ילד "חייל"

[osnat2]

ילד "חייל"

שאלה לי אליכם בעקבות המעבר לגן עירוני. ערן מספר לי סיפורים על הגן, שאותי לעיתים מוציאים מדעתי, אבל הוא מספר עליהם בכזו השלמה שזה כאילו שגרת יומו ואין לו שום בעיה עם זה. אותי זה משגע ! למשל:

אסור לרוץ בגן, לא בפנים ולא בחצר. לדעתי זה נורא (במיוחד שאני יודעת כמה אקטיבי ערן אוהב להיות) אבל כשהוא אמר לי את זה זה ברור לו שזה החוק בגן וזהו. משלים עם זה.

חייבים לסיים את ארוחת הבוקר. למה? ואם הוא לא רעב? מבחינתו זה בסדר וזה החוק. ואלו רק דוגמאות... ובכלל הילד הבין את השימוש בחוקים, ואפילו מרוב "עודף חוקים" מדי פעם כשהולכים למקום מסויים הוא שואל אם יהיו שם חוקים? (אוף רע לי) ההרגשה שלי היא שהוא הופך להיות yes men , כזה שמקובלים עליו החוקים ולא מפעיל מחשבה אם זה טוב או לא... לא יודעת איך לאכול את זה זה בסדר לגיל הזה? אופי נורמלי או שצריך עבודה על אסרטיביות? אינטואיטיבית אני לא אוהבת את זה.... מה דעתכם? אני הצלחתי להתבלבל.

 

[לאה_מ]

גם לי זה עושה רע ../images/Emo5.gif

מצד אחד, ברור לי שצריכים להיות חוקים בגן. יש שם 2 נשות צוות ו-35 ילדים, והילדים צריכים לדעת מה מותר ומה אסור על מנת שלא יהיה שם תוהו ובוהו. מצד שני, צריך למצוא איזון בין הצורך בכללים בגן לבין מתן דרגת חופש סבירה לילדים, פיתוח האישיות והעצמאות שלהם (ולא רק ציות לכללים, כפי שאת אומרת) ומתן כבוד לילדים (מה זאת אומרת "חייבים לגמור את האוכל"???). אני הייתי מוצאת זמן לשיחה שקטה עם הגננת, מציינת בפניה שערן סיפר לך על החוקים של הגן, ושנשמע לך שהוא לא הבין טוב, כי יש דברים שנראים לך לא הגיוניים (כמו עניין האוכל). לבקש שהגננת תסביר לך (או אפילו לכל ההורים - אפשר לעשות דף להורים עם חוקים ולתלות בכניסה לגן) את חוקי הגן (את יכולה לנמק את זה בכך שבאופן כזה יהיה לך קל יותר להתייחס בבית למה שהוא מספר מהגן כי תדעי מאיפה זה נובע). בהחלט אפשר להקשות ולשאול על דברים שנשמעים לא הגיוניים, וגם לבקש להסביר לילדים את ההגיון העומד מאחורי הכללים.

 

[osnat2]

דיברתי עם הגננת אתמול

יצאתי מהשיחה מאוד מעודדת. היא אכן מסבירה לילדים כל דבר למה אסור ולמה מותר. חלק מהאיסורים ערן פירש לא נכון, על זה אני עוד אהיה עם היד על הדופק. אני מקווה שאחרי סוכות כולם יכנסו למסלול והכל יהיה יותר חיובי. תודה.

 

[שרון של אייל וליאור]

מה שהכי צורם לי בעניין החוקים בגן

הוא שכל הזמן מדברים איתם על החוקים. גם בגנון היו חוקים, אבל לא אמרו להם כל הזמן "יש חוקים!" היו נהלי חיים של הגנון, הילדים עמדו בהם מצויין בלי הצהרות ושימוש במילים מוזרות כמו "חוק". ועוד דבר - קשה לי עם העובדה שהכל על דרך השלילה. אסור X אסור T אסור Y. הרי כל בקשה אפשר לנסח במילים שונות ולקבל את אות התוצאה (או אפילו טובה יותר, כי הילד יבין מה ולמה מבקשים ממנו). הרי גם אצלנו בבית יש חוקים, אבל הם לא מוגדרים כ"חוק". יש דברים שלא עושים כי הם מסוכנים, או שהם מפריעים מאוד לאחר או שהם מעצבנים מאוד את אימא

או כל דבר אחר. אבל עובדה - לא עושים אותם.

 

[osnat2]

גם אני לא מבינה למה כל הזמן

צריך להזכיר את החוקים.... אבל אני חייבת תיקון, הוא כן מבין למה יש כל חוק. אסור לרוץ כי אפשר להיפגע ולפגוע באחרים. הוא מבין שאסור X כי Y . מסכימה איתך שעדיף למצוא דרך אחרת מאשר להגיד כל הזמן אסור. ובקשר לארוחה, דיברתי עם הגננת, כנראה יש אי הבנה (כך אני מקווה) כי היא סיפרה שלא חייבית לסיים את הארוחה אבל בהחלט חייבים לשבת ליד השולחן לארוחת הבוקר. מקווה שאכן זה כך, ושהילדים עיוותו את המציאות לפי איך שהם רואים את זה. ולשבת ליד השולחן אכן מקובל עלי.

 

[לאה_מ]

אז בהחלט להסביר לגננת חוקים שלא

נראים הגיוניים - להבין איפה מונחת אי הבהירות שלהם לילדים, והיא תסביר להם שוב בצורה טובה יותר.

 

[אן יסמין]

דורש טיפול ושינוי

שני החוקים שציינת ממש ממש ממש מזיקים בעיני. מה זה לא לרוץ?? ולגמור מהצלחת? דורש טיפול - דיון דרך ועד הגם או / ו עם הגננת. תחשבי טוב איך להעביר את המסר שלך אבל אל תוותרי. לא לרוץ?? ילדים בני 4? 5? מה זה?