ילד ראשון-משבר

[תוםבר]

ילד ראשון-משבר

שלום לכם!

אני נשואה קרוב ל4 שנים ויש לי תינוק בן חצי שנה.
הזוגיות שלי במשבר רציני.
אנחנו בזוגיות נפלאה,משתפת, מדברים על הכול, יוצאים פעם בשבועיים רק שנינן.חוץ מזה שנינו שותפים מלאים בגידול הילד.אך אני מרגישה כל הזמן שזה גדול עלי.שלא הייתי באמת מוכנה להביא את הילד ואכן התלבטתי רבות על ההריון הזה.אני כל הזמן בחיפוש אחר ריגושים,אתגרים בעבןדה, ובחיים האישיים, לא משנה כמה אני אוהבת את בעלי אני כל הזמן מרגישה..ששומדבר שהוא עושה לא מספיק לי.אני כל הזמן בהרגשה של רצון לברוח.לקחת את הרגליים שלי וללכת לשכב על איזה חו, ולחפש את עצמי-כמובן שהמציאות איננה מאפשרת זאת ואני נותרת בתחושה שאני כבולה בחיים שאינני רוצה בהם.
רק לשם הבהרה, בעלי הוא מדהים בכל קנה מידה אפשרי, אני מספרת לו על תחושותיי והוא מרגיש רע מאוד עם עצמו ואפילו אומר לי שאם אני רוצה אני יכולה ללכת/לנסוע/כל מה יעשה לי טוב.אך אני לא יודעת מה יעשה לי טוב.
למרות הקשר המופלא בינינו, מאז הולדת הילד, אין בינינו אינטימיות, מרוב עייפות אני נרדמת כל יום ב8 בערב, קמה בבוקר לשגרה כך חוזר חלילה.
אינני יודעת מה לעשות..אינני רוצה לאבד את הקשר הזה, אבל מרגישה שאני משתגעת

 

[kobia2307]

את הגלגל כבר אי אפשר להחזיר לאחור

את הגלגל כבר אי אפשר להחזיר לאחור אבל תנסי למצוא קצת יותר זמן לעצמך
איזה חוג פילאטיס , יציאה שבועית עם חברות ואפילו נופש שלך לבד או עם חברה
אני בטוח שזה ימלא לך את המצברים
בהצלחה

 

[אמרלדה]

אני אגיד לך מה יעשה לך טוב

1. עוזרת.
2. חצי יום חופש ממטלות הבית והילד בשבוע, חצי יום שהוא כולו שלך.
הבעל יכול לטפל בילד ובבית, או סבתא, או מטפלת וכולי. ביום כמו היום
אפשר בהחלט להיזרק על איזה חוף. בשבוע גשום אפשר בהחלט להיזרק
באיזו ספריה או עם חברה בבית קפה.
3. בקשי מבעלך שבסופו של יום מפרך יעשה לך קצת מסז' ברגליים,
וילטף אותך קצת על הספה בסלון, בלי לנסות להתקדם לסקס. קצת מגע
מסוג אחר, שנותן ולא מבקש.
לשם הבהרה: אינטימיות יש ביניכם. העובדה שאת מסוגלת לשוחח אתו על כך
ושהוא מקשיב, ומציע לך לקחת לך מידה של חופש, מעידה שהאהבה ביניכם
אמיתית, והזוגיות איכותית.
את עייפה עד מוות, זה הכל. וגם, הלכת לאיבוד בתוך האמהות והמטלות בבית.
שחררי את עצמך מכמה מהמשימות לטובת זמן פנוי או קריירה או מה שתעדיפי.
האינטימיות הגופנית תגיע לאט לאט, מתוך הרבה סבלנות. ובנוסף, בשביל סקס
טוב צריך מידה של פנאי. צרי לך מידה של פנאי גם בשביל הנפש וגם בשביל הגוף.
וכמובן, אם כל זה לא עובד או שאינך מצליחה לייצר את זה לבד, ייעוץ יכול לעזור.

 

[אמרלדה]

עיקר לא כתבתי

ההצעות שלי למעלה טכניות בעיקרן.
שימי לב ובדקי את עצמך: האם רעיון האמהות מפחיד אותך, או רק עוצמת וכמות המטלות?
האם קשה לך לקבל את ילדך בגלל מעמדך החדש והמגבלות שהטילה עלייך האמהות?
במילים אחרות: האם את רק עייפה עד מוות, או שמא הדברים קשים יותר, בלבך פנימה?
האם את מפחדת שאיבדת את עצמך ולא תוכלי למצוא?
לדברים מהותיים שכאלה צריך ללכת לייעוץ, אין כל דרך אחרת. או לנסות פתרונות טכניים
כאמור, לתת להם קצת זמן, לראות אם הם הופכים את הפחד ליכולת התמודדות, ואחר כך
ללכת לייעוץ אם הדברים לא נפתרים.
בכל מקרה, אם את מרגישה שהזוגיות שלך (שנשמעת טובה, כאמור) בסכנה, אל תחכי.
בהצלחה.

 

[חובטת שטיחים]

זה לא הילד ולא הבעל - זאת את, והמשבר הוא לא זוגי אלא אישי

עובדה - היו לך לא מעט שנים להתפנפן, ואני די בטוחה שלא היית במהלכן כל הזמן מאושרת. להפך, אם תחפרי קצת תיזכרי שגם אז היית עסוקה בחיפוש (ולוא דווקא במציאה...). אני מהמרת שיש משהו לא מסופק תמידית אצלך באישיות וכל מה שהילד עשה, זה גרם לזה "להתפרץ" בצורה מאוד מוחשית.
הפיתרון לזה הוא לא המשך חיפוש ריגושים בחוץ, אלא ללמוד איך כן להיות מסופקת ממה שהחיים נותנים לך, או לפחותללמוד לחיות בשלום עם האישיות הלא מסופקת תמידית. הבעיה שזה דורש עבודה קצת יותר קשה מלטייל חצי שנה בהודו. זה דורש טיפול מעמיק, יסודי וממושך.

 

[גארוטה]

אי אפשר היה

לכתוב את זה יותר מדוייק

 

[סטנגה Joe]

זה פשוט מאוד

מה שאת צריכה לעשות הוא הוא לקחת שליטה על העניינים ולא להתחבא מאחורי תרוצים ולהתנהג בחוסר היגיון.
את מרשה לעצמך להתברדק ותולה את ההתנהגות בילד שנולד.
הילד הוא כאן על מנת להשאר. הוא לא הולך לחזור מהמקום שממנו הגיח.
בעלך ,כך את אומרת הוא איש טוב. בא לך להתעורר יום אחד ולגלות שנמאס לו מהיחס שהוא מקבל או לא מקבל ממך?
בקיצור ,קחי אחריות על חייך ,תראי כמה טוב יש סביבך ותשני פאזה.
צאי מהמקום הזה של לשכב על הגב ולרחם על עצמך. הוא לא בריא.

 

[תוםבר]

תודה לכם

תודה לכם על התגובות והעזרה הבאמת אמיתית..ידעתי את כל הדברים האלה.חובטת שטיחים..את צודקת במאה אחוז..יש לי אישיות לא מסופקת תמידית...
פקח קצת את עיניי..מקווה שיישאר כך.

 

[גארוטה]

מצטערת, אבל זה

לא מספיק שהעיניים נפקחו, אני גם די בטוחה שידעת את הכל קודם השאלה היא רק מה את
עושה עם זה לפני שיהיה מאוחר כי יש לך פה מתכון בטוח ל "איך הרסתי את הזוגיות המופלאה שלי במו ידיי".
העייפות שלך היא לא פיזית, זו עייפות נפשית/מנטלית שגורמת לך להירדם ב-8 אחרי שסיימת את כל המטלות, רק ששכחת
מטלה אחת עיקרית וחשובה שהיא לשמור על הזוגיות.
כמה שבעלך נפלא ומכיל ומבין ומפרגן ועוזר, עוד קצת בתוספת לחצי שנה של חוסר בסקס והגבר הבאמת נפלא שלך יגיע לפה לספר
ולשאול מה לעשות עם אשתי שמאז שהילד נולד לא נותנת לי להתקרב אליה.
קחי את עצמך לטיפול כדי להבין למה את אף פעם לא מסופקת ועל הדרך גם תצילי את הזוגיות שלך.
בהצלחה
ו

 

[ויקה1222]

מסכימה לגמרי ועוד משהו

יש איזו נטיה לנשים שהתמזל מזלן והתאהבו בגבר מקסים ותומך ומכיל , לקחת את זה בתור משהו מאוד מובן מאליו ולהעמיד את הזוגיות הזו במבחן כל הזמן. בגלל שכאמור מדובר במישהו מקסים ומכיל, הן גם לרוב לא לא משלמות מחיר כי הוא לא בורח.
לפעמים אני חושבת שאם הבעל היה יותר קשה, לא מפלצת, רק דומה לכל הבעלים שמככבים פה בלא מעט פוסטים (לא עוזר, לא מבין, חוזר מעבודה ושוקע במחשב ועוד) לכותבת היה קל יותר במידה מסוימת. היתה לה תעסוקה, היא היתה מתלוננת,מתווכחת ואחרי שהיתה משיגה איזה הישג (למשל שיעשה משהו בבית) היתה מרגישה יותר טוב.
במצבה הנוכחי היא פנויה יותר לטפח את האופי שלה ולהמשיך לא להיות מרוצה כי היחסים עם בעלה הם בתחום הבטוח יותר ולכן אפשר לזלזל בהם.
ולכותבת: אמרת שאתם יוצאים לבד פעם בשבועיים. עצתי הכנה היא לא ללכת לסרט אלא לשכור חדר במלון לכמה שעות.

 

[נומלה]

תעשי מה שאמרלדה מציעה

ורק לשם האיזון כדאי שתדעי שהרבה אמהות לילדים בגיל של התינוק שלך מרגישות את תחושת המחנק הזו. החוכמה היא לא רק לחלוק עם הבעל אלא באמת להסתכל בראי ולדעת לקחת זמן לעצמך. אף אחד לא יתן לך את הזמן הזה. את צריכה להיות פרואקטיבית וליצר אותו.

 

[אייבורי]

וואלה

&nbsp
האתגר לספק את בעלך
האתגר להיות אמא טובה
קטנים עליך
שאת כבר באתגרים הבאים.
&nbsp
לדעתי, נכשלת בשני האתגרים הכי גדולים שאפשר להציע לך
ואת רוצה לברוח לאתגרים של חלשים.

 

[חתולה במגפיים לה לה לה]

כותבת לך בתור אמא טרייה כמוך.

גם התינוק שלי בן חצי שנה, ואני רוצה לאמר לך שיש סיכוי שאת בדכאון אחרי לידה.
אולי הוא סמוי, אולי את לא סגורה על זה, אבל זה קצת נשמע ככה.
אני לא יודעת מה העומק של דברייך, במה מתבטאת כל הזוגיות המופלאה שיש (או היתה) לך, ומה את לא מספרת מעבר.

המעבר לאמהות הוא מטלטל, שובר. שובר את מה שהיה לך- חיים חופשיים נטולי דאגות (כמעט), שובר את הזוגיות, את השניים שהייתם. הפכתם לשלושה.
כדי שמשהו חדש יוכל להיוולד ולהתחיל, מה שהיה קודם, צריך קצת להיהרס ולהישבר.
כדי שתצליחו לבנות ביחד את המשפחה שלכם, את צריכה לוותר. לוותר על החיים הקודמים. כי הם לא יחזרו! וזה הכי קשה לעכל.
זה מה שהיה לי הכי קשה להבין.. שבאמת באמת נגמרה לה תקופה ומה שהיה לנצח איננו.
עכשיו הכל חדש, צריך ללמוד לצמוח, ללמוד את עצמך מחדש, לחפש את העוצמות שלך, בתור אישה, בתור אמא.
עכשיו יש לך כלים חדשים לפתח את עצמך וחייך.
ילד זה לימוד בלתי פוסק, זה חדש, קשה, שונה.
זה איום ונפלא.

קצת היית חסרת רגש בהודעה שלך.. כאילו שרגשית את קצת לא שם, לא עם הבעל ולא עם התינוק.

תמצאי לך את הנקודות הטובות , את האהבה לתינוק, את הבעל הטוב, את החיים החדשים שלך.
העוצמות שלך, היי, ילדת, תזכרי כמה עוצמות גוף ונפש צריך בשביל זה. ובך יש את כל הכוחות האלה. הם שם. את פשוט לא משתמשת בהם.
תנסי להתחבר, לתפקיד החדש. אמרת אתגרים בעבודה, אבל הורות זה ה-תפקיד. ה-אתגר. אולי את לא רואה את זה, אבל זה שם.
הכל נמצא בידייך, הבחירה האם לקחת את עצמך ולהתעצם ולהתחזק, או פשוט להסחף למערבולת, שבקלות תוביל לגירושים
לא ציינת מה מידת השותפות של בעלך, כתבת כמה הוא נפלא ומדהים, אבל האם אתם ביחד בתהליך ההורות? האם באמת יש ביניכם שיתוף פעולה?
להגיד לך את האמת, ״על הנייר״ נשמע שיש לכם אחלה של זמן זוגי, לצאת פעם בשבועיים לבד, כשהתינוק רק בן חצי שנה זה כבר המון.
אני ובעלי לא יצאנו לבד מאז לידת התינוק, אבל לעומת זאת מקפידים לעשות ״ערב רומנטי״, ארוחה טובה (שהוא הכין) מסאז׳ (בדרך כלל הוא לי חחח אבל בעקרון זה בתורות), וכמובן ההמשך המתבקש..
סקס זה חשוב, מאד. גם אנחנו בתקופה של בחודשיים הראשונים שלא שכבנו בכלל, היה סוג של משבר. כי זה מביא לעצבים, מתח בגוף, ריחוק נפשי ופיזי בזוגיות ובכלל..
בעלי גם הבין שאני עייפה מדי=אני עצבנית ולא נחמדה.
אז הוא פשוט משתדל מאדדד לתת לי לישון ולנוח כשאפשר, והוא מרגיש את הגמול, כשאני עם חשק וכוחות לסקס.

נכון שעל הנייר הכל נשמע פשוט, אבל יש לי תחושה שאצלך מסתתר משהו שהוא יותר מקושי להסתגל, זה נשמע שאת לא מקבלת את במציאות שלך. שנולד לך תינוק. אם תתחילי להתחבר לרעיון הזה, כי הוא פה כדי להשאר..
לגבי האינטימיות, נשמע גם שאת קצת רוצה לברוח גם מזה.
כי באמת שכמה שלא תהיי עייפה, אם את הולכת כ-ל יום לישון ב8, יכול להיות שאת עצמך בורחת מהאינטימיות! אולי העייפות זה רק תרוץ.
כי לפעמים כשרוצים, מוכנים למתוח את הגבולות.
בעלי לפעמים חוזר רק ב11 בלילה מהעבודה, ואני לפעמים נשארת לחכות לו, סתם כי התגעגעתי, או שאני לא הולכת לישון רק כדי להיות איתו עוד קצת. ברור שיש ימים שאני מעולפת מ8 וזה בסדר, אבל כשזה שגרה זה נשמע שאת בורחת.

ודבר אחרון וקטן, אם לא עשית בדיקות דם מקיפות, תעשי ותבדקי חוסרים של ויטמינים מקבוצת B, ברזל, כל הדברים האלה יכולים להיות קריטיים במקרה כמו שלך. ידוע שמחסור בברזל תורם לעייפות מטורפת, מחסור בB12, גורם לדיכאון.

 

[אמרלדה]

 

[נוסעת27]

 

[מפלצת או ילדה]

כמעט הכל

כבר נאמר. נשמע כמו דיכאון אחרי לידה, נשמע כמו משבר אישי שמעיב ומסכן את הזוגיות שמנסה עדיין להכיל אבל כנראה מגלה עייפות החומר, וחריקות בשאסי אחרת לא היית טורחת להגיע לכאן. אני סבורה שזה סיפור לטיפולו של פסיכולוג קליני. יש משהו בטוטאליות של הילד, בקבלה שלו לחיים שלך, בהיקשרות הנדרשת אליו שמטריף לך את המערכת. זה משהו עמוק ויסודי שכנראה יונק את שורשיו ביחסים לא מספקים בינקותכך שלך, ואם לא למענך ולמען הבעל שעדיין סובל את הקריזות שלך - טפלי בך למען הילד. הוא ראוי וזכאי לאמא בוגרת ומתפקדת רגשית שמזינה את צרכיו ולא נוטשת בלב כל שני וחמישי...

 

[adam33]

לעשות לעצמך

זה לא ברור מאיליו שאישה שהכל פורח אצלה פתאום תעצור ותתעייף מכל דבר.
אם הית גבר היתי אומר ..רגיל רגיל...
אבל כשזה קורה לך זה כאילו הגוף והנפש צועקים אנא תני לנו אויר..וכשזה קורה אז הארבע קירות וגם התמיכה של הבעל לא יעזרו אלא רק המזור לנפש.
זה לא אומר שאת צריכה לצאת ולחגוג אלא כן לצאת עם חברות וכן לשלב את הפעילות שהיתה לך גם כיום כשיש ילד.
כשזה באופי זה נשאר ואם תעצרי את זה אז מהר מאוד תרגישי יותר לכודה מאשר כיום ויפה שעה אחת קודם.

 

[A לוןA]

לי נראה

שהיית במירוץ אחרי ה-V הבא.
חבר? V
לגור ביחד? V
עבודה? V
אירוסין? V
חתונה? V
ילד? V
&nbsp
ופתאום נגמרו ה-V'יים לסמן, ואין מטרה, והכל תפל ומה עושים עכשיו.
&nbsp
בנוסף למה שאמרו לך למעלה- את חייבת לטפל בתחושת הרדיפה אחרי ה-V הבא, וללמוד לתחזק את אלו שהשגת כבר (או שבא לך להתחיל לחפש אחרי ה-V'יים הבאים שיוסיפו עניין- מריבות, גירושין, רבנות, עורכי דין, משמורת, התמרמרות, שינוי סטטוס, עוד דייטים, עוד חבר/ארוס/בעל/אבא/גרוש וכו'. זה מוסיף המון עניין לחיים, והרבה V'יים חדשים לסמן)