ילד סגור

[moranium]

ילד סגור

שלום רב, בננו הוא בן 3 ו 8 חודשים. הילד ,במסגרת רגילה הוא ילד רגיל לכל דבר. חכם וחייכן . יש לו המון חברים בגן, והוא אהוב על כולם. ברגע שמגיעים למקום עם אנשים זרים, כמו למשל מסיבות בגן, ימי הולדת וכו', הילד פשוט נסגר... הוא לא מוכן להשתתף ולא מוכן לזוז מאיתנו. גם בימי הולדת אנחנו לא מצליחים לגרום לו להנות מהיום, כיון שהוא לא מוכן להיות פעיל בהפעלות, ואפילו לא לשבת באזור הילדים יחד עם חבריו. נשמח לעיצות או דרכי פעולה, כיצד לעזור לו להתמודד. בברכה,

 

[ravitgu]

לכבד את הקצב

צהריים טובים, דרך הפעולה הטובה ביותר שאני יכולה להציע לך היא, לכבד את הקצב שלו. ככל שאנו ננסה "לגרום לו" כך הוא יסתגר יותר ויותר. הייתי ממליצה לאפשר לו , עם כל הקושי שבדבר, לאפשר לו את הביישנות, ההסתגרות, להיות שם בשבילו ולהעביר לו את המסר- אני כאן , אני מקבלת אותך כפי שאתה בוחר להביא את עצמך למסיבה היום ואני סומכת עליך שכשתהיה מוכן אתה תשתתף. " אני יודעת שזה לא פשוט לנו ההורים (מניסיון מאד אישי עם שתיים שרק תתני להן במה, ושניים שרק מחפשים להתחפר באדמה בנוכחות זרים) . ומהמקום הזה שאנחנו משחררים בו, שם אני מאמינה יבוא השינוי ואולי לא, אולי זה מה שמתאים לילד שלכם. מתוך הדברים שמעתי, כי כאשר אין נוכחות הורים או נוכחות שלכם אלא קב' השווים בני גילו שם הוא משוחרר אהוב ופורח. מכאן שיש לו את היכולת, הוא פשוט בוחר אחרת בנוכחותכם ובנוכחות מבוגרים אחרים. תראי אם מתאים לך לנסות להרפות מהשכנוע. להעביר לו את ההרגשה שגם אם הוא צמוד אלייך במסיבה זה בסדר. כך הוא גם לא יחווה את ה"אכזבה" שלכם ממנו כשהוא אינו משתתף גם אם אנחנו לא מראים הם מרגישים ואז הוא עשוי להתפנות להפתח גם ליד ההורים בהצלחה רוית

 

[moranium]

התנהגות בגן

היי ראשית תודה! לגבי הגן, הגננת אומרת שגם שם ישנם פעילויות שהוא מוכן להשתתף בהם, וכאלה שהוא לא מוכן להשתתף בהם. והרבה פעמים (כך היא אומרת) שהוא מאד רוצה להשתתף, אך אם הוא למשל שומע תגובה של ילד, או מועד או כל משהו אחר, הוא מיד נסוג ונרתע מלהשתתף. מה דעתך ?

 

[ravitgu]

שוב היי

בשמחה. באשר לשאלתך, נראה לי שאור הזרקוקים באשר הם פשוט מרתיעים אותו. אני זוכרת שהבן שלי החל את שלבי ההשתתפות האיטיים שלו, הוא היה עושה אותם בצד, ובודק שאף אחד לא רואה או לא מסתכל. ואם הוא היה מצטלב עם מבטו של האחר הוא מיד היה נסוג ומתקפל. היום הוא מרגיש חופשי לגמרי אך זו הייתה תקופה ארוכה ומתסכלת. לגבי הגן, אני חושבת שהוא עסוק בבדיקה, בדיקה של עצמו, של יכולותיו. זה יפה שמצד אחד הוא רוצה והוא מוותר כי..זה מעיד על כך שהוא חווה את ה"מחיר" של הבושה, של חוסר ההשתתפות, והוא לא שלם עם זה כי הוא חוזר ומנסה. אני מניחה שאם נאפשר לו את התנועה הזו הוא ירכוש את תחושת הביטחון וגם השליטה- אני משתתף כשמתאים לי, זה באחריותי . אני בהחלט רגועה שכן אנחנו לא מדברים על מצב של המנעות תמידית או קיצונית אלא דווקא ניסיונות שלו לקחת חלק ולהשתתף על אף הקושי שיש לו בכך.