ילד שקשה לי איתו...

לא משנה מה היה. להבא,

אם את רוצה להימנע מקשיים במסיבת כיתה, תזמיני רק את הכיתה. זה ממילא גם מה שמקובל באופן כללי.
 

dina199

New member
מה זה חשוב עם מה את מסכימה או לא.

המצב לא בשליטה שלך ולא תלוי בהסכמה שלך. אז כל מה שנשאר לך זה לכעוס. כי הכעס הוא כן בשליטה שלך. כעס זה לא רגש. כעס זו הרגשה של שליטה.
 
רציתי לחסוך


 
אני מבינה אותך - אני

קונה בערך אותה כמות של כיבוד למסיבה ל-10 אנשים ולמסיבה ל-50 איש
. מה שאפשר לעשות כדי לחסוך הוא למחזר את הכיבוד (כלומר לתת במסיבה הבאה כיבוד שנשאר מהראשונה) - זה מה שאח שלי עושה.
 

dina199

New member
את כועסת כל הזמן. לחסום כעס

זה לא להפסיק לכעוס. ברור שכל דבר חסום יתפוצץ. את כן בוחרת בכעס. את כועסת כל זמן שאחותך עושה דברים שלא נראים לך. את כועסת כי אין לך שליטה. אז כל זמן שלא תשני גישה ותחפשי שליטה את תכעסי. צריך גם לדעת להרפות. אין לנו שליטה על מעשים של אנשים אחרים.
 

dina199

New member
אז את כועסת על אחותך

אבל אומרת שקשה לך עם הילד ?
תנסי לחשוב שייתכן שאחותך עושה את המקסימום שהיא יכולה במצב נתון שלה . ומה שיש לך לספק לאחותך זה רק ביקורת ולא תמיכה. את אומרת שאת לא רוצה להתרחק מאחותך. אבל כעס יכול רק להרחיק.
 
מזכיר לי מאוד אותי ואת המשפחה

ולטעמי את כמו כל נט מפרשת אותו הפוך אבל אין מה לעשות נט לא מסוגל להבין אוטסטים את לפחות לא צבועה ואומרת שאת גם לא רוצה לקבל ככה אולי הוא לא ינסה וינתק קשר עם מי שיפגע בו זה חשוב , סלקטביות חשובה מאוד לאוטיסט אס סך הכל זה חיובי
 

schlomitsmile

Member
מנהל
ברוכה הבאה

האינטראקציה הכואבת (לכל המעורבים) שאת מתארת
אופיינית למשפחות מורחבות רבות בהן ילד על הספקטרום.
מבינה את הקושי שלך.
ייחלת ליומולדת שמח לבנך, ושוב אותו ילד השרה אווירה קשה ומעיקה.
&nbsp
לעניות דעתי ומנסיוני (הן האישי והן מה ששמעתי וקראתי מאחרים)
עומדת בפנייך בחירה בין שתי אפשרויות:
א)להתרחק מאחותך ובנה.
בלי ריב או דרמה, פשוט לתפוס מרחק.
להחליט שאין מקום לילד הזה בחייך,ומכאן שגם לא לאמו.
&nbsp
ב)להחליט שאחותך יקרה לך מאד, הקשר איתה חשוב לך
ולכן את מוכנה להשקיע את האנרגיה והזמן ללמוד עולם זר לך,
לנסות להבין שפה שאולי עדיין בכלל אינך מודעת לקיומה.
כי בלי זה, לא יהיה מקום לאחיינך במשפחתך,
ועל כן גם לא לאמו.
&nbsp
אחרת, מקרים כאלו יחזרו על עצמם.
והניתוק, שיגיע בסופו של דבר,
יהיה עם הרבה יותר משקעים קשים לכל המעורבים.
&nbsp
אם תבחרי באפשרות השניה
נוכל אם תרצי, להציע לך "חומרי לימוד".
&nbsp
בכל מקרה, לגבי האירוע עצמו-
נאמר שהיית מתלווה לבנך לאירוע כלשהו
ומישהו מהמארגנים היה חווה את התנהגותו כבלתי נסבלת וצועק עליו-
איך היית מרגישה? מגיבה?
אני לא קיבלתי את זה.
אם יש לאחותי בעיה עם התנהגות בני ואני שם-
שתדבר איתי.
מצידי שתצעק עליי,
אבל לאף אחד אין זכות לצעוק על הילד שלי.
בטח לא כשאני שם.
&nbsp
מצטערת אם דבריי מרגישים לך קשים

ברור לי שגם את ומשפחתך נפגעתם, ולא לראשונה,
אבל פנית אלינו כדי לקבל תשובות כנות,
זווית ראיה שונה משלך
כדי לנסות ולהחלץ מה"פינה", מדפוס האינטראקציה המכאיב.
וזה מה שניסיתי לעשות, להציע את עזרתי.
&nbsp
&nbsp
 
זו לא שפה זרה...

כן, חשבתי בהכנת יום הולדת על התכונות המיוחדות של האחיין שלי וניסיתי להתחשב.
אבל כשהאחיין שלי צעק והעליב אורחים אחרים, שהם גם ילדים קטנים ורגישים, כשהוא לא הסכים להשמע להוראות המפעיל, שמבחינתי הם הוראות בטיחות, מישהו צריך לקחת אחראיות על האינטראקציה והתרגום!
למרות שזו לא שפה טריוויאלית, זו לא שפה זרה לי. אני מודעת לקיום עולם שלם בספקטרום... (לא במקרה אני כותבת בעילום שם)
ארנה הרבה פעמים טוען שלאוטיסטים אין אגו, שנ"טים לא מתרגמים נכון. אבל אני לא מצליחה לתרגם התנהגות של האחיין שלי לשום דבר חוץ מאגו מנופח ונפגע בו זמנית...
מאז שהיה ילד קטן, אחותי, לדעתי, לא שמה לו מספיק גבולותץ אני מודעת כמה פאטטי ונדוש זה נשמע, נשבעת! אבל זה כך... אני מאמינה שילד זקוק לגבולות כהגנה, כסביבה מוגנת ומחזקת. לתת לילד יותר כח ממה שהוא יכול להכיל, לדעתי, זו השחטה של הנפש! זו לא העצמה, אלא השמדה! (ואני מודעת גם לכמות סימני הקריאה, אבל זו הזעקה שלי!)
וחבל לי על הילד, הוא גדל עם סוג של פגיעה...
אבל אני לא מסוגלת להבליג ולהכיל את הפגיעה הזו...

אופציה ראשונה, לעומת זאת, נשמעת לי די מרושעת. היא, למעשה, זה מה שקורה בפועל. אבל נורא-נורא כואב לי על כך. אחותי היא אחותי, דם מדמי, ואני לא רוצה לאבד אותה.
ואם אחליט להתרחק, זה לא יהיה בגלל הבן שלה אוטיסט, אלא בגלל שהבן שלה מתנהג בצורה פוגעת והיא לא מבינה שצריך לתרגם אותו או לקחת על עצמה אחראיות במקרים שהוא פוגע באחרים במקום להתלונן כמה העולם לא מבין אותו...
 
לכולם יש אגו

ואוטסטים יכולים להיות אגוצנטרים עד גבול האגו מניאק למשל אני לא אומרים שאין אגו אומרים שהסיבות לאגו שונות לעומת הנט הנט מפתח כלוי אגו נרקסטי ממה שאוטיסט לא יפתח ולהפך , כולם עפים על עצמם ודואגים לעצמים בטח ילדך הנטיים אולי הרבה יותר אך באופן שונה , וזה שהוא לא הקשיב למפעיל מראה שהוא לא סוגד לסמכות שלא נראת לו לעומת ילד נט שמת לקק לכל מי שבעמדת כוח קרי הררכיה , הוא צריך סלקטיביות והבנה שזה נכון והגיוני לו אחרת לא יפעל לכן אוטיסט יכול לשתוק איפה שהכי צרים לדבר ולהפך , זה כן שפה זרה ואת נט וכמו נט מפרשת הפוך אני בטוח שהוא הרגיש נורא , ואני זוכר בתור ילד איזה סיוט זה להקשיב ןמה שלא נראה לך נכון שוב אי סגידה לסמכות וכו , ככה זה הנט מציית לנורמות האוטיסט והחריג והחולה נפש נוטה או שואפ ליצור חדשות זה דעתי
 
אפרפרו גבולות

אני גדלתי עם המון גבלות על גבול חינוך רוסי ואני אוטיסט אני לא עזר כלום וזה הרס אותי ועשה לי טראומה ואני אדם מאוד מתוסבך הרבה צרות איתי בגלל אי סגידה לסמכות ואחי הנט שמע הרבה יותר והנה הוא רגיל עובד חברה חיי כרגיל, זה דוגמה אחד גבולות צריך להתאים לילד לאישות שלו וילד אוטיסט צריך גבולות לא כמו ילדך הנט כי הוא הרבה יותר רגיש ןמבט למרקם בגוף נפש שלו שונה ולכן המסלול והדרכים צריכות להיות שונות בהצאם לו ולצרכיו זה העניין במוסר ונארות לכן במקום להיות תקועה תחשבי ותנסי ןהבין ראש אוטיסט , שאוטיסט שווה אדם שונה לגמרי ילד אוטיסט חכם כתב על זה שזה כאלו אתה חייזר מכוכב אחר והוסיף על הקול שמה שנראה לם מעוצם לאחר נראה הכי חלש , ולכן יכפו עלי כי אתה בשולים כמו כן האוטסטים את כופת פרשנות נטית על ילד אוטיסט וזה הרסני , לדעתי את טועה פשוט כך
 

schlomitsmile

Member
מנהל
"אני לא מצליחה לתרגם...לשום דבר חוץ מ..."
הניסוח הזה שלך מעיד על מודעות עצמית, לגמרי לא מובנת מאליה-
נכון, צודקת, את לא מצליחה, והתרגום הזה, היחיד שאת רואה כרגע,
גורם לך לחש פגועה, כעוסה.
כי באמת- הוא פגע באחרים, בהרבה אחרים.
והיא לא עצרה בעדו.
&nbsp
אם את רוצה לבדוק שמא קיים גם תרגום אפשרי אחר,
ובכך להציל את הקשר עם אחותך ובנה,
אם כשהכעס ישקע
תרצי לחפש דרכים לתמוך ולעזור לאחותך
לחולל את השינוי יחד איתה (גם היא ודאי מרגישה נורא)
ולא לשפוט אותה
את מוזמנת להעזר בנו.
&nbsp
אם אינך מוכנה בשום אופן לשקול את האפשרות
שקיים אולי גם תרגום אחר,
רק לבדוק אותה, אבל בראש פתוח,
אז הניתוק אינו מרושע, הוא מצער,
אבל הוא בבחינת הרע במיעוטו, הגנה עצמית גם עבורך וגם עבורם.
והוא לגמרי קשור להיות הילד אוטיסט.
 

dina199

New member
תנסי לדמיין אם הילד היה על כיסא גלגלים

האם היית דורשת ממנו לעלות מדרגות ('כי בבית אין מעלית ואין ברירה כולם עולים אז תהיה כמו כולם תתאמץ ותעלה' או אם היה עיוור היית דורשת למשל 'תשתתף במשחק מחבואים כמו כולם כי זה המשחק שאנחנו משחקים אז תתאמץ להיות כמו כולם'.?
 
תדמייני שילד בכיסא גלגלים נוסע לך כל הזמן על הרגליים

אומרים לו: תזהר, בבקשה, זה כואב לי.
והוא עונה: לא אכפת לי, אני רוצה לנסוע לשם! יש לי זכות להגיע לשם!
זאת, יותר, החוויה שלי...
 
זה פשוט כי את לא מבינה מה זה אוטיזם.

מה שאת עושה זה מתלוננת שיש לו גלגלים. התלונות שלך הן - הילד אוטיסט והוא מתנהג כמו אוטיסט, וזה מפריע לי - הייתי רוצה שהוא יהיה אוטיסט אבל שזה לא יתבטא. בפעם הבאה אל תזמיני גם את החברים של הבן שלך וגם את המשפחה לאותה מסיבת יום הולדת, אלא תעשי שתיים נפרדות - אנשים רבים עושים את זה בכל מקרה, גם כי קשה לשלב ילדים בגילאים שונים באותה פעילות. אבל להזמין את אחותך ואת הילד האוטיסט שלה למסיבה ואז לכעוס עליהם כי הילד האוטיסט מפריע למסיבה כי הוא אוטיסט - זה לעשות להם עוול. זה כמו לתת מכשול לפני עיוור, ואחר כך עוד לנזוף בו על זה שהוא נופל ואיך הוא העז לא לראות את המכשול.
 

גורג42

New member
אם לחדד את המצב - מה שמפריע לה זה שהילד הוא אוטיסט *לא בשל*

מה שלא בדיוק מפתיע, שכן הוא רק בן 11.

גם אני הייתי כזה, כשהייתי בן 11 (או אפילו בן 20). אני מכיר את העניין מקרוב ומבפנים. העובדה הפשוטה היא, שכדי ללמוד להסתדר בחברה שבה כולם שונים ממך, דורש מידה של בגרות שפשוט אין לרוב אנשים.

וזה נכון לא רק לאוטיסטים. ההבדל הוא, שנ"ט לא ימצא את עצמו בסיטואציה כזאת לעיתים קרובות...
 
וואלה, ניסחת טוב!

אז אני מגיבה לחלק הילדותי שלו?
ואז, כשמנסה לחנך אותו בתור ילד (להבדיל מפוליטיקטלי קורקט האופנתי, אני בתור רוסיה מאמינה שגם דודה יכולה וצריכה לחנך), אומרים לי שאני מנסה לנרמל...
 
דודה "יכולה" לחנך אך ורק

אם ההורים של הילד מעוניינים בכך. במקרה הזה, כשאת כל כך כל כך לא מבינה מה זה להיות אוטיסט (אפילו אם את זאת שהמלצת על אבחון - מכל הודעה שלך זועקת העובדה שאת פשוט לא מבינה מה זה אוטיזם), מסכימה לחלוטין עם אמא שלו - הניסיון שלך פוגע בילד. את פוגעת בילד. פשוט תפסיקי. גשי ללמוד קצת על אוטיזם במקום לנסות "לחנך" ילד שלא שלך ולפגוע בו.
את לא יכולה לחנך את הצד ה"ילדי" שבו, כי הוא לא נפרד מהצד האוטיסטי שלו. עזבי את הילד, ואם הוא מפריע לך באירוע עם ילדי הכיתה (ובכל מקרה מי מזמין ילד בן 11 לאירוע של ילדים בני 7, ועוד כאלה שהוא לא מכיר? ילד רגיל היה אולי רק משתעמם ולא מפריע - אבל גם ילד רגיל לא שייך לשם) - אל תזמיני אותו!
 

גורג42

New member
כי אינך מחנכת. הצעקות והכעס שלך לא מקדמות את הילד לשום מקום.

איך את מצפה לחנך מישהו כשאינך מבינה איך הוא חושב?

חינוך ילדים זה לא אילוף כלבים. זה לא קטע של "נצעק ונכעס עד הילד יתנהג כמו שאנחנו רוצים". חינוך פירושו לעזור לילד להבשיל ולהתבגר.

ואני יכול לספר לך שאותי - כילד - אף אחד לא הצליח לחנך, מהסיבה הפשוטה שכל ה"מבוגרים האחראיים" בסביבתי הקרובה היו עוד יותר תינוקות ממני... בסוף הגעתי למסקנה שככה אי-אפשר להמשיך, ושאין לי ברירה אלא לחנך את עצמי.
 

dina199

New member
אז את לא מצלחה 'לחנך' ילד אוטיסט

דבר שהרבה מאוד אנשים לא מצליחים (מה גם שהוא לא הבן שלך) ואת גם לא מצליחה לחנך את אחותך. מה ששוב רומר שהמצב לא בשליטה שלך. והכעס הוא בגלל חוסר השליטה.
 
למעלה