ילד סוער

[smadime]

ילד סוער

צוף שלי הוא בן 5.8. בן רביעי במשפחת בנים. הוא אוהב מגע חיבוקים - עד כדי כך שלא תמיד הוא נפרד בזמן ( שלא מעצבן את המחובק), ואז דוחפים אותו והוא נעלב כמובן.לזחול הוא התחיל כאשר גילה שאפשר לטפס על בני הגנון השוכבים ללא תנועה. מהון להון בגן הוא מקבל את הכינוי המציקן, הנדחף המרביץ הנוגע. זה שכאשר יש זמן פנוי ולא עיסוק מובנה יש חיכוכים תמיד עם ילדים אחרים. אינני יודעת באיזה כיוון לפנות - האם יש משהו שיכול לעזור לי? תודה

 

[קרן א ו ר]

שיאצו.

שלום smadime. שיאצו יכול להיות מאוד מועיל לבנך. זהו טיפול במגע שיכול לעזור במגוון רחב של תחומים. אם יש לך שאלות את מוזמנת לשאול, אם תרצי המלצה על מטפלים מאזור מגורייך תוכלי לכתוב לי למסר. בהצלחה.

 

[אוראל קורן הומאופתית]

ילד סוער

שלום לך SMADIME! בהומאופתיה למשל יש רמדי (תרופה הומאופתית) אחת לילדים חסרי מנוחה, לא מרוצים, עקשניים, רגזנים, עם התקפי כעס, שוברים דברים, היפר אקטיביים. ויש רמדי אחרת לילדים שתלטניים, שרוצים שהכל יהיה על פי דברם ורצונם ואוי ואבוי אם לא... ורמדי אחרת לילדים שרוצים על הידיים כל הזמן, רגזנים, עם כעס אלים, בכי בלתי פוסק של אי מנוחה, חסרי סבלנות ונעלבים כשנדמה להם שדוחים אותם. ורמדי נוספת לילדים רגישים, צורחים, רוצים על הידיים, קפריזיים, רגזנים מאד, עם התקפי זעם ובכי, מרביצים, זורקים דברים. מה שאני מנסה לאמר שאפשר להתאים לבנך טיפול הומאופתי מאד ספציפי אליו בשימת לב על דקויות המבדילות אותו ממגוון ילדים בעלי התנהגות דומה. בהצלחה לחמוד הקטן שנורא רוצה כנראה אהבה ולא מבין למה אי אפשר לקבלה כל הזמן ומכולם.

 

[אדומה2]

ראיית האינדיבידואל- גם בילדים

SMADIME, ברפואה סינית, אני יודעת לדבר יותר על דיקור בתחום זה, הטיפול הנכון בעיניי- במבוגרים וילדים- הוא ראיית האדם כעולם בפני עצמו ולהבין מדוע דבר X גורם לתוצאה Y שנראית על פני השטח. הילד מתנהג בצורה מסוימת והרעיון ברפואה סינית הוא להבין את מהות הילד, את הפוטנציאל הטמון בו, ולעזור לו לממש אותו בצורה יותר נכונה עבורו. נניח יש שני ילדים- ילדך ועוד ילד- ששניהם מתנהגים בצורה דומה. אבל הטיפול יהיה שונה, כי הם שני עולמות שונים. לילדך הדברים יכולים לקרות מסיבה את ולילד השני מסיבה אחרת, ועדיין ההתנהגות דומה. לא הייתי רוצה להיכנס לאבחנות היפותטיות שכן אני חושבת שטיפול בילדים הוא תחום התמחות בפני עצמו- גם ברפואה סינית, תחום אותו לא למדתי- אך אם תרצי לשמוע עוד על הנושא, אשמח לכתוב לך במסר אישי.

 

[אוראל קורן הומאופתית]

אני חושבת שכולם ירצו לשמוע עוד על ה

זה מאד מענין.ולהנהלת הפורום שאלה: האם הפורום פתוח גם להרחבת ידע בין המטפלים כל אחד בתחומו? נראה לי שכולם ירויחו מזה, גם המטפלים השונים וגם השואלים.

 

[אוראל קורן הומאופתית]

לשמוע עוד על השיטה הסינית

 

[דוד כפרי]

עקרונית, הפורום "פתוח להרחבת ידע

בין המטפלים כל אחד בתחומו". מעשית, יש כאן אנשים שמגיבים "לא טוב" כשמוסיפים על דבריהם, וזה מזיק מאוד לכולנו. אני, אישית, אשמח אם תרחיבי ככל שתוכלי.

 

[lordjek]

לדעתי

התיואר שלך מתאר ילד, אשר מקרין חסר באהבה ובמגע. הוא נאלץ ליזום את המגע בעצמו, והדבר מתבטא בכל ה"הטרדות" שמתוארות כאן. אני לא יודע לאילו תרופות הומאופתטיות התכוונה אוראל, רבל כמטפל בפרחי באך, הייתי ממליץ על עולש(Chicory). הערה:כמובן שתמצית של פרחי באך צריכה להיות מורכבת לאחר תשאול ואבחון. פשוט תיואר זה דומה לטיפוסים מטופלי ב"עןלש" וכל מי שירצה לבדוק בספרות מקצועית של פרחי באך - מוזמן מכל הלב.

 

[freearth10]

ילד של אהבה

צוף - זה שם יפה ומתוק. תארת אותו כילד שאוהב חיבוקים ומגע. בהמשך הבנתי שהחיבוקים והמגע הם בעייה שמציקה לחברה. ילד שמחבק כל כך חזק זקוק לחיבוק הזה. זה צורך שלו והשאלה הגדולה ממה נובע הצורך הזה. בקנסיולוגיה אנחנו מנסים לחזור לטראומות העבר ולנטרל את המתח השלילי שנצבר סביבן, כך שניתן יהיה להתייחס לכל ארוע כמשהו אובייקטיבי מבלי לסחוב את המתח שיוביל אותנו לארוע הבא מתוך חוסר ברירה. בגלל שהוא כל כך אוהב מגע הייתי מתחילה איתו טיפול של מגע, כי בטיפולים של מגע ניתן להגיע לרמות רגשיות מאוד עמוקות. אז קודם כל המגע הזה אולי ימתן קצת את הצורך שלו במגע ושנית, יטפל בחוסר האיזון שבו, שגורם בעצם לצורך המוגזם הזה במגע. מאיה

 

[שרון שני גונן]

ההיבט הסנסורי

שלום SMADIME בתוך הטיפול ה"רגיל" בילדים, מתחבא לו פן הוליסטי ויפה שנקרא "טיפול סנסורי", הכוונה היא להבנה וההסתכלות על הדרך שבה אנו קולטים גירויים דרך חושינו השונים, הדרך שבה אנו מעבדים אותם והדרך שבה אנו מגיבים לקליטה ועיבוד אלה. דרך הסתכלות זו משתמשת בגרייה חושית מבוקרת לצורך הבנה מעמיקה יותר של התנהגותו של הילד, ולצורך מתן מענה מדוייק ויעיל יותר לצרכיו. מבחינת אנשי המקצוע שעוסקים בכך, יש מרפאות בעיסוק, פסיכולוגים וגם רופאים התפתחותיים. נשמע לי מהתאור שלך שהתבוננות בהתנהגותו של ילדך בדרך זו תועיל לכם הן מבחינת הבנת ההתנהגות והן מבחינת דרכי ההתמודדות. בברכה שרון