ילד קטן לי...
ילד קטן לי, בן תפנוקים, עיניו כחולות, צחוקו פעמונים.. כשהוא מחייך, נמס לבבי בגופי מתחכך, מחבק,מחמדי.. אך עת,וקורה, מבטו זועף, מתרחק,מתנכר מסתגר,מצטנף.. שותק,וכועס דיבורו מהסס, ואיני מבינה, משתנק לבבי... עולמך מחמדי, כה שונה משלי, מה שטוב בשבילך, לא תמיד בשבילי המציאות,והכורח, מכאיבים,מאלצים שותקת..בוכה, דמעות,געגועים... אל תפחד מחמדי, אמא כועסת, לא עליך,ילדי.. עליו שהלך השאירך עמדי, אתה,שכל כך, את אבא רוצה, אך,אין בידי... ילד עצוב, בוכה בלילות, עיניו הכחולות, רטובות מדמעות, מתגעגע לאבא, לחום,משפחה, מפחד גם מאמא, כועסת,מכה... כל הכעס שיש, טינה,תעוקה, על בן זוג שסרח, שפגע,וברח, מתפוצץ,בלי משים על הכי שקרוב, ופותח פצעים, וקשה להחלים... שתדע מחמדי, גם אם בעצבוני, גופך,נפשך,פגעתי.. אוהבת אותך, מעריצה,מחבקת, ונורא, נורא, מצטערת... סליחה...
ילד קטן לי, בן תפנוקים, עיניו כחולות, צחוקו פעמונים.. כשהוא מחייך, נמס לבבי בגופי מתחכך, מחבק,מחמדי.. אך עת,וקורה, מבטו זועף, מתרחק,מתנכר מסתגר,מצטנף.. שותק,וכועס דיבורו מהסס, ואיני מבינה, משתנק לבבי... עולמך מחמדי, כה שונה משלי, מה שטוב בשבילך, לא תמיד בשבילי המציאות,והכורח, מכאיבים,מאלצים שותקת..בוכה, דמעות,געגועים... אל תפחד מחמדי, אמא כועסת, לא עליך,ילדי.. עליו שהלך השאירך עמדי, אתה,שכל כך, את אבא רוצה, אך,אין בידי... ילד עצוב, בוכה בלילות, עיניו הכחולות, רטובות מדמעות, מתגעגע לאבא, לחום,משפחה, מפחד גם מאמא, כועסת,מכה... כל הכעס שיש, טינה,תעוקה, על בן זוג שסרח, שפגע,וברח, מתפוצץ,בלי משים על הכי שקרוב, ופותח פצעים, וקשה להחלים... שתדע מחמדי, גם אם בעצבוני, גופך,נפשך,פגעתי.. אוהבת אותך, מעריצה,מחבקת, ונורא, נורא, מצטערת... סליחה...