ילד ADHD בתוכנית למחוננים

[helen121212]

ילד ADHD בתוכנית למחוננים

בני בעל הפרעת קשב משמעותית, אך התקבל לתוכנית המחוננים, אשר באזורנו מתקיימת יום בשבוע במקום בית הספר הרגיל. הילדים אמורים להשלים בעצמם את החומר שהם מחסירים כי "הם מחוננים וזו לא בעיה". העיניין הוא, שלמרות האינטיליגנציה הגבוהה, הילד מתאמץ גם עם החומר השוטף בכיתה. אני חוששת שהפסד לימודים באופן קבוע יתסכל אותו. מצד שני, אומרים לי שחשוב לו לדימוי העצמי, לאתגר השכלי ולהתמודדות הרגשית להשתתף בתוכנית. יש למישהו מכם ניסיון בנושא?

 

[zivadina]

בן כמה הילד? זה חשוב כדי לדעת

עד כמה יוכל להכניס את עצמו שוב למסגרת למחרת היום שהוא הפסיד. הבן שלי (13) החכם מאוד וגם adhd מאוד הפסיד השנה יום בשבוע כדי לנסוע ללמוד לעליה שלו לתורה, שהייתה בבית כנסת מרוחק. הנסיעה הזאת הוציאה אותו לגמרי מהמסלול. אז, מחכים לתשובתך.

 

[helen121212]

הוא בן 9

מדובר בתוכנית שמתחילה בכיתה ד´

 

[אפרת@הבית]

יש לנו פה בעיה קשה

ילדים מחוננים בדרך כלל נחשבים לכאלה שלא זקוקים לסיוע - לפחות בעיני מערכת החינוך. אני חושבת שמאוד כדאי להתחיל לעבוד עם מורה לשיפור מיומנויות למידה במקביל להשלמת החומר. לא כתבת אגב האם הוא מקבל טיפול תרופתי או מערכתי כזה או אחר, חסרים לי קצת פרטים כדי להיות יותר מדויקת בתשובה. מכל מקום - ביום שבת תתארח אצלנו ד"ר איריס מנור, אני ממליצה לך להכניסב את השאלה לשרשור השאלות המופנה אליה.

 

[דליה.ד]

הלן, אכן התלבטות קשה!

מצד אחד ילד מחונן שכל אם היתה רוצה להעשיר ולטפח, ומצד שני הפרעות קשב משמעותיות שמקשות עליו להתמודד אפילו עם החומר השוטף. אני מאמינה שהמחוננות לא תעלם, ושהוא יוכל למצות את האינטיליגנציה הגבוהה גם בעתיד. עם זאת עכשיו בשנות בית הספר היסודי עליו לבסס מיומנויות ואסטרטגיות קריטיות לעתיד! אני, אישית, לו היה מדובר בבני, לא הייתי מעמיסה עליו עול נוסף (למרות שזה נורא מחמיא שהילד שלי משתתף בתכנית למחוננים), כאשר קשה לו עם מה שיש. ילדי adhd לוקים בדרך כלל גם במוטיבציה וגם ביכולת ההתמדה. כאשר העומס קשה להם מידי הם פשוט "מעיפים" הכל! ומזה אני חוששת. אני הייתי מצ´פרת את האינטלקט שלו יותר בקטן (מוזיאונים, קייטנות מדע, מצפה כוכבים, נסיעות לחו"ל) ועם זאת שומרת על המסגרת הבסיסית של בית הספר היסודי על מנת שירכוש עכשיו את הכלים הבסיסיים החשובים לעתיד. בהצלחה עם ההחלטה!

 

[עדו בן צבי 1]

גם אני הייתי כמוהו.

לי דווקא היה קל יותר להשלים חומר מאשר ללמוד אותו בכיתה. הכיתה לא נתנה לי תנאים ריכוז והלמידה בשקט, לבד, ממחברת של חבר עם כתב יפה הייתה לי קלה יותר. זה חשוב לא רק לדימוי העצמי. זה חשוב גם כדי שהמורים ידעו שהוא מחונן וישקיעו בו יותר למרות קשייו.

 

[זהבה נ]

עדו היקר, שמחה שהיית כמוהו

כל פעם אני מגלה עליך דבר נוסף, אתה ממש מיוחד. מה היו אומרים המורים שלך אם היו יודעים לאן הגעת? מה היתה תחושתם, (דעתך כמובן מתשבקשת). ממתינה לתשובה, שבת שלום,

 

[עדו בן צבי 1]

מה היו אומרים המורים? תלוי מי מהם.

אני תמיד עברתי עידוד שיטתי לצד דיכוי שיטתי.

 

[rabiz]

להלן

אני משתתף פסיבי בפורום מסיבות שלא אפרטן כעת. בתי (שאינה ADHD) לומדת בתכנית דומה (תכנית יהל"ם) זה שנתיים ומאושרת מאד. התכנים מגוונים ומרתקים ומועברים בקבוצה קטנה יחסית, באמצעים "לא קונבנציונליים" וע"י צוות הוראה מצויין. גם הילדים המשתתפים בתכנית הם ברובם (מעבר ל"מחוננות") יצירתיים, מעורבים ונהנים מחברת ילדים הדומים להם. אין לחץ של מבחנים (בניגוד לבי"ס "רגיל" למחוננים), יש מעט מאד מטלות כתיבה, ולעומת זאת הרבה "התעמלות אינטלקטואלית" כיפית. כמשתתף הדיוט נראה לי שהשתתפות במסגרת כזו יכולה להיות חוויה חיובית ומחזקת. בהצלחה.

 

[1סקוביבון]

מה זה תכנית יהל"ם?

 

[rabiz]

יהל"ם

תכנית יהל"ם (אם אינני טועה ראשי-תיבות של "יום העשרה לילדים מחוננים") היא תכנית של משרד החינוך, המופעלת בכמה מקומות בארץ, במסגרתה ממשיכים ילדים שאובחנו כמחוננים ללמוד בכתה המקורית בבי"ס "רגיל" ויוצאים יום אחד בשבוע לבי"ס המקנה להם העשרה בתחומים נוספים.

 

[spidergirl]

../images/Emo58.gif גם אני הייתי ילדה מחוננת

ועדיין בכל מסגרת שהיא, קשה לי להשלים חומר. זה פשוט מוציא אותי מהמסלול.

 

[דליה.ד]

רביץ, מעניין מה הסיבות

שציינת מדוע אינך משתתף פעיל כאן, נשמח לשמוע, ומאוד נשמח אם תשתתף כאן כחבר מן המניין. אני מכירה אותך מפורומים אחרים...אז אתה מוזמן!

 

[helen121212]

תודה לכולכם

הדעות השונות בנושא מדגישות לי את הדילמה. מזל שיש עוד חודש חופש להתלבטויות....אני ממש לא יודעת מה כדאי.

 

[דליה.ד]

הלן, מה הילד רוצה?../images/Emo66.gif

 

[helen121212]

הוא רוצה להשתתף בתוכנית

בגלל האתגר והעיניין, אולם אני מרגישה שחשובים לו גם הכבוד וההכרה, דוקא בגלל שהוא לא מתבלט בהישיגיו הלימודיים. לכן מעולם לא חידדתי איתו את נושא השלמת חומר באופן עצמאי. מה דעתכם על הרעיון של "לתת לזה צ´אנס". לנסות להתחיל בתוכנית, ואם לא יצליח להתמודד עם השלמת החומר, אז לפרוש. אני חוששת רק שפרישה תחזק את תחושת הכישלון שמלווה אותו בחיים. מה דעתכם?

 

[עדו בן צבי 1]

גם אם יומרו לו שהוא לא יכול לנסות

גם אם יומרו לו שהוא לא יכול לנסות בכלל את תוכנית המחוננים זה יגביר אצלו את תחושת הכישלון. זאת אומרת, זה עשויי להגביר אצלו את תחושת הכישלון.

 

[הרהרנית]

אני אומרת: כן!!!!

שלום לך מתלבטת, אני אמא לבן 10 מחונן עם הפרעת קשב. הוא נכנס השנה לתוכנית של יום בשבוע. הוא מאושר שם. גם פה אין מטלות כתיבה, יש משאבים ללימוד עם הרבה עזרים ומיחשוב, יש קבוצה קטנה, והוא מרגיש שם טוב, בני, היה אמור להיכנס לכיתה של כל יום, אבל לא רצה לקבל אותו כי התרשמו שהוא לא בשל ואין לו מוטיבציה ומיניות למידה. הם הבטיחו לשמור לו מקום,כדי שיהיה עוד שנה במסגרת רגילה ושנעזור לו במוטיבציה ומיומניות, גם הוא אובחן רק בגיל 9. השנה הוא לא רוצה ללכת לכיתת מחוננים כי הוא לא רוצה להפסיד את היום בשבוע. לגבי השלמת החומר, פה זה יוצא בימי שישי, זה 4 שעות במערכת. יש לו מחנכת תומכת, והוא עוזרת לו ומעודדת אותו. הוא מפסיד יותר את הקטע החברתי, של שעת חברה ועוגה. זה מה שחשוב לו. לא לי. זהו. בהצלחה

 

[zivadina]

הלן, ההצעה שלך הכי נראית לי.

תתני לו לנסות, אבל תכיני אותו לכך שייתכן שתחליטו להפסיק. גם בחיים אנחנו מפסיקים דברים שלא הולכים טוב, ואם לוקחים את זה בחשבון, לא מרגישים כישלון, אלא יודעים שניסינו, וזה לא הצליח. לא בכל דבר שמנסים גם מצליחים, נכון? לכן לא אאחל לך "בהצלחה" אלא "באומץ".