ילד לא החלטי

מצב
הנושא נעול.
ילד לא החלטי

ילד לא החלטי
לא יודעת למה, אבל פתאום נזכרתי בשיר "ילד לא החלטי" שכתב עתודאי למדעי המחשב (אם אני זוכרת נכון) בפורום עתודה וחשבתי שזה יכול להתאים לפה. מעבר לכך שהוא שעשע אותי מאוד ("פקולטה ובה רק חנונים, ועוד יותר בנים
) והעלה בי רצון עז להלחין אותו (זה מתנגן לי בראש) הוא גם העלה בי תהיות רציניות, על המצב בו הורים דוחפים הופכים ילד ל"לא החלטי" כמו בשיר. מה דעתכם על מה שהוא מתאר שם?
 

ציפי ג

New member
קושי גדול בלהיות הורה לילד מחונן

ילד לא החלטי
לא יודעת למה, אבל פתאום נזכרתי בשיר "ילד לא החלטי" שכתב עתודאי למדעי המחשב (אם אני זוכרת נכון) בפורום עתודה וחשבתי שזה יכול להתאים לפה. מעבר לכך שהוא שעשע אותי מאוד ("פקולטה ובה רק חנונים, ועוד יותר בנים
) והעלה בי רצון עז להלחין אותו (זה מתנגן לי בראש) הוא גם העלה בי תהיות רציניות, על המצב בו הורים דוחפים הופכים ילד ל"לא החלטי" כמו בשיר. מה דעתכם על מה שהוא מתאר שם?
קושי גדול בלהיות הורה לילד מחונן
הוא ללוות את הילד מבלי ליצור אצלו מציאות שהוא למעשה מגשים במעשיו אך ורק את רצונות הוריו
 
שאלה שקשורה

נכון
ואולם כאשר הילד הוא ילד ממוצע ממילא הממוצע הוא הגבול, אבל בילד מחונן השמים הם הגבול. והואיל וכך יותלר חלומות מתממשים או מתנפצים.
שאלה שקשורה
להורים למחוננים, יש באמת ציפיות גדולות כל כך מהילדים שלהם? ההורים שלי מעולם לא נתנו לי תחושה של ציפייה מיוחדת, זו אני שהעמדתי ציפיות בפני עצמי. בפעם האחת שאבא שלי אמר בצחוק ש"את אמורה להיות יותר טובה ממני בפיסיקה", לקחתי את זה קשה, ואת הנפילה שלי בפיסיקה לקחתי מאוד ללב (אפשר להרגע, בסוף התאוששתי...
). הציפיות היחידות שלהם התעוררו השנה, כשאני הגעתי לשלב שאני כבר אמורה לעשות כמה בחירות לגבי העתיד שלי, ואני בטוחה שהם מצפים ממני לעשות החלטות שיוכלו לקדם אותי הלאה. במידה ולא הייתי עושה בחירות שיקדמו אותי - באמת הייתי מנפצת להם את התקוות ממני? (כי בסופו של דבר, אני מאמינה שכל הורה מקווה שהילד שלו יהיה הכי מוצלח שאפשר, ושחייו יהיו מסודרים והוא יוכל לחיות באושר)
 

ציפי ג

New member
זה לא בדיוק ענין של ציפיות

שאלה שקשורה
להורים למחוננים, יש באמת ציפיות גדולות כל כך מהילדים שלהם? ההורים שלי מעולם לא נתנו לי תחושה של ציפייה מיוחדת, זו אני שהעמדתי ציפיות בפני עצמי. בפעם האחת שאבא שלי אמר בצחוק ש"את אמורה להיות יותר טובה ממני בפיסיקה", לקחתי את זה קשה, ואת הנפילה שלי בפיסיקה לקחתי מאוד ללב (אפשר להרגע, בסוף התאוששתי...
). הציפיות היחידות שלהם התעוררו השנה, כשאני הגעתי לשלב שאני כבר אמורה לעשות כמה בחירות לגבי העתיד שלי, ואני בטוחה שהם מצפים ממני לעשות החלטות שיוכלו לקדם אותי הלאה. במידה ולא הייתי עושה בחירות שיקדמו אותי - באמת הייתי מנפצת להם את התקוות ממני? (כי בסופו של דבר, אני מאמינה שכל הורה מקווה שהילד שלו יהיה הכי מוצלח שאפשר, ושחייו יהיו מסודרים והוא יוכל לחיות באושר)
זה לא בדיוק ענין של ציפיות
אני לא חושבת שאני עושה רשימה של תפקידים ומחלקת אותם למי מילדי, ומי שלא יעמוד בהם יקבל קלחת של צוננין. אבל אני מסכלת על כל אחד מהם ורואה במה הוא טוב, מה גורם לו להיות מאושר. מה גורם למח שלו לדגדג. ואני חושבת על אחד שהוא מאוד יהנה לעסוק בהיסטוריה. על אחר שהוא כריזמטי בצורה לא רגילה ויהיה איש מסחר מדהים, על אחר אני חושבת שהוא בעל יכולות מתמטיות מיוחדות. וכל אחד מהם בתחום שלו, יכול להפיק מעצמו הרבה מאוד. אנחנו מקווים שילדינו יפיקו מעצמם את המירב והמיטב. כאשר הילד מחונן, אפשר לראות שיש בו יכולות לצמוח לגבהים שילדים אחרים לא יצמחו. זה דורש מהילד הרבה יותר השקעה, וזה דורש מההורים הרבה יותר איפוק.
 

milim

New member
השיר מצא חן ../images/Emo13.gif

ילד לא החלטי
לא יודעת למה, אבל פתאום נזכרתי בשיר "ילד לא החלטי" שכתב עתודאי למדעי המחשב (אם אני זוכרת נכון) בפורום עתודה וחשבתי שזה יכול להתאים לפה. מעבר לכך שהוא שעשע אותי מאוד ("פקולטה ובה רק חנונים, ועוד יותר בנים
) והעלה בי רצון עז להלחין אותו (זה מתנגן לי בראש) הוא גם העלה בי תהיות רציניות, על המצב בו הורים דוחפים הופכים ילד ל"לא החלטי" כמו בשיר. מה דעתכם על מה שהוא מתאר שם?
השיר מצא חן

מקווה שתלחיני אותו נועה. לשאלתך- אחרי שלוש עשרה שנים במחיצת שני ילדים למדתי שלדחוף אפשר רק מי שנותן לך לדחוף אותו- בתי דוחפת את עצמה מגיל מאוד צעיר -לא זקוקה לשום דחיפה הורית. בני- כמה שנדחוף (למרות שאני רוצה לחשוב שאנחנו לא דחפנים) הוא יעשה רק מה שבראש שלו. אז אולי המסקנה שרק החלמאים יכלו לדחוף הר.
 
עצוב ...

ילד לא החלטי
לא יודעת למה, אבל פתאום נזכרתי בשיר "ילד לא החלטי" שכתב עתודאי למדעי המחשב (אם אני זוכרת נכון) בפורום עתודה וחשבתי שזה יכול להתאים לפה. מעבר לכך שהוא שעשע אותי מאוד ("פקולטה ובה רק חנונים, ועוד יותר בנים
) והעלה בי רצון עז להלחין אותו (זה מתנגן לי בראש) הוא גם העלה בי תהיות רציניות, על המצב בו הורים דוחפים הופכים ילד ל"לא החלטי" כמו בשיר. מה דעתכם על מה שהוא מתאר שם?
עצוב ...
קשה להיות הורים , הגבול בין הכוונה , רצון שהילדים יממשו את הפוטנציאל ובין להזיק להם כנראה לא תמיד ברור . אני הראתי את השיר לבני ושאלתי אותו "מה אתה אומר על זה" הילד חשב ואמר לי "לפעמים ההורים דוחפים יותר מידי קדימה , הם צריכים לתת לילד להסתדר בעצמו " נכון , חשבתי אבל גם זה מסובך , אני מכירה הרבה שהוריהם נתנו להם להסתדר בעצמם והם לא הגיעו למימוש עצמי ומכירה גם הרבה שמצבם כמו של זה שכתב את השיר . לא יודעת מה יותר טוב או מה יותר גרוע . אני כאמא ליתר בטחון מנסה להשאר באמצע .
 
השיר נגע לליבי והעלה חיוך על

עצוב ...
קשה להיות הורים , הגבול בין הכוונה , רצון שהילדים יממשו את הפוטנציאל ובין להזיק להם כנראה לא תמיד ברור . אני הראתי את השיר לבני ושאלתי אותו "מה אתה אומר על זה" הילד חשב ואמר לי "לפעמים ההורים דוחפים יותר מידי קדימה , הם צריכים לתת לילד להסתדר בעצמו " נכון , חשבתי אבל גם זה מסובך , אני מכירה הרבה שהוריהם נתנו להם להסתדר בעצמם והם לא הגיעו למימוש עצמי ומכירה גם הרבה שמצבם כמו של זה שכתב את השיר . לא יודעת מה יותר טוב או מה יותר גרוע . אני כאמא ליתר בטחון מנסה להשאר באמצע .
השיר נגע לליבי והעלה חיוך על
שפתי. האם אני עלולה לינהוג כך עם ביתי? אני מאוד משתדלת לתת לה ליגדול לפי הקצב שלה ויש פער גדול בין הבשלות הנפשית שלה ליכולות שלה וליפעמים אני רואה את הקשיים שצצים. אני מעריכה את הכותב שהצליח להחשף ולחשוף כך כל יפה את תחושותיו.
 
מצב
הנושא נעול.
למעלה