ילד עם אספרגר וזוגיות ההורים

[nirl19]

אני לא יוכל להצביע על נקודה ספציפית

זה מכלול דברים...אבל לאט לאט היא מקבלת את העניין שלהיפתח ולא להסתיר.
אני "נותן" לה את הזמן שלה..בלי לחץ , בין לבין משתדל ללכת לקבוצה כזו אחרת...

 

[schlomitsmile]

האם הוא חוה דחיה או הצקות בביה"ס או במקוםאחר? איך הנער עצמו מקבל את היותו אספי?

 

[שלומות0]

הלאט הזה הוא הכי טוב

בין שניכם נטו, ולא הייתי מערבת שום גורם חוץ להתערב בזה!

 

[abashel13]

קושי ההורות שאתה מתנסה בו

יכול להיות פשוט יותר אם תמצא שותפים עם קושי דומה שרוצים לחלוק בגלוי את הקושי הנפשי/רגשי או עם מטפל מתאים לך...

בעניינים המצריכים החלטות מעשיות כמובן שהשותפה היחידה היא האמא אבל לחדד את השוני בטיפול בקושי ולצפות שהיא תהיה שותפה קלה

רק יכול לעורר קונפליקטים מיותרים... מצא לך שותפים מתאימים... הקל על עצמך וכך תהיה מועיל יותר גם ביחס לבן וגם ביחס לאימו...

 

[nirl19]

נגעת בנקודה הכי נכונה.

הבעיה היא שחברים קרובים שניתן לסמוך עליהם, אין. ומי שכבר אני מכיר עם קושי דומה , סגור מידי.

 

[גור42]

תוכל למצוא אנשים לדבר איתם כאן בפורום

וכן, אני מתכוון ללדבר ממש, ולא רק באינטרנט.

אולי אינך יכול לסמוך על החבר'ה פה כמו על החברים הקרובים שלך, אבל מצד שני אתה גם לא צריך לסמוך עלינו יותר מדי, כי מבחינתנו האספרגר זה לא איזה סוד אפל אלא חלק אינטגרלי מהחיים.

אגב, אני אספי בעצמי, ואני חי חיים מלאים ומאושרים ושלם עם עצמי. ויש כאן בפורום עוד כמה כמוני. אז מעבר לתמיכה שאתם עשויים לקבל מההורים (שזה בהחלט מאוד חשוב), אני חושב שגם להיחשף - פנים אל פנים - אל הצדדים היותר יפים של החיים עם האספרגר יכול להביא לכם (בעיקר לזוגתך) תועלת. רק שאת זה, בניגוד לתמיכה מההורים כאן, לא תמיד אפשר לקבל בטלפון, כי רוב האספרגרים מעדיפים להתבטא בכתב.

 

[nirl19]

אולי עם הזמן........

 

[dina199]

לכן כל כך טוב להיות כאן בפורום.

לכולם קשיים דומים ואף אחד לא סגור מדי (וגם כולם אנונימיים

)

 

[abashel13]

אם כבר אז כבר

גם הבן שלי אובחן כאספרגר בגיל מבוגר יחסית 13. עכשיו הוא בן 16 (עולה לי"א).

עד כאן הדומה... השונה הוא שאני ואימו די יד אחת (4 ידיים כאחת) בגידולו... ואין כל כך על מה לדבר כי אנחנו לא

מתקשים בגידולו יותר מאשר בשאר ילדינו

לא הרבה אחרי האבחון התחלתי להשתתף בפורום הזה והמגוון המיוצג כאן משקף לי נאמנה אפשרויות כשעל התהיות

העיקריות קיבלתי תשובות לא ישירות רבות מהדיון המתמשך המתנהל כאן...

ואם אתה רוצה משהו אישי יותר אז אפשר במסרים

 

[שלומות0]

ששני ההורים יחד זה הכי טוב לילד

במקרה של פותח השאלה השאיפה שלו צריכה להיות כזו, ולערב פסיכולוג לא נראה לי הכי חכם במקרה הזה..

 

[abashel13]

מה צריכה להיות השאיפה שלו אני לא יודע

אבל להחריף ניגודים בינו ובין אשתו על רקע גידול הבן לא מועיל לזוגיות

ולא מועיל לבן שלו...

להבנתי כאשר זוג הם גם הורים לילד המשאב העיקרי שעליך לספק לילד הוא את ההורה השני במצב מיטבי

גם אם אתה חלוק איתו באלף ואחת עניינים...

והעיקר לאבא... אתה אבא ואבא ממש זה גם חזק וגם חלש... אבא חזק זה אבא זמני כי מפה לשם גם חזקים מתמוטטים...

 

[schlomitsmile]

 

[יפחוצית מצויה]

זה כלכך נכון

״המשאב העיקרי שעליך לספק לילד הוא את ההורה השני במצב מיטבי״

העיקרון הזה כלכך נכון ומופנם אצלי... לשבור אותו מרגיש כלכך לא נכון ובלתי נסבל. כלכך ניסיתי לוותר ליפחוץ על עניין הגן רק בגלל זה.

 

[dina199]

בעלי בזמנו עשה כל מה שצריך.

ועושה עד היום.
הוא רק לא רצה ולא רוצה לדבר על זה.

 

[חייבתלהגיב]

למה אתה נמנע לדבר על זה

עם אנשים הקרובים אליך במקום העבודה? אצלי בעבודה מאוד מקובל לחלוק זה עם זה בעיות במקרה הצורך, כדי לפרוק ולהרגיש קצת יותר טוב.
אבל אם אתה לא מעוניין, אז מה עם טיפול פסיכולוגי (מאחר שאתה מחפש בעיקר איש שיחה, מקום להזיל דמעה, וכו' - זה נשמע מאוד מתאים)?

 

[גור42]

אני דווקא מבין אותו. אין שום סיכוי שהם יבינו.

לרוב האנשים אין שמץ של מושג מה זה אספרגר, וזה עוד במקרה הטוב.

במקרה רע, הם חושבים שיש להם מושג, רק בגלל כמה כתבות/מאמרים שהם ראו בתקשורת או באינטרנט.

 

[חייבתלהגיב]

לא תמיד צריך שהם יבינו

מבחינתי, לפחות, החלק החשוב בלפרוק עם אנשים אחרים הוא החלק של לדבר על זה בעצמי. לפעמים הם יכולים לתרום שאלה מנחה פה ושם, אבל החלק העקרוני הוא הדיבור עצמו, לא ההבנה של הצד השני. בכלל, בדרך כלל בשיחות כאלה הצד השני משתדל לדבר מעט ולהקשיב הרבה - וזה מה שצריך.

 

[nirl19]

קשה מאוד לסמוך על אנשים

אתה יוצא מנקודת הנחה שאם אתה משוחח עם מישהו זה בינך לבינו.... ואצלנו זה לא כך. מה גם אני עובד במקום מאוד קטן.
נוסף לזה אני מאוד סגור, כלפי חוץ הכל "טוב אצלי"
פסיכולוג ? לא בא בחשבון אצלי.

 

[חייבתלהגיב]

למה פסיכולוג לא בא בחשבון?

תוכל לדבר איתו, וזה יישאר ביניכם. נשמע בדיוק מה שאתה מחפש. למה אתה לא מעוניין?

 

[dina199]

ודווקא בגלל זה פסיכולוג

(או כל מטפל רגשי) בא בחשבון.
גם אני סגורה, גם לי קשה להיפתח , והגעתי למצב כל כך חמור שהייתי חייבת לפנות לעזרה.
(אצלי בן אספי ובת שחשודה כ NVLD ,ויש שנה אחת הפרש בגיל ביניהם)
אז אתנ משלם כסף,נמצא אחד על אחד עם אדם שמחוייב לסודיות, מספר לו הכל, ויש לו על מני עצות מועילות לתת לך.
אני עשיתי טיפול רגשי לפני כמה שנים טובות, ומשתמשת בעצות של המטפל עד היום.