ילד מתיי גדלת.?

גל ים..

New member
ילד מתיי גדלת.?

זוכרת תקופה אחרת שונה.. זה לא היה מזמן... היינו הולכים לסיפרייה לקרוא ספרים לעשות עבודות.. היום נכנסים למחשב לחפש את האתר ומעתיקים תוך חמש שניות... פעם היית יודע שאפשר לטייל בחוץ בערב כי זו השעה הכי קסומה לשחק תופסת מחבואים וללכת עם החבר´ה לא-ש ולהתחבא בפרדס של השכנה.. היום אין פרדסים וחבורות הנוער מדברים איתך על נסיעה להודו להזרק בין ריחות הקטורת והבשמים לעשן חשיש וסמים.. ולטפס על ההימלאייה למצוא שם אולי את אלוהים.. והילד מדבר שפה זרה משונה.. אמא נו תלחצי אנטר או תעשי איקס שם למעלה בסרגל הכלים כדי לצאת מהתוכנה.. תוכנות תוכניות מחשבים משחקים ורק לפני ימים ספורים התוכניות היחידות היו אלו בטלוויזיה בצבעים.. אתה מביט בו ילדך שלך דרדק בן שמונה ניראה כמו גבר עם מבט רציני על הפנים אתה שואל את עצמך היי ילד תזרום לאט חייך רק התחילו לפני מספר חודשים.. עומד נבוך שם בפינה שואלת אותך או אולי את עצמי ילדי שלי מתיי גדלת ואולי אני השתנייתי כל כך עם השנים?? מציאות אחרת שונה ילדי שנות האלפיים מבוגרים קטנים ואתה שם עומד מולם נבוך ונגמרות לך המילים... גל
 

sahr12

New member
הנה פתחתי הקופסא...

להניח בה עוד כתיבה יפה שלך... מצאתני גולף איזו דמות זעירה, ואמרת: "למה אינך מתקין משהו למעני?" שאלתיך במה חשקה נפשך, ואתה אמרת- "בקופסה..." "לאיזה צורך?" "לגנוז בה דברים" "אילו דברים?" "לכל אשר לך"- אמרת ובכן הנה קופסתכם, כמעט כל אשר לי הנחתי בה, ואין היא מלאה. כאב וצהלה הנחתי בה, ורגשות גיל ועצב, והרהורי חטא, והרהורים טובים- וחדוות המחשבה, וקורטוב של יאוש, ושמחת היצירה שאין מילים לתארה. ועל כל אלה- התודה והאהבה שאני חב לכם- ועדיין לא מלאה הקופסה. (גוהן סטיינבק)
 

גל ים..

New member
סער אהבתי את הקופסה מאוד...

והאמת שיש שורה בשיר מיותרת..אבל ששששששש לא לספר.. בכל אופן זה המתוקן.. זוכרת תקופה אחרת שונה.. זה לא היה מזמן... היינו הולכים לסיפרייה לקרוא ספרים לעשות עבודות.. היום נכנסים למחשב לחפש את האתר ומעתיקים תוך חמש שניות... פעם היית יודע שאפשר לטייל בחוץ בערב כי זו השעה הכי קסומה לשחק תופסת מחבואים וללכת עם החבר´ה לא-ש ולהתחבא בפרדס של השכנה.. היום אין פרדסים וחבורות הנוער מדברים איתך על נסיעה להודו להזרק בין ריחות הקטורת והבשמים לעשן חשיש וסמים.. ולטפס על ההימלאייה למצוא שם אולי את אלוהים.. והילד מדבר שפה זרה משונה.. אמא נו תלחצי אנטר או תעשי איקס שם למעלה בסרגל הכלים כדי לצאת מהתוכנה.. תוכנות תוכניות מחשבים משחקים ורק לפני ימים ספורים התוכניות היחידות היו אלו בטלוויזיה בצבעים.. אתה מביט בו ילדך שלך דרדק בן שמונה ניראה כמו גבר עם מבט רציני על הפנים אתה שואל את עצמך היי ילד חייך תזרום לאט מה בוער והרי רק התחלת את חייך רק לפני חודשים.. שואלת אותך או אולי את עצמי ילדי שלי מתיי גדלת ואולי אני השתנייתי כל כך עם השנים?? מציאות אחרת שונה ילדי שנות האלפיים מבוגרים קטנים ואתה שם עומד מולם נבוך ונגמרות לך המילים... גל הילדים שלנו משתנים לנו מול העינים..מפחיד מאיים רוצה לעצור את הזמן להגיד רגעעעעע שנייה פוס אל תגנבו לו את השעות של הילדות.. למה הוא צריך להתבגר כל כך מהר..לשאול על ערבים יהודים.. על פיגועים ולא לראות כמו פעם דרדסים או סתם תוכניות של ילדים.. למה באמצע שידור של סרט מצחיק או מצוייר פתאום אומרים רגע מבזק.. ואתה רואה את פניו מביטים בך באימה ואתה מתפלל איתו שזה לא יהיה מישהו שהוא יכיר או מכיר כך סתם מהמשפחה .. למה גרמו להם להתבגר כל כך מהר..ורוצה לחזור איתם לרגע אחד בזמן לילדות שלי ... לצופים למחנות העולים.. לתופסת מחבואים.. ולא לחשוב לרגע אחד מה יקרה אם נלך למסעדה או לסרט אחרי הצהריים עם חברים.. ולא אשמע יותר את המשפט יש חשש לפיגועים.. גל
 
למעלה