שסק מקורזל
New member
ילד בן חמש, מתקשה להתמודד עם תסכולים
הי
הבן שלנו בן חמש, מתקשה להתמודד עם תסכולים. היום המצב הרבה יותר טוב משהיה לפני שנה, אז כמעט כל דבר היה מוציא אותו מאיזון והוא היה נכנס "ללופ" עם עצמו ובועט, צורח, משתולל על הרצפה מרוב תסכול, על דברים הכי קטנים. אז היו סשנים שנמשכו חצי שעה ויותר, כל פעם. בסופם היה מותש פיזית ונפשית.
כיום הייתי אומרת שהתדירות ירדה לפעם בשבוע, וגם אז הוא מוצא דרכים להרגיע את עצמו - פאזל, קלפים, ללכת לחדר לנוח. לפעמים אפילו מצליח להרגיע את עצמו רגע אחרי "משבר".
שנת הלימודים בפתח והוא עולה לגן חובה, מסגרת חדשה וילדים חדשים.
אנחנו לא יודעים איך יגיב לסיטואציות חדשות, (סה''כ הוא ילד מאוד חברותי אבל מצב רוח נפשי מאוד משתנה - בד''כ שמח וחברותי אך פתאום יש סוויץ ובבת אחת הופך להיות מתוסכל מאוד).
כיצד נבין האם יש צורך שילך לטיפול רגשי? איזה דרך תעזור לו? האם קופ''ח היא זאת שמחליטה האם הוא צריך להגיע לרכיבה על סוסים/הבעה ויצירה וכו?
או שאולי מדובר פםשוט בתהליך טבעי שהוא עובר עם עצמו, כמו עוד הרבה ילדים אחרים בגילו?
הבן הגדול מתמודד יפה עם תסכולים, כך שזאת פעם ראשונה שמתמודדים עם זה.
נשמח להבין למי יש לפנות וכיצד מגלים מה עובד? ואולי הוא צריך לעבור את התקופה הזאת עם עצמו?
לאחרונה גם התחיל להגיד דברים כמו "אני רוצה למות" (כשהוא מאוד מתוסכל) או כוון את זה כלפינו. אני מניחה שהוא לא מבין מה משמעות המילים שהוא אומר. בפעמיים שזה קרה, התעלמתי. האם להמשיך להתעלם?
תודה על העזרה
שסק
הי
הבן שלנו בן חמש, מתקשה להתמודד עם תסכולים. היום המצב הרבה יותר טוב משהיה לפני שנה, אז כמעט כל דבר היה מוציא אותו מאיזון והוא היה נכנס "ללופ" עם עצמו ובועט, צורח, משתולל על הרצפה מרוב תסכול, על דברים הכי קטנים. אז היו סשנים שנמשכו חצי שעה ויותר, כל פעם. בסופם היה מותש פיזית ונפשית.
כיום הייתי אומרת שהתדירות ירדה לפעם בשבוע, וגם אז הוא מוצא דרכים להרגיע את עצמו - פאזל, קלפים, ללכת לחדר לנוח. לפעמים אפילו מצליח להרגיע את עצמו רגע אחרי "משבר".
שנת הלימודים בפתח והוא עולה לגן חובה, מסגרת חדשה וילדים חדשים.
אנחנו לא יודעים איך יגיב לסיטואציות חדשות, (סה''כ הוא ילד מאוד חברותי אבל מצב רוח נפשי מאוד משתנה - בד''כ שמח וחברותי אך פתאום יש סוויץ ובבת אחת הופך להיות מתוסכל מאוד).
כיצד נבין האם יש צורך שילך לטיפול רגשי? איזה דרך תעזור לו? האם קופ''ח היא זאת שמחליטה האם הוא צריך להגיע לרכיבה על סוסים/הבעה ויצירה וכו?
או שאולי מדובר פםשוט בתהליך טבעי שהוא עובר עם עצמו, כמו עוד הרבה ילדים אחרים בגילו?
הבן הגדול מתמודד יפה עם תסכולים, כך שזאת פעם ראשונה שמתמודדים עם זה.
נשמח להבין למי יש לפנות וכיצד מגלים מה עובד? ואולי הוא צריך לעבור את התקופה הזאת עם עצמו?
לאחרונה גם התחיל להגיד דברים כמו "אני רוצה למות" (כשהוא מאוד מתוסכל) או כוון את זה כלפינו. אני מניחה שהוא לא מבין מה משמעות המילים שהוא אומר. בפעמיים שזה קרה, התעלמתי. האם להמשיך להתעלם?
תודה על העזרה
שסק