ילד שמסרב לאכול

[witty ivi]

ילד שמסרב לאכול

שלום רב,
יש לי ילד בן 3.5 שבשבוע האחרון מסרב לאכול, אלא כשמכריחים אותו או משכנעים אותו באמצעות 'פרס', למשל קינוח.
לפני 5 חודשים נולד לו אח, ובנוסף נכנס לראשונה לגן עירייה. בזמן התרחשות כל השינויים האלה לא ראינו התנהגות חריגה, מלבד קצת רגרסיה בעניין הגמילה מטיטול.
מלבד הבעיה הברורה - רעב ובריאות... זה נורא לא נעים להלחם אתו כל פעם כשמגיעה הארוחה.
זה התחיל לפני כ-4 חודשים מפינוק באוכל "לא רוצה זה, רוצה רק זה וזה.." והמשיך להצגות בנוגע לארוחת עשר, הפסיק לאכול לחם ונגזרותיו, בשבוע האחרון אם פותח את קופסת האוכל בגן ורואה שיש משהו אחר מביצה קשה אז עושה הצגה שלמה בגן, לא אוכל ונשאר רעב.. בצהריים שוב מלחמות עד שאני בקושי מצליחה לדחוף לו 3 חתיכות קטנטנות של שניצל, ובערב בד"כ כבר לא רוצה כלום ויכול ללכת לישון רעב. אחה"צ מידי פעם מנשנש ביסקוויט או מעדן.
אנחנו מאוד מודאגים כי גם ככה הוא באחוזון נמוך מאז שנולד (הוא אחד מזוג תאומים) ולא יודעים איך להתמודד עם זה ואיך להפסיק את זה.
כדאי לציין שבגן הנוכחי יש לו בעיות השתלבות ושלאחרונה בבית יש לו התקפי זעם כשלא מקבל מה שרוצה או כשדברים לא הולכים לפי מה שחשב (למשל כשאני משחקת איתו).
די בטוחים שמדובר במשחקי כוח מולנו, אבל לא יודעים איך להתמודד..
אני חושבת לפנות אתו לפסיכולוג אבל בינתיים אם מישהו יכול לשפוך אור, לחוות דעה או לייעץ - אשמח מאוד.....
תודה.

 

[יעל ניסן]

לא להפנות "אותו" לפסיכולוג

ללכת אתם לייעוץ הורים
וללמוד איך לא להפוך את ההתנהלות בבית לזירת התגוששות על ענייני שליטה

 

[אופירA]

דעה ומחשבה

את דואגת שמא הוא רעב.
תחשבי, למה את דואגת שהוא רעב? ילד כל כך קטן בהחלט יכול לפתור את בעיית הרעב שלו אם מוגש לו אוכל, כך שהוא אינו זקוק לעזרתך כדי להתמודד עם בעיה זו.
אין לך סיבה לדאוג מכך שהוא רעב. יש סיבה להבין את ההתנהגות שלו, מול ההתנהגות שלך.

אני חושבת שהילד מרגיש צורך בתשומת לב יתרה, יותר מאחיו התאום, ובפרט מהתקופה שנולד האח החדש, שברור שקיבל תשומת לב של ההורים. יש ילדים שיפחדו במקרה כזה, שמא תשומת הלב שהם יקבלו לא תהיה מספקת, שלא יאהבו אותם, שיוותרו עליהם. לכן הם מחפשים יתר תשומת לב בכל מחיר.
אבל צריך להראות להם שהם לא צריכים לדאוג בנושא, לא יוותרו עליהם ולא יאהבו אותם פחות. ללמד אותם שהם לא זקוקים ליתר תשומת הלב הזו, ולא צריכים להשיג אותה ע"י התנהגות שלילית.

כדאי אולי שתנסי לחשוב, שהוא ילד קטן מאוד, ואת האמא הבוגרת במערכת היחסים, ותרגישי מה ההתנהגות שלו גורמת לך להרגיש. האם ההתנהגות שלו גורמת לך להרגיש פחד, חוסר אונים? נסי לנתח זאת ולהבין שאין סיבה לפחד.
ילד יעדיף לשלם את מחיר הרעב, כדי להשיג את השליטה ברגשות שלך.
אם תצליחי לשנות את הרגשות שלך ולהרגיש שהכל בסדר עם הילד, ואינך צריכה לפחד מהתנהגותו ולשנות את התנהגותך בעקבותיה - הוא לא יקבל את הרווח של השליטה ברגשותייך, ואז ההפסד של הרעב יהיה גדול מידי, והוא יעדיף לאכול.
ביחד עם ההבנה הפנימית וההכרה שלך במציאות האמיתית שמתרחשת, צריכה להיות גם הפסקה של מתן תשומת לב להאכלה ולדרישות ולכל ההתעסקות בנושא של המזון. תחליטי עם עצמך שהוא יאכל מה שהוא רוצה, ואת עוזבת את כל המאבק בנושא. תחליטי שאת מגישה לו אוכל כמו לאחיו התאום, ולא מדברת איתו כלל על נושא האוכל, והוא יאבד עניין במאבק הזה.

תביני, שלא מדובר בהרגשות שלך שאת משדרת לו ע"י מילים, אלא בתחושה הפנימית שלך, שעוברת אליו ברדאר פנימי, גם אם לא הראית אותה כלפי חוץ. כך שאת העבודה של ההפנמה את צריכה לעשות עם עצמך, כדי שהרגשת הביטחון שלך תתחזק מבפנים.