ילד לא רגוע (קצת ארוך)
אני יודעת שהשאלה הזו נישאלה אין ספור פעמים. אבל אני מרגישה שבכל זאת יש משהו אחר בחוסר שקט של בני. ונעבור לקצת היסטוריה של הקטנצ'יק: אז ככה-יהונתן בן 5 וחצי חודשים ויונק. בערך סביב גיל 3 חודשים יהונתן החל להראות חוסר שקט ובכי מתמשך.עם לילות ללא שינה, ייחסנו את הכל לגזים, לקחנו אותו על הידיים ונתנו כל מה שצריך . מאחר שהבכי היה אין סופי ואני ממש הרוסה פיזית (מלסחוב אותו על הידיים)ונפשית (חסרת אונים ולא יכולה לעזור לו). בסביבות גיל 4 וחצי חודשים הסתבר שהוא צריך לעבור ניתוח הרניה. הניתוח עבר בהצלחה וכולנו שמחנו שסוף כל סוף יהיה שקט והחיים יחזרו לשיגרה. אבל לא!!! מה פתאם!!! הילד ממשיך לבכות ולצרוח מבוקר ועד ערב. השכנים כבר דפקו אצלי בדלת כדי לשאול אם הכל בסדר. ירדתי איתו למטה (כשלא ירד גשם), הסתובבנו בעגלה, קניתי מנשא, נסענו באוטו....וכלום הילד בוככככככככככככה . לילה אחד נשברנו והלכנו למיון שיבדקו אותו-הכל בסדר אמרו לנו ושיחררו אותנו. למחרת הלכתי לרופא של קופ"ח שעשה לו את כל הבדיקות: שתן, דם, אוזניים, גרון, ראש, שברים, אפנדציט מה לא?! הכל נבדק, והכל תקין ובסדר ללא שום ממצא פתלוגי (או איך שקוראים לזה) נשברנו והלכנו לעוד רופא, והפעם לרופא מומחה, ד"ר שפירר (היה מנהל מחלקה בבי"ח דנה), שילמנו במיטב כספנו. והמימצאים היו גזים (למרות שהוא בן 5 חודשים עדיין יש לו) ונפיחות קלה בחניכיים (לפני יציאת השיניים) הטיפול-לקחת סימיקול (או כל דבר אחר נגד גזים), טי ג'ל ואקמולי. אבל זה לא עוזר. גם בזמן כתיבת שורות אלו היתי צריכה להפסיק כדי להרגיע אותו,קצת הנקה, קצת על הידיים ועכשיו הוא מולי במנשא (קצת שקט...ש...אסור לעורר את השדים). לא יודעת למה (תקראו לזה תחושות של אמא) אבל זה נראה לי משהו אחר לגמרי. מה עושים ? איפה אפשר לבדוק? שכחתי לציין שיש לנו עוד ילדה בת 6 שסובלת מכל העניין בגלל חוסר הסבלנות שלי. מקווה לקבל תשובה קרני
אני יודעת שהשאלה הזו נישאלה אין ספור פעמים. אבל אני מרגישה שבכל זאת יש משהו אחר בחוסר שקט של בני. ונעבור לקצת היסטוריה של הקטנצ'יק: אז ככה-יהונתן בן 5 וחצי חודשים ויונק. בערך סביב גיל 3 חודשים יהונתן החל להראות חוסר שקט ובכי מתמשך.עם לילות ללא שינה, ייחסנו את הכל לגזים, לקחנו אותו על הידיים ונתנו כל מה שצריך . מאחר שהבכי היה אין סופי ואני ממש הרוסה פיזית (מלסחוב אותו על הידיים)ונפשית (חסרת אונים ולא יכולה לעזור לו). בסביבות גיל 4 וחצי חודשים הסתבר שהוא צריך לעבור ניתוח הרניה. הניתוח עבר בהצלחה וכולנו שמחנו שסוף כל סוף יהיה שקט והחיים יחזרו לשיגרה. אבל לא!!! מה פתאם!!! הילד ממשיך לבכות ולצרוח מבוקר ועד ערב. השכנים כבר דפקו אצלי בדלת כדי לשאול אם הכל בסדר. ירדתי איתו למטה (כשלא ירד גשם), הסתובבנו בעגלה, קניתי מנשא, נסענו באוטו....וכלום הילד בוככככככככככככה . לילה אחד נשברנו והלכנו למיון שיבדקו אותו-הכל בסדר אמרו לנו ושיחררו אותנו. למחרת הלכתי לרופא של קופ"ח שעשה לו את כל הבדיקות: שתן, דם, אוזניים, גרון, ראש, שברים, אפנדציט מה לא?! הכל נבדק, והכל תקין ובסדר ללא שום ממצא פתלוגי (או איך שקוראים לזה) נשברנו והלכנו לעוד רופא, והפעם לרופא מומחה, ד"ר שפירר (היה מנהל מחלקה בבי"ח דנה), שילמנו במיטב כספנו. והמימצאים היו גזים (למרות שהוא בן 5 חודשים עדיין יש לו) ונפיחות קלה בחניכיים (לפני יציאת השיניים) הטיפול-לקחת סימיקול (או כל דבר אחר נגד גזים), טי ג'ל ואקמולי. אבל זה לא עוזר. גם בזמן כתיבת שורות אלו היתי צריכה להפסיק כדי להרגיע אותו,קצת הנקה, קצת על הידיים ועכשיו הוא מולי במנשא (קצת שקט...ש...אסור לעורר את השדים). לא יודעת למה (תקראו לזה תחושות של אמא) אבל זה נראה לי משהו אחר לגמרי. מה עושים ? איפה אפשר לבדוק? שכחתי לציין שיש לנו עוד ילדה בת 6 שסובלת מכל העניין בגלל חוסר הסבלנות שלי. מקווה לקבל תשובה קרני