ילד לפני כיתה א

sh3007

New member
ילד לפני כיתה א

בני בן 5 וחצי ונאמר לי על ידי הגננת שעלינו לטפל במוטוריקה העדינה. עד כמה זה חשוב האם זה יפריע לו מאוד בבית הספר כמה זמן במינימום אפשר לראות תוצאות האם לא אחרנו את הרכבת הרבה שאלות אשמח לתשובות. תודה.
 
תשובות מהסוף להתחלה

אני אנסה לענות לך על כולן, אבל מהסוף כי קודם כל לא אחרתם את הרכבת בכלל, רוב הילדים שמופנים לראשונה לטיפול בריפוי בעיסוק מגיעים לקראת כיתה א' או בשנה שקודמת לה וגם בכל שלב מאוחר יותר (אפילו בתיכון) בגן חובה מצפים מהילדים לרכוש מיומנויות בסיסיות בתחומים שונים חלקן בתחום המוטוריקה העדינה.יש יותר ערנות מצד הגננות בשלב זה וגם הפעילויות בגן מאפשרות לאתר ילדים שמתקשים ולהפנות אותם לטיפול. לגבי טיפול: את שואלת תוך כמה זמן אפשר לראות תוצאות, זה תלוי בכל כך הרבה גורמים וכל ילד הוא עולם בפני עצמו רק אבחון שלם ולפעמים רק אחרי כמה פגישות אפשר להעריך. שאלת גם האם זה יפריע לו בבית ספר - אולי כן ואולי לא, אי אפשר לדעת מבלי לראות את הילד ולבדוק איך בא לידי ביטוי הקושי שלו היום. לקושי במוטוריקה עדינה יכולות להיות מספר סיבות אבל, יש קשר בין מיומנויות מוטוריקה עדינה - שליטה בתנועות בתוך כף היד לבין רכישת כתיבה. אנחנו יודעים היום ממחקרים ומנסיון של מטפלים, שילדים שהתקשו בביצוע משימות הדורשות מיומנויות מוטוריקה עדינה, התקשו מאוחר יותר גם בכתיבה.יותר מזה, אנחנו יודעים לומר היום בוודאות שטיפול בריפוי בעיסוק הביא לשיפור בתפקודים אלו.
 

Mנטה

New member
שאלה למחשבה בנוגע לתשובה ../images/Emo6.gif

אני צריכה ללכת לאיזה רופא. הרופא ביקש בדיקות דם. עשיתי. הבדיקות דם לא יצאו כל כך טובות, אז רציתי לטפל במה שלא יצא טוב. זה איזה סימפטום ישן שלי שאני יודעת איך לטפל בו. התקשרתי לרופא ושאלתי אותו: אתה מטפל בזה או שאני אטפל בזה לפני שאני מגיעה אליך (יען כי אני עומדת בתור איזה חודש) ? הרופא אמר: תראי, אני לא מכיר אותך ואני לא יודע את כלל התמונה ובלה-בלה-בלה ובכלל נשמע נורא אחראי. אבל אני נותרתי עם סימן שאלה. חשבתי קצת על המצב הזה והגעתי למסקנה שאנחנו מזה מגזימים. הרי יש איזשהי סטטיסטיקה ואפשר להגיד לאנשים זה בד"כ לוקח X זמן אבל כמובן זה רק סטטיסטיקה. או במקרה שלי הרופא יכול היה פשוט להגיד לי: תראי, אני מטפל לפעמים גם בזה, אז אולי תחכי קצת -או לחילופין- זה ממש לא התחום שלי אז אל תחכי. כי ככה גם אני וגם כל ההורים ששואלים כאן נשארים בעיקר עם פה פעור וחוסר סבלנות, שלא לומר חרדה: לחכות עכשיו חודש בלי לטפל או שבינתיים אני יכולה לעשות משהו ? אז נכון שבשני המקרים לא מדובר בענין של חיים ומוות ובכל זאת זה מתסכל נורא. מה אתם חושבים ? אפשר להסתכן ולהגיד משהו או שזה לחלוטין בלתי מקצועי ? או שלדעתכם זה דוקא מעורר חרדות ? ציפיות ? משהו ?
 
זו שאלה סופר לגיטימית

שכמעט תמיד הורים שואלים. אני לא יודעת להגיד בלי לראות (כמה מהר מתקדמים למשל) אז אני לא אומרת.
 
אבל כדאי לך להזדרז בגלל-..

חוק הבריאות. יש הבדל לזכאות לטיפול בקופ"ח בין ילד לפני ואחרי גיל שש.
 
למעלה