ילד חם (מדי?)

[נטעטע]

ילד חם (מדי?)

מורן בן שנתיים ושמונה (כשהוא שומע אותי אומרת את זה הוא מיד אומר "לא שנתיים וחצי")ילד מאוד חם, כל היום מחלק חיבוקים ונשיקות(למות עליו) ונשיקה אצלו זה נשיקה בפה, אין כיף גדול מזה אבל... אני פוחדת שהוא עושה את זה קצת ללא הבחנה. לדוגמא: פעם נפגשנו עם קבוצה של חברים שאנחנו לא נפגשים איתם לעיתים קרובות וחלק מהם אין סיכוי שהוא זכר, בסוף הערב אמרנו לו שהולכים ושיגיד שלום לכולם, הילד מיוזמתו עבר אחד אחד ונתן חיבוק ונשיקה. אני מאוד אוהבת את זה, זה חשוב לי מאוד שהוא יהיה חם, כי אני גדלתי במשפחה לא כל כך חמה ואני ובעלי משדרים כל הזמן מסר של חום ומגע ונשיקות וחיבוקים, אבל מה יקרה ביום בו מישהו זר יבקש ממנו נשיקה, ואני לא רוצה לחשוב אפילו מה עוד? יכול ליהיות שהרושם שלי על חוסר ההבחנה הוא מוטעה ושהוא מרשה לעצמו לתת חיבוק ונשיקה רק למי שהוא מרגיש שהיחס שלנו אליו חיובי, אבל יכול ליהיות גם שלא. מה עושים כדי שילמד לעשות הבחנות כאלה אך לא יאבד את החום ואת הביטחון באנשים?

 

[ליליה והגמדים]

תספרי לו את האמת על העולם....

זה נפלא שאתה חם ואוהב כל כך, אבל יש גם אנשים רעים שם בחוץ ולכן החום הזה מותר רק כשהוא מופנה למשפחה קרובה, לגננת אהובה וכולי. אסור גם כלפי ילדים אחרים, אגב - זה נתפס רע מאוד בעיני ההורים ובסופו של דבר חוזר כמו בומרנג (מעליב) לילד שלך. היו לי את השיחות האלו בזמנו עם עומר, היום יש עם רעות.

 

[נטעטע]

כמו שאני מכירה אותו, כ"כ רגיש

ש"אנשים רעים" יהיה מקור לחרדות לאורך זמן, מעדיפה לא להשתמש בביטויים כאלה

 

[אלדורית]

רגע רגע רגע

את הסיפור על אנשים רעים תשמרי לעוד כמה שנים. ממש אין צורך בו כרגע. בינתיים הוא ממילא לא נפגש עם אנשים באופן עצמאי אלא רק עם אנשים שאתם מכירים. הוא לא הולך לבד לשום מקום. (ובינינו, אם ח"ח מישהו במשפחה למשל היה מחליט לנצל אותו לרעה, בגילו הצעיר שום סיפור על אנשים רעים לא היה עוזר לו--וגם לא היה לזה קשר לחיבוקים ולנשיקות שהוא מפזר). עם השנים אני מתארת לעצמי שהוא גם יהפוך קצת פחות נדיב עם הנשיקות והחיבוקים. אני זוכרת שגם הבת הגדולה שלי היתה מחלקת ככה נשיקות וחיבוקים בפזרנות לכל החברים שלנו, והיום כבר לא. בקיצור, לדעתי, אין סיבה לדאגה וגם אין צורך לנקוט בפעולה מיוחדת בענין.

 

[irisgh]

../images/Emo45.gif

גם אצלנו זה משתנה עם הזמן.

 

[אן יסמין]

יש לי בעיה די דומה עם בת שלוש ושמונ

אם כי לא עד כדי כך (לא מנשקת את כולם, אבל מחבקת יותר מידי לדעתי). התחלתי לעשות מה שתארה ליליה, אם כי לא הכנסתי את את ה"אנשים רעים". פשוט צריך להכניס את זה כמו כלל אחד מיני הכללים הרבים שיש בחייהם : לצחצח שיניים, לנסיע חגור, לא לרוץ לכביש ולא לנשק ולהתחבק עם מי שהוא לא קרוב לנו.

 

[ליאת +]

אולי מוקדם מעט לאזהרות

אולי אני נאיבית, אבל בגיל הזה אני מניחה שהוא עדיין בפיקוח שלכם או של גן במשך כל שעות היום. אז אולי ניתן לחכות עם האזהרות- הרבה פעמים הם בעצמם מתמתנים עם הגיל. כן הייתי שמה לב לסיטואציות שבהם מישהו (גם אם קרוב אהוב ובטוח) "תובע" מהילד חיבוק או נשיקה ומנצלת את ההזדמנויות האלה לדבר על גבולות ומעודדת אותו לסרב.

 

[ליאת +]

ועוד משהו

גם מבחינת ההתפתחות השכלית- אני לא בטוחה שבגיל האמור הם יכולים להבין אזהרה כללית מפני "אנשים רעים", אלא רק אזהרות הרבה יותר ספציפיות.

 

[אלדורית]

../images/Emo45.gif מה גם שבד"כ ה"רעים" הם דווקא

אנשים קרובים, לא "רעים" טיפוסיים כמו בסרטים מצויירים או באגדות, אלא אנשים נחמדים מהמשפחה או הסביבה הקרובה.

 

[אלדורית]

../images/Emo45.gif מה גם שבד"כ ה"רעים" הם דווקא

אנשים קרובים, לא "רעים" טיפוסיים כמו בסרטים מצויירים או באגדות, אלא אנשים נחמדים מהמשפחה או הסביבה הקרובה.

 

[ליליה והגמדים]

מסכימה לגבי הקרובים

ולכן עניין ה"גוף שלי הוא ברשותי" משמעותי אצלינו מאוד.

 

[ליליה והגמדים]

אני חולקת עליך

אין לדעתי גיל מוקדם מדי להזהרות, רק שאכן צריך לעצב אותן על פי האישיות של הילד/ה ועל פי גילה/ו.

 

[יסמין@]

מסכימה.

 

[לאה_מ]

יש לי ילד דומה -

היה מאד מאד חבקן ונשקן בילדותו - גם כלפי אנשים פחות קרובים - עם הזמן זה הלך והתמתן (לזכותו יאמר, שהוא לא היה כופה את עצמו על ילדים אחרים, למשל - זה באמת היה בהסכמה). גם היום (בגיל 11) אני חושבת שהוא יחסית מפגין חום (לא רק פיזי, אגב) גדול יותר מאשר הממוצע של בני גילו, אבל זה בהחלט מופנה כלפי אנשים קרובים אליו או כאלה שהוא חש כלפיהם חמלה גדולה. אני גם יודעת שהוא מודע לסיכונים, ולמרות החששות הגדולים שלי כשהיה צעיר יותר, ולמרות האופי הפתוח והדברני שלו, אני חושבת שבסך הכל הוא מצא את האיזון שנכון לו. לכן אני חושבת - יש לילד שלך מתנה גדולה. תני לו להנות עוד קצת מהתמימות הזו, הוא עדיין כל כך צעיר. אני עשיתי את השיחה הראשונה של "לא לדבר עם זרים" עם עומר בגיל 4.5, וזה היה בגלל שהרשיתי לו לרדת לבד למטה עם חברים. כל פעם שהיתה לנו שיחה כזו (וזה בהחלט קרה כמה וכמה פעמים מאז) היתה לי הרגשה שאני מנפצת משהו מאד עדין אצלו, אבל ידעתי גם שאני עושה משהו חשוב. אז לכי לפי התחושות שלך על הקו הזה.

 

[כרמית מ.]

איך מלמדים "הסכמה"?

הגמדון שלי בן שנה וחמישה חודשים. כשהיה צעיר יותר, הוא היה ניגש בהתלהבות לתינוקות/ילדים אחרים, ומכה אותם (מתוך אהבה) - לימדנו אותו ללטף או לחבק בעדינות. היום, הוא ניגש לילדים ובעיקר לתינוקות ובאמת מחבק, מלטף ומנשק, בדרך כלל בעדינות ובצורה נעימה מאד - אבל, מה לעשות, לא כולם תמיד מעונינים בכך. כמובן, שאני משתדלת למנוע את המגע הכפוי, אבל אני מוצאת שקשה לי להסביר לו. כי הוא, מבחינתו, ממש ממש בסדר, והוא רוצה להרעיף אהבה - ולא מבין גם כשאני אומרת לו ש"כרגע התינוק לא רוצה שתחבק אותו". אני מחפשת גם פעולות תחליף חיוביות ("אתה יכול לחבק אותי" נשמע לי קצת מאולץ מדי, כי הוא מתעניין באחר, לא באמא-המובנת-מאליה), וגם דרכים להבהיר לו, שהצד השני לא מעונין (אני מראה לו את התגובות). אה. יש מגבלה נוספת. הוא לא מדבר עדיין (אם כי מבין מצוין), ובדרך כלל גם נשואי ההתענינות אינם מדברים. אגב - אם כשהבכורים שלי היו בגיל הזה, טענו שיש להם יכולות מיוחדות בגלל התאומות, אז עכשיו אני יכולה בוודאות לומר, שמי שטען שבגיל שנה וחצי אין אמפטיה לאחר, לא פגש כנראה ילדים בגיל הזה, במקום שהם מרגישים בו נוח. גילויי האמפטיה, מצידו ומצד ילדים אחרים בפעוטון, הם מרגשים מאד.

 

[ליליה והגמדים]

../images/Emo45.gif גם האמפטיה וגם אי-החיבה

 

[לאה_מ]

אני חושבת ש"הסכמה" נלמדת מהכיוון

ההפוך - כשהילד מרגיש בנוח לומר שהוא לא רוצה שיחבקו אותו עכשיו, הוא מסוגל להבין את אותה תחושה גם אצל מישהו אחר.

 

[כרמית מ.]

תודה, זה כנראה יקח זמן....

 

[אוריון של שי]

בשלווה

תפסיקי את הפעולה שלו ותאמרי לו בעדינות - "חמודי הוא לא רוצה שילטפו אותו עכשיו" כשהילד יראה סימני חוסר הסכמה (כמו ששלי עושה) אני פשוט מוסיפה בעדינות "זכותו של הילד להחליט מה הוא רוצה ומה לא" או משפט בסגנון הזה ומוודאת שלא יהיה יותר מגע לא רצוי. כנ"ל במקרה שאמא מבקשת ממני שלא יגעו. עמידה אסרטיבית ועדינה שלך על העיקרון שלא נוגעים במי שלא רוצה ולא נוגעים בלי רשות תחלחל בסופו של דבר.

 

[נטעטע]

../images/Emo51.gif על כל התגובות

נראה לי שבאמת הטיעון שעדיין לא נחשף לדמויות זרות לבד, מנצח, ואכן בעקבות כך אוכל ליהיות יותר שקטה ולהמשיך לשמור על "תמימותו" עוד קצת.