שתיכן צודקות
באמת במסגרת מחקר של שיטות מחקר לא צריך הלסינקי.
מצד שני, גם לא צריך לתת לאנשים רעל כדי לקבל אישור.
 
ועכשיו להגדרה: מבחינת השיטה המדעית, ניסוי בבני אדם הוא כל מחקר מדעי שהמושא שלו הוא בני אדם ושבו המדען / החוקר משווה שני מצבים, שבאחד מהם הוא מחולל שינוי משמעותי בסביבתם המיידית או בחייהם של בני האדם המשתתפים במחקר.
שינוי זה מאפשר לבדוק השערה בדבר קשר סיבה ומסובב בין הגורם שהמדען חולל בו שינוי, לבין גורמים אחרים במערכת המחקר. שינוי זה הכרחי כדי להגדיר את המחקר כניסוי.
 
מבחינת האתיקה המקצועית של המדע, גם מחקרים שאין בהם שינוי מכוון משמעותי במערכת הנבדקת, הכוללת בני אדם, ועל כן הם למעשה תצפית מדעית בבני אדם, מוגדרים כניסוי בבני אדם. ופה תחת התצפית המדעית את נכנסת לשטח האפור מבחינת האתיקה.
 
במקצועות הבריאות ובפסיכותרפיה נערכים ניסויים הדומים לניסויים קליניים, עד כמה שהדבר מתאפשר.
 
ניסוי רפואי בבני אדם, כמוגדר בתקנות, הוא:
1. עשיית שימוש בתרופה, בקרינה או בחומר כימי, ביולוגי, רדיולוגי או פרמקולוגי, בניגוד לאישור שניתן לאותו שימוש לפי חיקוק, או כאשר השימוש האמור אינו מקובל בישראל לצרכים שמבוקש ליעדו להם, או שטרם נוסח בישראל, ויש בו או שמייעדים אותו להשפיע על בריאותו, גופו או נפשו של אדם או של עובר, או חלק מהם, לרבות המערך הגנטי.
2. עשיית כל הליך, פעולה או בדיקה בבן אדם, שאינם מקובלים.
בנוסף, ועדת הלסינקי שמאשרת או לא מאשרת את המחקרים הללו בפעולות הבאות:
1. כל פעולה שנועדה לשמש כחלק מפרוטוקול ניסויי / מחקרי בבני אדם אף אם היא כוללת אמצעים מקובלים.
2. עשיית כל הליך, פעולה או בדיקה בבן אדם, שאינם מקובלים, וביצוע פעולות אשר אינן נהוגות עדיין במוסד (מבחינתך זו האוניברסיטה).
3. בפניות של גופים מחוץ למוסד, ללא צורך במעקב ובקרה.