ילד מופרע בגן

[pruvence]

ילד מופרע בגן

אני עד עכשיו התעלמתי באלגנטיות, אבל די להתעלמות!
לבן שלי בגן יש ילד עם בעיות קשות. לא ברור מה יש לו אבל הוא נראה היפראקטיבי, בעל בעיות וויסות, אלים ולא נעים לומר אבל ממש מופרע. הגננת אמרה להורים שכנראה יש לו בעיית וויסות והמליצה להם לבדוק זאת ולטפל. (אם הם לא ראו זאת עד עכשיו זה עצוב מאד) האבא בא בבוקר ושם את הילד (וכבר אז אני רואה את הילד עם משהו מתוק בפה, פעם גלידה פעם שוקולד...) ואת האמא אני לא רואה אף פעם. המצב הגיע לידי כך שהבן שלי נפגע ממנו יותר יותר ואני לא רוצה לשתוק עוד. שבוע שעבור חזר עם נשיכה ענקית ברגל ואתמול ביד והנשיכות מזעזעות וכואבות, הן עוברות רק אחרי שבוע!!!!הגננת אמרה לי שזה הגיע לידי מצב שהילד נשך אותה(!) והכה אותה!!!!
היא הזהירה את ההורים כי אינם עשו כלום עם ההמלצה שלה לטיפול והם לא עושים כלום. השאלה שאלה היא למה שהבן שלי ועוד ילדים בגן יסבלו ויפחדו להגיע לגן כי יש ילד אחד מכה ונושך? זה לא פייר. זו הייתה תופעה שנה שעברה וכולם עשו את זה אבל זה נגמר תודה לאל! אז יש ילד אחד שעדיין עושה זאת לא צריך לעשות עם זה משהו?
לדבר עם האמא זה לא יפה ולא נעים. חשבי לדבר עם הגננת ולהבהיר שאני כהורה לא מוכנה להשאיר ילד כזה בגן. (ואני באמת גם אומרת את זה לטובתו, אם יהיה בגן משולב או גן שמטפל בבעיות כאלה, מן הסתם יוקל לו והבעיה תטופל.

 

[אמאמהדרום]

אין גן שמטפל בלקות בעיבוד החושי לצערי

יש טיפולי מרב"ע
יש צורך לעזור להורים של הילד הזה לפתוח להם את העיניים
יש ספר שנקרא " הילד הלא מתואם " הוצאת אוח
ויש את הבלוג " לגעת בחושים"
תפני את הגננת לקרוא בכדי להבין

רוב ילד הSPD לא יוזמים אלימות אלא זו תגובה שלהם כשהם לא מווסתים ולא מטופלים .
סביר להניח שהילד הזה נענש על ימין ועל שמאל בגן במקום לתת לו את העזרה .

 

[D X 9]

לא מדוייק

יש גנים שעובדים בשיטת עודד כץ שקשורה לשיטה. (אם אני לא טועה), ויש מאבחנות ומטפלים בשטיה הזו שעוזרים לבעיותמהסוג הזה

 

[אמאמהדרום]

רמי כץ ולא ידעתי שיש גנים שפועלים בשיטה הזו

הנוירו התפתחותית

ועדדין אני מאמינה במרב"ע
בדיאטה סנסורית ובפרוטוקול וילברג

 

[D X 9]

נכון

עודד כץ זה כירופטרקטור שאני מכירה. אני עושה יותר מידי דברים יחד.....

 

[תכלת לבן]

גן פרטי? עיריה?

בעיקרון הגננת זכאית "להכריח" את ההורים לטפל, למשל באמצעות דרישה להצמיד לו סייעת צמודה, למשל באיום שאם המצב לא יטופל וישתפר - הילד לא יוכל להמשיך בגן.
גם למערכת העירונית יש כל מיני כלי התמודדות - צריך לברר מול מחלקת החינוך העירונית.
כואב לשמוע על י לד שאינו מטופל ובטח סובל מזה בעצמו.

 

[אווה ניני]

אפשר להעיר הערה?

מאיפה את יודעת מה יש לילד?
מאיפה את יודעת מה הגננת אמרה להורים שלו ומה היתה התגובה שלהם?

אם זה גן פרטי הגננת יכולה להגיד להורים שיעשו ABC, או שיעזבו את הגן, או שהיא תצמיד לו מישהי שתשמור עליו.
אם זה גן עירוני גם יש לה כל מיני אופציות.

בכל מקרה, לגננת אסור !! לדון בנושא הילד ובעיותיו עם אף אחד חוץ מהוריו. היא צריכה להגיד להורים שמתלוננים שהנושא בטיפול וזהו.

זה ממש לא המקום שלך לדבר עם האמא (אא"כ אתן חברות בלי קשר).
אני מבינה שזה מציק ומכאיב לילד שלך, אבל הטיפול הוא לא בצורה הזו.
ככה עושים עוול לילד הזה ולמשפחה שלו

(ואם כבר, גם הביקורתיות הזו על אוכל שהורים אחרים נותנים לילדים שלהם היא לא במקום. את הילד שלך תרגילי לאכול מה שנראה לך. אל תעבירי ביקורת על מה שהם נותנים. זה לא עניינך, ואת לא יודעת מה גורם להם לתת את האוכל / ממתק הזה)

 

[pruvence]

אז ככה

קודם כל לגבי האוכל של הבוקר, אני רק אומרת שאם אתה רואה שהילד שלך הוא היפר ומשתולל המון לא נראה לי שזה הרעיון הכי טוב לתת סוכר, בטח שלא על הבוקר. תסכימי איתי? לא ארמתי את זה להורה, אני רק אומרת את זה כאן.
דבר שני, הבעיה המדוברת היא על שנה שעברה. כלומר כבר שנה שהגננת העירה הערה להורים ודבר לא נעשה. הם בפירוש אמרו לה שלא עשו כלום ושלא מטפלים בבעיה...נכון, זה קצת לא לעניין שהגננת סיפרה לי את זה , אבל היא אמרה את זה מאד בחוסר נעימות ובפירוש אמרה לי שזה לא לעניין, אבל אני גם התחלתי לשאול המון שאלות כי רואים בבירור שמהו מפריע לילד והוא לא סתם מתנהג כך. וגם היא רצתה להסביר את הנשיכות אני מניחה. האמת היא שלא היה לי אומץ גם כך להתקשר לאמא וגם בעלי אמר שזה ממש לא לעניין, פשוט אני הייתי כל כך נסערת כי אני רואה את הילד שלי עם נשיכה מטורפת וגם סיפרו לי שהוא בכה מאד ושמו לו משהו להרגיע. זה פשו נראה לי כל כך לא פייר!!!! וגם כל פעם שאני באה הילד מגיע אליי ומושך אותי או מרביץ לי, תחשבו שאני בדיוק 5 דקות בגן והוא עושהלי את זה, מי יודע מה קרוה שם במהלך היום?!?!
זה גן פרטי.

 

[אוPטימית]

הי, חדשה כאן אבל... (קצת ארוך...)

כאמא לילד שיתכן וגם אותו היית מגדירה בעייתי אני חייבת להגיב ולנסות לתת לך גם קצת איך נראה הצד השני.
קודם כל מסכימה עם אחת מקודמותי שרשמה לך כי ממש לא לעניין שהגננת העבירה לך מידע שכזה - בין עם ההורים מטפלים בו או לא, זה אינו עניינו של אף אחד מהגן.
שהילד נמצא במסגרת הגן אין איך לצפות מהוריו שיטפלו בעניינים ספציפיים שקורים בזמן שהוא בגן.
אם הם לוקחים אותו לטיפול או לא - אין לנו מושג וגם לא מדוע כן או לא.
הבן שלי עד השנה היה ילד מקסים, משתף פעולה ושיחק מאד יפה אבל גם בגילאים מאד צעירים ראו שיש חלו איזושהי בעיה בגלל הכוח הרבה שהיה משתמש בו.
השנה התקבל לגן שגדול פי 3 מהגן שהיה בו בשנה שעברה, מה שיצר קשיים שעכשיו נראו לעין.
לקח לגננת כמה חודשים עד שפנתה אלינו אבל מיד עם פנייתה ביקשנו אבחון של יועצת הגנים ומאז כל דבר התעכב מאד... לקח כמעט חודש וחצי עד שהיועצת התפנתה לראות אותו ואח"כ לקחה אותנו לשיחה. אחרי שביקשה שנפנה אותו לטיפול ספציפי לקח עוד חודש וחצי עד שיצא איזשהו מכתב מטעמה - טעם הגננת וגם אז היו רשומות בו 2 שורות שלא שיקפו כלל את מה שנאמר לנו בשיחה עמה. הרופא ילדים מכיר אותנו היטב לכן ביקש מאיתנו לתאר את הבעיה.
חייבת לציין כי המרכז להתפתחות הילד באיזורנו הגיב במהירות שיא ותוך כמה ימים כל טפסי האבחון כבר היו אצלנו, מה שלא מנע מהגננת עוד כמעט 3 שבועות עד שהיא החזירה את הדפים שהיתה אמורה למלא.
עכשיו, מצד אחד נכרת כרגע רגיעה מצד הילד אם כי לשתף פעולה עם הצוות או ילדים אחרים הוא עדיין מתקשה. מצד שני, גם הורים שהגיעו אלי לדווח לי על פגיעה של הבן שלי בילד שלהם לא עשו זאת מעולם בצורה פוגעת ותוקפנית מפני שהבינו שברגע שהילד נמצא בגן לי אין שום יכולת לשלוט בהתנהגות שלו, כי אני לא שם (!!).
לגבי הממתקים .... שני הילדים שלי לא כ"כ מורגלים לממתקים וזאת רק בגלל התגובות שלהם לסוכר (אני ממש רואה איך הם מסוגלים להשאר ערים פרק זמן ארוך יותר אם אכלו קוביית שוקולד) ובכ"ז, בתקופה האחרונה, עם כל משלוחי המנות וכו', יתכן וגם הורים מהגן של הילד שלי ראו אותו נכנס פה ושם עם איזה ממתק או משהו - לא משהו שגורם לו להכות אף אחד.

מה שאני מנסה להגיד לך שיש גם צד שני לכל מה שאת מספרת... יש הורים שצריכים יום יום להתמודד עם ילד מהסוג הזה ומנסים לטפל בזה על הצד הטוב ביותר....

 

[pruvence]

אני מבינה

לגמרי ואני גם הייתי נתונה במצבים לא נעימים ואני מסכימה שאין צורך שאני אעיר להורה (וגם לא עשיתי זאת ) אבל מצד שני מה עושים כשהילד הזה באמת לא מטופל ע"י הוריו בשום דרך וההתנהגות שלו רק מחמירה? מה עושים? אני באמת ובתמים לא רוצה לראות את הילד שלי חוזר כל יום עם נשיכה אחרת, אני חושבת גם על טובתו של הילד שלי, זה לא הגיוני?
ורק שתדעי שגם לנו תקופה מסוימת היו שאלות מאד גדולות על וויסות ובעיות אלו ואחרות, פניתי להתפתחות הילד, פניתי לגורמים פרטיים. אבל העניין הוא שטיפתי בזה, בחיים לא השארתי את זה תלוי באוויר. זה מתסכל אותי שההורים לא עושים כלום.

 

[אוPטימית]

מסכימה איתך בעניין התסכול

ויתכן ובמקרה כזה הגננת צריכה לבוא להורים ובאמת לומר להם את כל מה שהיא שומעת מהורים אחרים.
אותי, למשל, החריד לשמוע, שיש בגן ילדה שממש מפחדת להתקרב לבן שלי!! לא הייתי מוכנה לדבר כזה!!
כמו כן, גם אצל הגדולה (בת כמעט 5 כיום) וגם אצל הקטן (בן כמעט 3) התברכנו בגננות שיודעות "לתווך" ולקרוא את הילד תו"כ "תנועה". דבר ראשון למנוע את המקרה שעומד לקרות, דבר שלישי לטפל לטווח הארוך בהתנהגות (הילדה לא ידעה להתבטא כשהילדים האחרים סביבה כבר דיברו לכן השתמשה באלימות והגננת היתה יושבת לממש מתווכת בין הילדם עד שהילדים למדו איך לדבר עם עצמם ודבר שלישי זה להבהיר בכל מצב להורים כמה זה לא לעניין ולא מקובל להמשיך כך עם הילד. לדעתי, אם לא הינו משתפים פעולה עם הגננת במקרה הזה היא יכלה לבקש מהנהלת הגנים אצלנו לנקוט בצעדים חמורים יותר (גנים תחת חסות חברת המתנ"סים).
אני חושבת שאם זה גן פרטי יש לה את כל הכלים לומר להורים גם מה קורה בעת חיה בגן וגם להבהיר להם שזה לא יוכל להמשיך כך.

 

[צפלולית9]

האמת? אני לא הייתי מסתפקת בתחושת תסכול

אם ישנה אלימות גם אם היא מילד ואם הילד שלי נפגע ומוכה, אם המערכת וההורים (כן ההורים!) לא היו עושים דבר הייתי מגייסת תותחים כבדים.
כבר היה פה לפני שנתיים מצב שהודעתי שאני לא שולחת אותו לגן עד שאין שמירה עליו (ממש כך) בנוכחות הילד האלים.
הייתי מגייסת את שאר ההורים ונלחמת על הזכות של הילדים להגנה ושישברו את הראש הצוות וההורים איך עוזרים לילד הזה ומהר.

באותו שבוע שהילד שלי הגיע לגן אחרי ההתפרצות ההיא ושמרו עליו כי התעקשתי אבל לא על אחרים, ילד אחר בגן ספג מאותו ילד נשיכה רצינית מתחת לעין. המקרה הסתבך רפואית הלאה.

מי אשם? הגננת? ההורים? לא יודעת. הילד שלי לא אשם ואם כואב לו אני מתייצבת על הרגליים האחוריות ולא כל כך מעניין אותי פוליטיקלי קורקט.

 

[דנה אז]

אצלנו היה מקרה דומה

ילד בגן של הבת שלי היה אלים לילדים שונים, ויודעת הכל מסיפורי הילדה. כל פעם סיפרה על ילד אחר.
בפעם הראשונה שהרביץ לבת שלי דיווחתי לגננת (שענתה דיפלומטית שהם עושים ככל יוכלתם ועובדים עם ההורים). מכירה את האמא מהעבודה ויודעת שלא עושה כלום ומאשימה את כולם. לאחר תקופה ניסה לחנוק את הבת שלי.
פגשתי את האמא למחרת בכניסה לגן, דיברתי לה והוספתי שאני יודעת מהילדה שמרבה לאחרונה לפגוע, הצעתי עזרה אבל גם הבהרתי לה שאני לא אקבל בשקט שוב פגיעה כזו ואפנה למפקחת.
היום הילד עבר גן, מקווה בשבילו שיקבל את העזרה הנכונה.ובשביל בתי הולכת בשמחה לגן.
אני חושבת שאת קודם כל אחראית לילדך לבטחונו, וכך כל הורה. אם את רואה שהמצב נמשך ואין טיפול וזה גן עירייה פני לעירייה או לפיקוח.
ילד עם רגישות חושית אולי צריך ריפוי בעיסוק, גננת שיח, סייעת ואולי צריך אפילו גן חינוך מיוחד, או ההוירם הדרכה הורית. אבל הילד הוא אחריות הוריו.

 

[D X 9]

סליחה, איך את יודעת האם הילד מטופל ואיך?

אני בהחלט לא מרגישה צורך לתת דיון וחשבון לאף אחד למעט הגננת, וגם לא להסביר.
זו הרגשה נוראית כשפונים אלייך הורים ותוקפים אותך על משהו שקורה בגן, ושם אין לי שליטה על מה שקורה, בבית יש לי.


לא הייתי רוצה להיות במקום שלך ולראות את הילד שלי חוטף, אבל גם המקום השני נורא לא כייפי