ילד מפלצת טרגר

ילד מפלצת טרגר

ילד מפלצת לא שייך לשום מקום בודד חסר בית אין קירות ביתו מכסות את גופו, ילד מביט בעולם הזה הזר החשוך לא יודע לא יודע ממש לא, הוא מביט בי בעיניו השחורות, הוא טובע בי בי מבט מאיים " ילד אסור " הוא אומר ואני מבין ילד "

מפלצת" איש לא היה ליצידי שכסו אותי קור וצינה קרה עד שנפלו עיני לתחתית, אף אחדלא חיבק שהייתי זקוק למגע ,לא לזין לא לזין לא רוצה אותו רוצה לברוח, אנסים עם חליפות שחורות, עם פרצוף חמור סבר עבד אתה עבד ילד עבד של הממשל, של אבא של אמא של החברה המזיונת הז שמצמידה לי תוות של " מטורף מסוכן

לציבור " לא זוכר את הפעם הראשונה שיטעמתי את הטעם המר של היאוש, שלגמתי עוד ועוד ושאפתי לראות את הריח המטלטל של הגז הזה, של האש הזו של הפקרות, ילד מפוקר גוף לא שלי, הם שלטו בי ,הלקחו אותי, למה אני לא זוכר הכל ?כמו יום בהיר לראות את המוות למה הסיוטים ? למה הפלאשים ? למה

הפוסט טראומה מחורבנת, עוד מילה עוד שם עלוב, רציתי אהבה וקבלתי זין רציתי חיבוק וקבלתי אגרוף ישר ללב הדומם, ילד נאנס עוד אחד מאלך, ואבא צוחק אתה הומו, למה לא התנגדת, הם שיחקו איתך, כי אבא הם שיחקו איתי משחקים אסורים, אבל אתה רצית לדפוק אותי , לא הםאתה האבא הממזרי שלי עם המבט הקפוא , עם עיני המוות האלו המרצדות על המסך של חיי,אבא של מכות, אבא של איומים, אבא של זין בתוך הפה, לא פיזי לא נתת לי לא הבאת לילטעום את היאוש, את הדם הזורם בלב המת, הכה מת הכה עייף אלא הרסת אותי, עם היבוש שלך

,זקן, אני ילג מפלצת, האצבעות שלי הם חרבות ועיני הם זכוכית וראשי הוא פח אשפה ורגלי כלל לא לא נע רק נשאר במקום ,ילד מפלצת ככה אמרת לי ,אני לא יודע, אני לא יודע אם המניאקים שדפקו ילד בן שמונה הם הרוצחים האמתיים, כי

מזה לזיין ילד ?זה כיף נורא זה מואו מיאוי זה נעים ורך , אז למה לא ? למה מי אני ? למה מה מגיע לי ?קיבלת זין תשתוק ,אין לך זכות לדבר, ילד מפלצת, בלי שם ,בלי אור רק חשכה תשורר ותמות יחידי, זהו פרקתי תזבל הזה, הוצאתי תאשפה מהלוע המחרובן שלי, זהו .
 
ילד פגוע ובודד

לא ילד מפלצת.
תספר נתנאל אם אתה בטיפול או שהיית בטיפול
והאם הטיפול (אם היה או הווה) עזר
 
הייתי לא עזר

אחד הבעיות הכי גדולות שלי זה האשמה העצמית ופגיעה עצמית קשה בגלל זה , זה אחד הבעיות שלא הצלחתי לעבוד אליהם .
 
טיפול בשיחות

שחזרנו את העבר העלנו כל מיני נקודות ודברנו אליהם לא עזר לי זה היה שהייתי ילד אחרי הפגעיה מינית ,וגם אחר כך קבוצתי וגם פרטני .
 
בילדות היה ממוקד

אחר כך שגדלתי טיפלנו בזה וגם בהתמכרויות לחומרים והתנהגות פרועה , אם אתה שואל אם בזמן האחרון הייתי בטיפול רציני התשובה היא לא, אני מטופל רק תרופתית כמה שנים ,
 
אל תוותר על טיפול שיחתי

היית בטיפולים. חלק עזרו, חלק לא עזרו.
המצב שאתה מתאר הוא של סבל קשה, ואני מציע לך לא לוותר על עוד סיבוב של טיפול שיחתי.
אני מאמין שטיפול מסוג DBT יכול מאוד לעזור לך.
מציע שתחפש אפשרות לטיפול כזה - בין אם באופן פרטי (אם זה מתאפשר) או במסגרת ציבורית שבה מטפלים בשיטה הזו.
יש הרבה מקומות כאלה באיזור המרכז.
אני מניח שיש גם מרכזים לטיפול בנפגעי תקיפה מינית באיזור.
אם אתה בטיפול תרופתי זה אומר שיש לך פסיכיאטר שמטפל בך.
גם הוא יוכל לעזור לך בהחלטה לאן לפנות ולתת לך מכתב הפנייה.
אז אל תוותר. תמצא לך טיפול מתאים.
 
ועוד שאלה

איך ההרגשה אחרי שאתה מעלה הודעה קשה:
האם זה נותן איזו שהיא רגיעה,
כמו מישהו שמקיא משהו שגורם לו לכאבי בטן.
או שזה בכלל לא מרגיע
 
זה תלוי

כמו שאמרתי זו פריקה כאלו יוצא ממך משהוא שחופר בלב וזה טוב, כן זה עוזר .
 
למעלה