ברוכה הבאה
האינטראקציה הכואבת (לכל המעורבים) שאת מתארת
אופיינית למשפחות מורחבות רבות בהן ילד על הספקטרום.
מבינה את הקושי שלך.
ייחלת ליומולדת שמח לבנך, ושוב אותו ילד השרה אווירה קשה ומעיקה.
 
לעניות דעתי ומנסיוני (הן האישי והן מה ששמעתי וקראתי מאחרים)
עומדת בפנייך בחירה בין שתי אפשרויות:
א)להתרחק מאחותך ובנה.
בלי ריב או דרמה, פשוט לתפוס מרחק.
להחליט שאין מקום לילד הזה בחייך,ומכאן שגם לא לאמו.
 
ב)להחליט שאחותך יקרה לך מאד, הקשר איתה חשוב לך
ולכן את מוכנה להשקיע את האנרגיה והזמן ללמוד עולם זר לך,
לנסות להבין שפה שאולי עדיין בכלל אינך מודעת לקיומה.
כי בלי זה, לא יהיה מקום לאחיינך במשפחתך,
ועל כן גם לא לאמו.
 
אחרת, מקרים כאלו יחזרו על עצמם.
והניתוק, שיגיע בסופו של דבר,
יהיה עם הרבה יותר משקעים קשים לכל המעורבים.
 
אם תבחרי באפשרות השניה
נוכל אם תרצי, להציע לך "חומרי לימוד".
 
בכל מקרה, לגבי האירוע עצמו-
נאמר שהיית מתלווה לבנך לאירוע כלשהו
ומישהו מהמארגנים היה חווה את התנהגותו כבלתי נסבלת וצועק עליו-
איך היית מרגישה? מגיבה?
אני לא קיבלתי את זה.
אם יש לאחותי בעיה עם התנהגות בני ואני שם-
שתדבר איתי.
מצידי שתצעק עליי,
אבל לאף אחד אין זכות לצעוק על הילד שלי.
בטח לא כשאני שם.
 
מצטערת אם דבריי מרגישים לך קשים
ברור לי שגם את ומשפחתך נפגעתם, ולא לראשונה,
אבל פנית אלינו כדי לקבל תשובות כנות,
זווית ראיה שונה משלך
כדי לנסות ולהחלץ מה"פינה", מדפוס האינטראקציה המכאיב.
וזה מה שניסיתי לעשות, להציע את עזרתי.