ילד חריג בגן רגיל

[tonti]

ילד חריג בגן רגיל

בגן של אחיינית שלי, בת ה-4, יש ילד עם תסמונת דאון. לפני שהוא הגיע הגננת עשתה אסיפת הורים וסיפרה על הילד הזה. הוריו חיפשו לו גן חרדי רגיל אבל לא מצאו שום גן שהסכים לקבל את הילד שלהם. הם הגיעו לגננת הזו אחרי שהחליטו לוותר על חינוך חרדי ולהתפשר על דתי. הגננת סיפרה להורים על הידע שלה בתחום (ויש לה ידע) ואמרה שאם ההורים יסכימו היא תקבל אותו לגן. אם יש אפילו הורה אחד שמתנגד-הילד לא יגיע לגן. אמא אחת התנגדה. לא ידועה לי הסיבה אבל אחרי שהיא שמעה שהיא היחידה שמתנגדת, היא חזרה בה. הילד גדול משאר הילדים בשנה. הוא בגן כבר חודשיים עם מטפלת צמודה אליו. נשמע שהוא משתלב יפה. אחותי לא מספיק מעורבת בגן בשביל לומר לי יותר מזה. בעיני זה מדהים. אני רואה רק יתרונות בעובדה שהילד שלי יפגש עם ילד חריג. אבל אני מנסה להבין את המתנגדים ולא מצליחה. כל טיעון שעלה במוחי נגד לא היה נשמע לי כטיעון ממשי. עד כדי כך שאין לי אפילו טיעון אחד הגיוני להעלותו כאן. וברור לי שיש טיעונים נגד. כאלה שלא חשבתי עליהם.

 

[לאה_מ]

גם בעיני זה נפלא

וגם לי קשה לראות את הנימוקים של המתנגדים, אני חייבת לומר לך, שאני לא בטוחה שאלו נימוקים מאד רציונליים. הנימוק היחיד שאני יכולה לחשוב עליו הוא גזילת זמן מהצוות, אבל אם מראש מסכמים שיש מטפלת אחת שצמודה אליו, אני ממש לא רואה אלו בעיות יכולות להיות. להיפך - היתרון בכך שהילדים ילמדו לאהוב ולכבד ילד חריג נראה לי עולה על כל חסרון אפשרי...

 

[She Dolphin]

זה ממש נפלא! כן ירבו.

למה שמישהו יתנגד לדבר כזה אני פשוט לא מבינה... הטיעון היחיד שיכול להיות הוא כנראה ממקום של חוסר ידע, בורות וצרות אופקים (ואולי גם אמונות טפלות), אני לא מצליחה לחשוב על משהו אחר, מצטערת. מכיוון שהנושא מאוד קרוב לליבנו כרגע, אני יכולה להעיד ללא כל ספק שכל הצדדים מרויחים המון משילוב כזה.

 

[tonti]

בעצם יש לי טיעון אחד../images/Emo22.gif

לא חשבתי עליו בעצמי, מודה. זה רעיון של מישהי שעובדת איתי. יש כאלה שרוצים להציג לילדים שלהם עולם מושלם. לא רוצים שהילד שלהם יתקל באכזריות כזו בגיל כל כך צעיר. (מילים שלה). לא מסכימה עם זה.

 

[נעה גל]

זו הדרך היחידה, לדעתי, בה ילדים

לומדים באמת לקבל את מי ששונה מהם מבלי לשפוט אותו. חבל מאוד שלא רואים פרויקטים כאלה בכל מקום.

 

[She Dolphin]

אכזריות?! של מי?

האכזריות היחידה שאני יכולה לחשוב עליה כאן, היא של אותה אמא שרוצה ליצור הפרדה בין ילדיה לבין ילדים עם צרכים מיוחדים וכך מונעת מהם לחוות חוויה אנושית נדירה ממפגש כזה, ולהפוך אותם לאשנים טובים יותר בעתיד.

 

[לאה_מ]

../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif

 

[נעה גל]

לצערי, בחברה שלנו יש הרבה אנשים

שחושבים כך. אני אגדיל ואומר שזו ממש מדיניות בישראל. אני מציעה לכל אחת מכן לחשוב שהיא על כסא גלגלים ולבדוק בכל מקום שהיא מגיעה אליו, מהם הסידורים שנעשו במקום, עבור אנשים היושבים בכסאות גלגלים. עד מהרה אתם תגלו שזה מאוד לא פשוט להיות אדם עם מוגבלות במדינת ישראל, זה אפילו בלתי נסבל. האם זה רק מקרה שהילדים שלנו יכולים לעבור ילדות שלמה מבלי לפגוש אנשים עם מוגבלויות עם עם סוגים שונים של פיגורים? זה ממש לא. ישנה מדיניות ברורה של הפרדה. לדעתי כחברה, זה בעוכרנו.

 

[tonti]

כל כך צודקת, נעה

לפני שנה היינו בטיול ארוך בקנדה. נדהמנו מהדאגה שם לנכים. בכל חור יש שרותי נכים ושביל גישה. בחורים נידחים, יערות שכוחי אל ולא רק במקומות תיירותיים. ובארץ שלנו? שום כלום. והרי לא חסרים לנו נכים. דווקא באחוזים אנחנו במקום די גבוה כמדומני. יש מלחמות-יש נכים.

 

[Shellylove]

כל הכבוד לגננת

אני לא מכירה הרבה גננות שהיו מוכנות לקחת על עצמן את העניין. טיעונים נגד? נראה לי שזה בתחום האמוציונאלי בלבד, משהו שאי אפשר להסביר (רתיעה/סלידה מהחריג, פחד, בורות...).

 

[חנה גונן]

כאדם מוגבל בעל אחוזי נכות

אני יודעת יפה מה זה להיות במקומו של הילד ההוא ושמחה בכל יום שהמצב השתנה הרבה מאוד לטובה מאז השנים שהייתי ילדה(שאז התיחסו אלי גם ילדים וגם מבוגרים באטימות ואכזריות)והמודעות לזכויותיו של השונה והמוגבל מפותחת עובדה שכל ההורים למעט אחת לא גילו התנגדות לשילוב הילד בגן כל עוד יעשו הסידורים המתאימים ישר כוח. שלכם חנה גונן

 

[jole]

מסכימה שזה נפלא

אני מאמינה שככל שהילדים שלנו יחשפו לשונות של בני האדם כך הם ילמדו לקבל את מי שמולם כמות שהוא ובתורם יגדלו לאנשים שמקבלים את האחר כמו שהוא. דרך מצויינת ללמוד שמי שהוא לא כמוני הוא פשוט אחר- לא יותר טוב, לא פחות טוב. אחר שהוא שווה ערך.

 

[שרהודיה]

ישר כח לגננת ולהורים ../images/Emo141.gif

 

[limori]

מעולה מעולה מעולה מעולה!!!! ולמה

משרד החינוך לא לוקח את הדוגמא הזאת כפרוייקט ומכניס בכל גן ילד חריג או אפילו 2???? מעניין לשמוע עוד פרטים, מעניין שלמוע איך מגיבים הילדים בגן? כיצד הוא משתלב מהן המגבלות שלו. מאד מעניין אותי לדעת. וכל הכבוד לגננת. אני גאה בה.

 

[ציפי ג]

לא רק שמשרד החינוך לא מחקה

בחודש כסלו השנה, חוקק בכנסת חוק המחייב שילובם של ילדים עם צרכים במיוחדים במערכת החינוך הרגילה, על חשבון משרד החינוך. בחוק נקבע מפורשות שהוא יחל החל מהשנה הבאה. למרות זאת, הוא לא תוקצב בתקציב שנת 2003. כעת, בתוכנית הכלכלית, מתכוונים לבטל את החוק. החוק חוקק בעקבות פס"ד של בית משפט עליון, שקבע בהאי לישנא שמשרד החינוך חייב לממן את שילוב הילדים החרגים במערכת. חוצפה. אין לי דרך אחרת להגדיר זאת.

 

[limori]

אולי נזמין את לימור ליבנת לפורום ;-

 

[כרמית מ.]

גם אצלנו היה סיפור דומה

(זה היה בפעוטון, לפני שנתיים) לא תסמונת דאון, אבל סוג כלשהו של פיגור פיזי ושכלי (לא ידעו בדיוק לפרט לנו, בשלב של השיחה). כל ההורים קיבלו בברכה - אבל בסוף זה בוטל מסיבות של הילדה. לאחר מכן, הילדה נכנסה לגן צעיר יותר בקיבוץ, ושהתה בו כשנה - נדמה לי שלשביעות רצון כולם (למרות קשיים שהיו בדרך).

 

[ענבל30]

אמא שלי היא גננת שי"ח

שי"ח = שילוב ילדים חריגים. שילוב איפה? בגנים רגילים כמובן

אחרי 12 שנים במקצוע זה (לפני זה היתה גננת מן השורה) היא עושה כיום תואר שני בחינוך מיוחד ובתיזה שלה היא דנה ארוכות על החשיבות של שילוב הילדים בעלי הצרכים המיוחדים בגנים רגילים. אני מסכימה שזה חשוב ותורם לכולם. קשה לי מאוד להבין הורים שמתנגדים. קשה עוד יותר להבין את הממסד שדורש לעתים הפרדה

ולעיתים רחוקות זה לטובת הילד. (לרוב שיקול כלכלי או לוגיסטי כזה או אחר).

 

[נעה גל]

חריגים מאיזו בחינה?

ב-4 שנים האחרונות של הגנים שהיינו בהם נתקלתי בגננות שי"ח. הילדים החריגים שהיו בטיפולן (אגב, כולן היו נשים מדהימות) היו בעלי חריגות התנהגותית או רגשית. כלומר, הם נראו כלפי חוץ ילדים רגילים, לא עם נכויות או מראה מאפיין. אני חושבת שיש כאן הבדל. הרבה יותר קל לנו לקבל את מי שדומה לנו אבל, יש לו בעיות התנהגות ממי שנראה אחר מאיתנו.

 

[דנה השניה]

גם בגן של גייל בשנה שעברה

היה ילד עם תסמונת דאון שהוצמדה אליו מטפלת "משלו". דרך אגב, הוא ממשיך השנה יחד עם בני גילו ואותה מטפלת ממשיכה לעבוד אתו. אני יכולה לומר שגייל, שנרתעה ממנו מעט בהתחלה, למדה לקבל אותו כמו שהוא, על שונותו. כל הילדים בגן ידעו לומר מספר מילים בשפת סימנים כדי לתקשר אתו. המפגש הבלתי אמצעי והמתמשך עם השונה, האחר - יש לו חשיבות עצומה בעיני.