רבוי מיותר של פרטים ואלמנטים, שכן עומס ורבוי פרטים,דחיסות וצפיפות פוגמים לדעתם של היפנים במבנה ההרמוני של הגנים ואינם ממאפיניי הגן היפני ככלל, והגן או הגינה הפרטית של האדם הממוצע -בפרט. היפני הממוצע יסתפק במספר לא רב של עצי בונסאי בגינתו או מרפסת ביתו או חצרו,(הכל במידה),אותם הוא מטפח ושומר עליהם(כמובן ע"י טיפול שוטף של השקיה גיזום דישון וכו,) ובדרך כלל אין הוא להוט להוסיף עוד ועוד...עצי בונסאי ואלמנטים אחרים שונים שיגרמו לעומס מיתר בחלקת אלוהים הקטנה שלו-הכל במידה! אז אמנם נכון הוא הדבר שבכל מה שקשור בעיסוק בבונסאי-הרי שזאת אמנות ויצירתיות ואין איש חולק על כך- אבל היצר האבססיבי לרכוש או לאסוף עוד ועוד ועוד שתילים, פרה -בונסאי,ימאדורי וכד", זה כשלעצמו כבר מכיל את האלמנט של האספנות,בין אם נודה בכך או לא...אי אפשר להתעלם מכך.יום טוב לכלם-איתן

 

[סן תאי]

תרבות הבונסאי במערב

דומני שכבר סיכמנו שבמהלך נדודיה של אמנות הבונסאי בעולם היא ספגה ועודנה סופגת מתרבות המערב. כך בכל דבר. היפנים הספונים באיים הקטנים שלהם השכילו לפתח תרבות שלמה המושתתת על מינימליזם. אנחנו על אף מדינתנו הקטנה מתיישבים כל אחד על חצי דונם או בפנטהאוז תלת מפלסי עם מרפסת של 200 מ"ר...אז מעמיסים בבונסאי. טוב זה היה בהומור. וברצינות, אני באמת לא חושב שמדובר באובססיה. חובב בונסאי מתחיל צמא לידע ונסיון ואין דרך אחרת אלא פרקטיקה ועוד פרקטיקה, כלומר לשים יד על כמה שיותר חומר גלם ולעבוד, לתרגל, להתנסות, להשתפר,ליישם לקחי עבר, לשפר את מיומנות הזיהוי של חומר גלם טוב. בדרך כמה עצים מתים ואחרים הופכים לבונסאי מוצלחים יותר או פחות.

 

[tanei 1]

"בדרך כמה עצים מתים"

אכן עדיף לעשות את הנסוי בעצים -אחרת היה עלינו להררוג הרבה אנשים... איתן

 

[סן תאי]

נימה צינית?

טוב, אני לא מאוהב ברעיון, אני מאמין שעצים הם לא פחות יצורים חיים מאיתנו, במובנים מסויימים אולי אפילו יותר. אבל כן, לא סביר שקיים אמן בונסאי שלא הרג עצים בדרכו להיות אמן בונסאי.

 

[tanei 1]

נימה הומוריסטית למהדרין

 

[kfirik]

הניסויים של באקסטר

http://www.strayreality.com/Plantsesp.htm לפני כמה שנים רכשתי ספר מעניין מאוד בשם "העולם המיסתורי של הצמחים" הספר מספר על הניסויים של קליב באקסטר בצמחים וכן גם מדענים אחרים אחריו שחקרו צמחים במיספר רב של היבטים הספר עדיין נמכר בצומת ספרים ובעוד כמה חנויות רק שכרגע אני לא זוכר איפה הספר וגם לא זוכר מי המחבר... בכל מיקרה במאמר המצורף מדברים על קליב באקסטר שעשה ניסויים בצמחים משנות השישים ועד ימינו מאמר שמספר על מקצת מהדברים המדהימים שגילה באקסטר. מומלץ.

 

[kfirik]

המשך...

http://www.ayalla.net/magazin/t7.html שם יש עוד מהמימצאים שגילו מספר מדענים. אחד קצת יותר רציני... http://www.ayalla.net/magazin/t7.html

 

[tanei 1]

אספנות

הכמות גדלה והצמחים מצטברים,ואנשים באים ואומרים בצורה הישירה והבוטה ביותר:"איזה אוםף יש לך"... ומה עלי להשיב להם?מה שאתם רואים זוהי חלקה נסיונית? חלקה לימודית? חלקה של פרקטיקה והתנסות? תרגול וכו"?... הצמחים קיימים, הכמות קיימת והיא גדלה והולכת ...גדלה וטופחת ... וכל כמה שננסה להסתיר את הענין מאחורי מלים שונות, אני על כל פנים, עם כל הכנות והיושר,-אינני מצליח להמלט מן העובדה של קיום אלמנט האספנות שכל כך גלוי לעין כל... אני מבין שהרבה אנשים בודאי יתרגזו -אז עם כולם הסליחה,...איתן

 

[amihaye]

אספנות-דעה

ההגדרה המילולית לגבי אוסף אולי נכונה,אך מעט מטעה. במידה ותסכימו איתי כי העיסוק בבונסאי הינו אמנות,ואיסוף פרה בונסאי מהטבע אינו אספנות כשם שפסל שמוצא אבן בטבע והופך אותה לפסל,אינו נחשב לאספן אבנים. כך יש להבדיל בין אמן\יוצר בונסאי לבין אספן,כמו כל אספן אמנות שאינו יוצר את מלאי היצירות שברשותו.האמת,מאחר ולא נראה לי שמישהו מאיתנו כאן בארץ יעשה לעצמו אוסף בונסאי קנוי,שיתוחזק ע"י הגנן,ומאחר ואין מילה אחרת(בינתיים?) המתאימה להגדרת ה"מלאי"אין ברירה אלא להשתמש במילה אוסף-בלי לכעוס על אף אחד. עמיחי.

 

[minigan]

קרדיט לטבע

בוקר טוב מעניין איך דיון עקרוני על יאמאדורי התגלגל לדיון על "איך קוראים" לאוסף הבונסאי שלי. הכי מפריע לי ביחס ליאמאדורי (בהנחה ש"נאסף" ברשות ובסמכות) הינה ההתייחסות (אם בכלל) הממעיטה בערכם של כוחות הטבע כשותפים שווי זכויות (ולדעתי אף מעבר לכך) בקרדיט על היצירה = הבונסאי המוגמר. הצמח שאספתם עוצב במשך עשרות ומאות שנים על ידי כוחות הטבע באופן מדהים עד כדי כך שהחלטתם "לאספו" ולהכין ממנו בונסאי לתפארת. אם הוא היה "סתם" שתילון או צמח "לא מעניין" לא הייתם טורחים לעקרו. ידוע ומוסכם על חובבי בונסאי רבים כי הנאבארי, הגזע ושלד הענפים הם עיקר הייחוד של הבונסאי. תוספת עציץ, טיפוח עלווה ועיצוב צמרת הינם חשובים מאד אך לא ברמה של השלד הבסיסי. ביאמאדורי מקבלים מן המוכן את כל המרכיבים הבסיסיים וכפי שכבר אמרתי מעבדים ומלטשים את "חומר הגלם". אני מאד מכבד את הכשרון הדרוש לגילוי צמח עם פוטנציאל ביער ואת כל הכשרון והידע הדרוש להביא את "חומר הגלם" למצב של בונסאי מעוצב בעציץ. מיקלאנג'לו הענק הסביר בזמנו שהוא "רק מסיר את החומר המיותר מהשיש ולמעשה חושף את הפסל שחבוי באבן". צניעות שאין כדוגמתה מאמן גדול כל כך. מה שאני מבקש מהעוסקים ביאמאדורי זה קצת פרופורציות והרבה קרדיט לכוחות שעיצבו עבורכם את "חומר הגלם". הקרדיט לשותף ליצירתכם (מר/גב'טבע) לא מפחית מכבודכם ואולי אף להיפך. יום טוב יוסי

 

[משה כרמי]

הטבע

האם ב"גננות" - גידול פרה בונסאי מזרע - הטבע פחות שותף? יראת הכבוד כלפי היוצר העקרי של הבונסאי - הטבע - קיימת תמיד, על אחת כמה וכמה בימה דורי. רק לעיתים רחוקת מקבלים בימה דורי שלד מן המוכן, כפי שלעיתים מגלים גם במשתלה חומר עם שלד כמעט גמור. תנאי מוקדם לכל אומן בונסאי רציני היא הערצת כוחת הטבע וכדאי שהפרופורציות יכולו על כולם. משחקי הכבוד והקרדיט רחוקים מאוד מרוח הבונסאי - וכדאי להרחיקם גם מפורם זה.

 

[minigan]

יאמאדורי, כבוד לטבע והישרדות צמחים

אנו בטוח שכל חובב בונסאי הוא גם חובב טבע. זו גם הסיבה שאני משתאה לנוכח עקירת צמחים מהטבע כשהסיכוי לקליטתם במיכל לא גדול לדבריך!! הצידוק המוסרי מתקיים במלואו רק אם העקירה/איסוף מצילים את הצמח מכיליון במקום שיש עבודות "פיתוח סביבתי". גם בחפירות הצלה ניתן (כפי שעושים לפקעות ובצלים) אם רוצים להעביר את הצמח כמה מטרים הצידה או לאתר טבע אחר באזור. ואם חשקה נפשנו בחשיפת צמח והדגשת יופיו, האם אנו חייבים להעבירו אלינו הביתה לעציץ? האם אי אפשר לנקות סביבו, לגזום קצת ולהשאירו במקומו. לדעתי, הסיבה העיקרית ליאמאדורי מקורה אינו ברצון להציל את הטבע אלא בתאווה לנכס אותו לאוסף הפרטי שלנו. זה טבעי ולפעמים גם חוקי אבל זה הכוח המניע לחיפוש צמח "מסכן" בטבע ו"גאולתו". גם הטחת מילים כ"משחקי כבוד וקרדיט..." לא תשנה את דעתי. יום טוב יוסי