ילד בן שבע

שירלי36

New member
ילד בן שבע

היי לכולם, בני בן השבע בקרוב "מכור" לסוני פלייסטיישן. הוא מסוגל לשבת שעות ולשחק ובכלל לא מעניין אותו למשל, לצאת לגינה, לטייל,ובכלל לכל מיני מקומות. יש לציין שאבא שלו משחק איתו בזה וכך הם משחקים שעות! האם זה "בריא" לילד כזה קטן לשבת מול המסך כל-כך הרבה שעות? מה דעתכם?
 
שתי אפשרויות שעולות על דעתי

1. היפר פוקוס (תופעה הקשורה להפרעות קשב ומאפיינת ילדים עם הפרעות קשב, בדר"כ גם אינטליגנטים במיוחד בין ילדי ה- ADHD ) 2. גבולות. אצלי בבית ההתמודדות היא בשני המרחבים - גם ADHD וגם העמדת גבולות.
 

שירלי36

New member
לא הבנתי

ליליה היי, אני לא מבינה מה זה היפר פוקוס? האם תוכלי לפרט? תודה לך
 

irisgh

New member
מסכימה איתך, ועם ליליה.

אם התגובה 'מתוקצרת' מדי, תשאלי והיא תסביר. ממש לא טוב לשבת כך שעות. תגבילי לחצי שעה או שעה ביום. עדיף בשעה קבועה. לנו יש זמן לטלויזיה. והוא די ידוע. הזמן הזה (מלבד חמש וחצי בבוקר אם הם מתעוררים) הוא רק לאחר האמבטיה וארוחת הערב. כך הוא יודע שצריך לעשות את הנ"ל על מנת להגיע לטלויזיה (ואין לי בעיה של 'אחרכך' באופן הזה). אלו גם שעות של עייפות, אחרי פעילות אחה"צ. תגבילי לחצי שעה עד שעה ביום, בשעה קבועה (למשל שבע בערב) אחרי הפעילויות הנ"ל. תעמדי על כך. אבא יכול לשחק איתו בשעות הללו. אם ישנה שעה קבועה, אז ביתר השעות לא צריך להלחם של גינה מול פלייסטיישן, כי אין פלישטישן בחמש. רק בשבע. זה גינה מול כלום או מול כל דבר אחר שיבחר.
 

שירלי36

New member
הבעיה היא...

שבעלי יושב שעות ומשחק וכך הילד יושב איתו.... בדרך כלל, זה לא באמצע השבוע כי בעלי מגיע מאוחר מהעבודה אבל, הילד יושב לבד מול המשחקים. כשהוא מגיע מבית הספר הוא פותח את המשחקים ויושב עד שהאוכל מוכן ולאחר הכנת שיעורי-הבית, הוא ממשיך לשחק. יש לי ,מלחמה" איתו כשאני רוצה לצאת עם אחותו הקטנה לגינה והוא לא מעוניין בכלל לצאת מהבית רק אם הוא נפגש עם חבר.
 
היפר-פוקס זה מצב מוכר ב ADHD שבו

הילד יושב שעות מול הטלויזיה או המחשב, כי התמונות המרצדות והמתחלפות במהירות, מעניקות למוח שלו גירוי מתמיד שהוא זקוק לו. באופן כזה, הטלויזיה/מחשב מהוים מעין תחליף לתרופות (כגון ריטלין) הממריצות שמקבלים הילדים האלו. בשעות אחה"צ רוב הילדים לא מקבלים את התרופות, ואז הם מוצאים להם "פתרון" בצורת טלוזיה/מחשב.
 
היפר פוקוס

הוא מצב של ריכוז עמוק בו הילד מסוגל להעמיק שעות בדבר אחד ולרוב לא שומע כשאת פונה אליו (מה שחווה בדר"כ ע"י הפונה כחוסר התייחסות לפנייתה/ו). בפשטות הכי פשוטה: מצב בו הילד "ממסך" גירויים חיצוניים כאמצעי לחסימת הסחות דעת הנגזרות ממוסחותו כ- ADHD. גיל 7 הוא גיל טוב לאבחון ואם אבא גם בהיפר פוקוס, אז כדאי לדעת ש- ADHD עובר בדר"כ מאב לבן (לכן הגברים לרוב בהכחשה, שיש בה מידת אשמה על העברת התסמונת...). אם פגישה עם חבר מוציאה אותו מהמחשב - הייתי יוזמת יותר פגישות עם חברים (למרות שזה לא פשוט לאמא...).
 

שירלי36

New member
תודה

על ההסבר שלכן. העניין הוא שכשהוא יושב מול הטלביזיה ומשחק במשחקים, אז לפחות זה באמת הזמן שהוא "יושב בשקט". למרות שכשהוא היה יותר קטן, הוא באמת היה חסר מנוחה לגמרי אבל כיום, הוא יותר מתון אם כי עדיין יש לו קשיים שקשורים לקשב וריכוז. האם יכול להיות שה-ADHD עובר דווקא מהאמא, כלומר ממני? כי גם אני כזאת חסרת מנוחה תמידית... תודה
 
מידע

ראשית, זה בהחלט יכול לבוא מאמא. אצלינו זה עבר מאמא לבן ואפילו שגם אב הבית וגם אני ADHD (הוא כמובן לא מכיר בזב - אבל אתמול הוא רשם לי מרשם ריטלין בפעם השביעית ובכ"ז טעה כי זה דורש דיוק מוחלט והרבה פרטים וזה גדול עליו
) - רעות כנראה לא קבלה את זה מאף אחד מאיתנו, הקשובה היחידה בבית
וקצת קישורים: היפר פוקוס נייר עובדות על ADHD מהאתר CHADD, שהוא מהטובים בנושא רשימת ספרים בנושא - הייתי מתחילה מ"מריטת עצבים" של הלאוול, שניתן להשיג בכל חנות ספרים, שנותן את כל ספקטרום הגילאים וטוב לכן כפתיח להבנת התסמונת ובחינה האם היא משפחתית, האם גם את שם וכיו"ב. הכי קריא והכי מפורט והכי טוב לצעד ראשון. אם תרצי הפניות שמיות לאבחון וכולי, אשמח לתת לך במסר. אם יש לך שאלות לגבי עומר ולגבי (כבוגרת עם ADHD) תשאלי כאן חופשי. בהחלט שווה בדיקה והיכולת המרשימה של אישך להיות בהיפר פוקוס (לפחות על פי התיאור) לא מוציאה מכלל אפשרות שאולי יהיה נחמד לבחון בחינה משפחתית כוללת את התופעה
מנקודת ראותי היום (וגם ע"פ תגובות שקבלתי מאחרות וניתן להגיע אליהם מקישור בסוף הרשימה), ADHD זה ברכה אולם הברכה הגדולה ביותר היו האבחון, הזיהוי וההכרה.
 
למעלה