ילד בן 3.5
שלום, בני (הבכור) בן 3.5 שנים, ולאחרונה מתנהג בעקשנות ובחוסר הקשבה. כל דבר שאומרים לו הוא עושה דווקא ו/או עונה "לא רוצה", "לא בא לי" וכו'. הוא ילד טוב בד"כ. תמיד אוהב לעזור ולעשות מה שאומרים לו. המון פעמים אני נאלצת להרים את קולי וגם אז הוא לא שומע. רק אחרי מספר פעמים שאני ממש כועסת וממש ממש מרימה את הקול, רק אז הוא מסתכל עליי ואומר לי - מה?? כאילו - מה את רוצה ממני.... למשל היום - אמרתי לו לאסוף את המשחקים כי אנחנו הולכים לאכול ארוחת ערב. הוא ענה לי - לא בא לי. אחרי צעקות הוא אסף את המשחק אבל כשהוא הלך לחדר כדי להחזיר את המשחק, הוא חזר עם פאזל. כמובן שאמרתי לו שוב - לא להתחיל את הפאזל כי אנחנו יושבים לאכול. אז הילד שלי ענה - אני יאכל אחרי שאני אגמור את הפאזל. בשלב מסויים כבר אמרתי לו - אני הולכת עכשיו לאכול, כשתסיים את הפאזל תבוא. אבל אם אני אסיים את ארוחת הערב שלי, אז זה יהיה מאוחר בשבילך. ואתה תלך להתקלח ולישון בלי לאכול. אבל הוא הרכיב את הפאזל ממש ממש ממש מהר, הספיק לפרק אותו חזרה לקופסא, והתיישב איתנו בשולחן. אני לא כל כך מבינה למה הוא השתנה לי פתאום. איך פתאום - בין לילה, הוא הפך להיות ילד לא מקשיב, ילד חסר שליטה? כמו כן הוא עושה בעיות עם הגמילה. אנחנו לא מצליחים לגמול אותו. הוא עדיין עם חיתול - כמעט כל היום. הוא לא מבקש לשירותים, גם אם הוא עם תחתונים הוא לא אומר שהוא רוצה או צריך. אנחנו מקריאים לו ספרים בנושא, קלטות, פיפי פרס וכו' והוא עדיין לא משתף פעולה זה נראה לי כל הזמן כאילו שהוא לא מבין. ברוב המקרים אני מרגישה שהוא תינוק ולא ילד גדול - המתאים לגילו. אני לא יודעת אם יש קשר אבל הוא התפתח מבחינה מוטוריקה גסה מאוד מאוחר. בגיל שנתיים וחודש הוא החל ללכת עצמאית כלומר ללא עזרה. אולי יש קשר לכל ההתנהגות הזאת? אולי עכשיו הוא עובר את מה שהיה אמור לעבור לפני שנה? מבחינת ההתנהגות, מבחינת העצמאות שלו? אשמח לקבל עזרה. יש לי עוד בת בגיל שנה וארבע ואני מודה שהוא כמעט ולא מאפשר לי להיות איתה בגלל כל ההתנהגות שלו. כמו כן הוא כל יום רוצה לשחק עם אחותו הוא אפילו אומר לי - אפשר לשחק איתה? אני כמובן מסכימה אבל בכל פעם הוא מכה אותה כלומר - "דופק" לה משחק בראש, מושך אותה בחוזקה ביד. בשבוע שעבר אפילו ישב עליה בזמן שהיא שכבה על הבטן ומן הסתם זה תמיד נגמר בבכי שלה כי הוא מכאיב לה. אשמח לקבל תגובה בהקדם. תודה, שרון
שלום, בני (הבכור) בן 3.5 שנים, ולאחרונה מתנהג בעקשנות ובחוסר הקשבה. כל דבר שאומרים לו הוא עושה דווקא ו/או עונה "לא רוצה", "לא בא לי" וכו'. הוא ילד טוב בד"כ. תמיד אוהב לעזור ולעשות מה שאומרים לו. המון פעמים אני נאלצת להרים את קולי וגם אז הוא לא שומע. רק אחרי מספר פעמים שאני ממש כועסת וממש ממש מרימה את הקול, רק אז הוא מסתכל עליי ואומר לי - מה?? כאילו - מה את רוצה ממני.... למשל היום - אמרתי לו לאסוף את המשחקים כי אנחנו הולכים לאכול ארוחת ערב. הוא ענה לי - לא בא לי. אחרי צעקות הוא אסף את המשחק אבל כשהוא הלך לחדר כדי להחזיר את המשחק, הוא חזר עם פאזל. כמובן שאמרתי לו שוב - לא להתחיל את הפאזל כי אנחנו יושבים לאכול. אז הילד שלי ענה - אני יאכל אחרי שאני אגמור את הפאזל. בשלב מסויים כבר אמרתי לו - אני הולכת עכשיו לאכול, כשתסיים את הפאזל תבוא. אבל אם אני אסיים את ארוחת הערב שלי, אז זה יהיה מאוחר בשבילך. ואתה תלך להתקלח ולישון בלי לאכול. אבל הוא הרכיב את הפאזל ממש ממש ממש מהר, הספיק לפרק אותו חזרה לקופסא, והתיישב איתנו בשולחן. אני לא כל כך מבינה למה הוא השתנה לי פתאום. איך פתאום - בין לילה, הוא הפך להיות ילד לא מקשיב, ילד חסר שליטה? כמו כן הוא עושה בעיות עם הגמילה. אנחנו לא מצליחים לגמול אותו. הוא עדיין עם חיתול - כמעט כל היום. הוא לא מבקש לשירותים, גם אם הוא עם תחתונים הוא לא אומר שהוא רוצה או צריך. אנחנו מקריאים לו ספרים בנושא, קלטות, פיפי פרס וכו' והוא עדיין לא משתף פעולה זה נראה לי כל הזמן כאילו שהוא לא מבין. ברוב המקרים אני מרגישה שהוא תינוק ולא ילד גדול - המתאים לגילו. אני לא יודעת אם יש קשר אבל הוא התפתח מבחינה מוטוריקה גסה מאוד מאוחר. בגיל שנתיים וחודש הוא החל ללכת עצמאית כלומר ללא עזרה. אולי יש קשר לכל ההתנהגות הזאת? אולי עכשיו הוא עובר את מה שהיה אמור לעבור לפני שנה? מבחינת ההתנהגות, מבחינת העצמאות שלו? אשמח לקבל עזרה. יש לי עוד בת בגיל שנה וארבע ואני מודה שהוא כמעט ולא מאפשר לי להיות איתה בגלל כל ההתנהגות שלו. כמו כן הוא כל יום רוצה לשחק עם אחותו הוא אפילו אומר לי - אפשר לשחק איתה? אני כמובן מסכימה אבל בכל פעם הוא מכה אותה כלומר - "דופק" לה משחק בראש, מושך אותה בחוזקה ביד. בשבוע שעבר אפילו ישב עליה בזמן שהיא שכבה על הבטן ומן הסתם זה תמיד נגמר בבכי שלה כי הוא מכאיב לה. אשמח לקבל תגובה בהקדם. תודה, שרון