ילד בן 4.5

dina199

New member
ילד נ"ט אכן לא (או אולי לא).

אבל אצל ילד א"ס (או אפילו א"א) אי אפשר לדעת. יש מקרים שמספיק שהוא ישמע שהורים מדברים על מלחמה (או מבוגרים אחרים) כדי להיכנס ללחץ. ומאחר והוא לא מספר את זה בצורה תקשורתית מקובלת ,התגובה החיצונית שנראת בחוץ היא התקף זעם. אני לא אומרת שזה מה שקורה. אני אומרת לא לשלול אפשרויות על סמך `זה לא ייתכן`. הכל ייתכן וצריך לקחת הכל בחשבון
 
ראשי תיבות

לא כל כך שולטת בקיצורים - תוכלי לפרש בבקשה - נ"ט, א"ס, א"א...
תודה
 

dina199

New member
סליחה, חשבתי שאת מכירה


א"ס - איש ספקטרום אוטיסטי
נ"ט - נוירוטיפיקלי , ' רגיל`, ללא קשיי תקשורת
א"א - איש אמצע , מונח שהומצא בפורום הזה בלבד כדי לתאר מישהו בין א"ס לנ"ט (כמוני למשל
)
 
חמש עד שבע דקות זה ממש קצר

תחבקו אותו באהבה ותסבירו שגם אם כועסים לא מרביצים.
כמה אוטופית ההצעה שלי...
 

ענתנוי

New member
לשנות כיוון

אתם צריכים אבחון של שיטת הטיפול - כי זו הבעיה שלו.

לא ברור לי למה הוא צריך להגיד מה הוא מרגיש. איך אפשר בכלל לתאר רגש במילים, ומה גורם למישהו להחליט שזה חשוב או הכרחי, במיוחד בגיל כל כך צעיר?
מבחינה חברתית - כולנו זקוקים לתיווך בסביבה שלא מקבלת אותנו. תבדקו את הסביבה החברתית שהגננת הזו יוצרת ותבינו מה הבעיה....
התפרצויות זעם הן ביטוי של זעם. תנסו להבין מה מכעיס אותו כל כך (סביר להניח זה היחס שהוא מקבל מכולם, כולל ההורים....)

אם הנחת היסוד שלכם שגויה (הוא לקוי כי הוא שונה), שיטת הטיפול לא מתאימה לצרכים שלו (הוא זקוק ל"נירמול" שפתי) והיחס שהוא מקבל שגוי (הוא לא מבין סיטואציות חברתיות) - סביר להניח שזו בדיוק תהיה התוצאה.....
 
הוא ילד זכותו להתפרץ גם בלי תוויות

האם ללא התוויות שקבל היה מקבל יחס דומה או שונה ?
בפועל לבדוק מה גורם להתקפי הזעם והאלימות ולנטרל אותם ע"י שינוי, לא שלו, כי אם ביחס הסביבה אליו. אחרי אבחון יש נטיה גורפת להאשים הכל בתוצאות האבחון.
דרך פסולה לחלוטין.
 

dina199

New member
אבל להגיד גם 'זה יכול לקרות לכל אחד'

ובגלל זה להמנע מאיבחון זה גם לא טוב. כי אם ילד לא יאובחן מסיבות 'זה קורה גם לאחרים' הוא יפסיד את העזרה שהוא צריך.
 
למעלה