ילד חכם, אמא מודאגת

  • פותח הנושא LANI9
  • פורסם בתאריך

LANI9

New member
ילד חכם, אמא מודאגת

בני בן כמעט חמש וחצי ולומד בגן חובה והנה כתה א' בפתח והמשפט שהיה מבדח עד לא מזמן( מה הוא יעשה בכתה א?) הופך לשאלה אמיתית ומדאיגה.
מדובר בילד שקורא שותף בדפוס, בכתב, עם/ בלי ניקוד. כבר בראשית הקריאה באנגלית, בעל חשיבה מתמטית גבוהה יותר מאשר לי יש וידע בנושא השייך לכיתות גבוהות יותר.
שוחחתי עם יועצת ביה"ס אליו הוא מיועד והיא ביקשה ליצור פגישה משותפת עם המורה שתהיה לו ע"מ לבחון דרכים בהן ניתן יהיה לקדם אותו.
רציתי לדעת מניסיונכם האישי האם זה באמת ניתן למימוש או שמא ילדים כמוהו סובלים מחוסר יכולת להתמודד איתם?
תודה מראש על כל עיצה, גילוי ושיתוף.
 

אוליב י

New member
מאד תלוי בילד, בביה"ס ובהורים

יש בתי ספר שיותר ערוכים ויש שפחות. יש ילדים שיותר מתמקדים ביכולות שלהם ויש שמתמקדים בדברים אחרים. וגם ההורים כנ"ל.

בני בכיתה א', לא לומד שם כלום. בשיעורי חשבון הוא עובד לבד בחוברות אחרות שהתבקשנו לקנות עבורו. בשיעורי כתיבה הוא קורא ספר.
אבל ביה"ס אינו מתמקד רק בלמידה, הם עוסקים הרבה במיומנויות חברתיות וביחסים בין אישיים, ובזה הוא לגמרי כמו כל הכיתה ואין לו עדיפות על פני בני גילו.
הוא אומר בפירוש - משעמם לי בביה"ס, אבל אני אוהב ללכת בגלל החברים, ובגלל שהמורה מלמדת שיעורים מעניינים [אותם שיעורים בנושאים חברתיים ולא לימודיים].

חשוב לזכור שביה"ס זה לא רק לימודים אלא בעיקר סוציאליזציה. ילד עם כישורים אינטלקטואליים גבוהים יהיה גם תיכוניסט כזה, גם סטודנט כזה - הוא יצטרך כל החיים לאזן בין השונות האינטלקטואלית להשתייכות החברתית. בעיני כיתה א' היא המקום להתמקד דווקא בהשתייכות החברתית, עד כמה שאפשר [בלי להזניח את ההתפתחות האינטלקטואלית אך גם בלי להפוך אותה לעיקר].
 

aviah

New member
מסכים

בית ספר זה בשביל לפגוש את החבר'ה.
אצלנו מוסיפים משימות כתיבה לקריאה-במקום-שיעורי-עברית, וחידות במקום שיעורי חשבון.
חיוני, לדעתי, ליצור קשר טוב עם סגל בית הספר. מורה טוב ואיכפתי שווה זהב.
 

LANI9

New member
תודה רבה על תגובותיכם.

קצת מבחינה מעשית, האם נאלצתם לרכוש גם את חומר הלימוד הסטנדרטי ובנוסף חומר לימוד אישי?
ומבחינה לימודית האם אין לכם תחושה כאילו מחכים שיגיע שלב בו הילד יבלע בתוך הכלל?
תודה.
 

אוליב י

New member
הבתקשנו לרכוש את הסטנדרט

ושבוע אח"כ ספרי לימוד אחרים
וזמן קצר אח"כ, עוד ספרי לימוד אחרים...

לא יודעת מה זה להגיע לשלב שבו הילד יבלע בתוך הכלל. אם הכוונה לרמה הלימודית, די ברור לי שזה לא יקרה. אולי הוא יבלע בתוך כלל הסטודנטים באוניברסיטה בגיל 14 כפי שאני עשיתי.
 

LANI9

New member
תודה

אשריך!
וכן תודה על תגובתך, זה בהחלט מעודד לשמוע מניסיונך.
 

אוליב י

New member
אמנם זה הבכור שלי

אבל גם אנו [אני ואחי ואחיותי] היינו כאלו.
למשך תקופה של מספר שנים אני גידלתי את האחים שלי ככה שמעבר לנסיון עם ילדי - שהוא מועט - יש לי נסיון קודם. אבל המערכת השתנתה מאז, לדעתי לטובה.

הנחת היסוד שלי היא שביה"ס לא יהיה המקום שיספק גירוי אינטלקטואלי לילד. אשמח להתבדות כמובן, אבל אין לי ציפיות. מצד שני יש לי ציפיות שהוא ילמד להשתלב חברתית למרות השונות האינטלקטואלית הבולטת שלו, וזו היתה אחת הסיבות המכריעות לבחירת ביה"ס עבורו [מקום ששם דגש גם על מיומנויות חברתיות ובין אישיות ולא רק למידה, לפחות בכיתה א'].

מצד שני בעיני זה מטיל עלינו ההורים אחריות כן לתת לו את מה שהוא זקוק לו מבחינת למידה, או בשת"פ עם ביה"ס למצוא דרך שתאפשר לו לאתגר את עצמו במהלך הלימודים.
 

LANI9

New member
אנחנו לגמרי בפליאה ממנו

בעלי ואני אנשים אינטיליגנטים (אני מקווה להאמין) אך לא מחוננים וכך גם ביתנו הבכורה, ילדה מבריקה, מנהיגה חברתית ותלמידה מעולה אך איננה מחוננת, בננו הקטן כנראה נבון וחריף כמוה אך האמצעי בן החמש, הקוגניציה שלו בנויה אחרת וזה מרתק, מפליא ומאתגר להתבונן בו גדל.
מכיוון ולנו הכל חדש, אשמח מאוד לשמוע כיצד ולאילו כיוונים את מעשירה את בנך.
 
אנחנו התכנסנו לאחרונה למצב הבא (היא בכיתה א',

קוראת ברמה מאוד גבוהה) - בבית הספר היא לא עושה כלום חוץ מלשחק עם חברה שלה ולהרהר, והמורים שולחים את מה שהיא הייתה אמורה לעשות בבית הספר הביתה בתור שיעורים - ואז אנחנו גם דואגים לכך שהיא תעשה את מה שצריך (לרוב זה לא הרבה) וגם מעשירים אותה קצת על הדרך (בעזרת שאלות נוספות, דיון קצר, או וכו'). כולם מרוצים - המורים מרוצים שהם רואים שהיא מסוגלת לעשות משהו (כלומר, שהדף חוזר לא ריק), אנחנו מרוצים שאנחנו יודעים סוף סוף מה היא לומדת שם בבית הספר, והיא מרוצה כי היא תמיד אהבה לעשות שיעורים ולפני שהמורים היו נותנים לה שיעורים היא הייתה נותנת לעצמה. היא גם מאוד לא אוהבת לכתוב מילים שהיא לא בטוחה באיות שלהן, וכשהיא בבית היא יכולה להיעזר בנו (כלומר, היא שואלת אותנו איך מאייתים משהו, ואז אנחנו שואלים אותה מה היא חושבת, והיא עונה מה שהיא חושבת, ואם זה נכון אנחנו אומרים לה שזה נכון, ואם לא אנחנו עוזרים לה להגיע לתשובה הנכונה, או דנים איתה באיות המיוחד אם זו מילה עם איות מיוחד שקשה להגיע אליו לבד. מדובר פה באנגלית כי אנחנו גרים כרגע בחו"ל, לכן במקרים רבים האיות הוא לא טריוויאלי - למשל של מילים שמכילות את הצירוף ugh).
 

mikilk

Active member
מאוד מוכר, לרבים כאן

זה בהחלט מאוד תלוי בבית הספר ובילד.
יש יכולת לתת להם בכיתה א' להתקדם הלאה, אם הילד ירצה ואם המורה תהיה מוכנה.
אצלינו זה עבד יופי, עד שלב מסויים שבו הילד הפסיק להשקיע
בהצלחה
מיקי
 
למעלה