ילד בכיתה ט' שלא רוצה ללמוד- לא לציטוט בראשי

[vishenka11]

זה לא רק עניין של הצבא

אני רוצה שהוא יהיה כמה שפחות מוגבל כשיחליט מה הוא רוצה לעשות/במה הוא ירצה לעבוד/איפה הוא רוצה ללמוד. לכן חשוב לי שתהיה לו בגרות ואם אפשר, איכותית. אנחנו לא עשירים, הוא יצטרך לפרנס את עצמו.
במצבו היום גם בכיתה רגילה הוא יקבל ציונים סבירים רק אם ישקיע (יעשה שיעורי בית ויתכונן למבחנים). הוא לא הולך לחוגים/תנועות נוער, כך שיש לו מספיק זמן להקדיש ללימודים וגם לתחביב שלו. אם לא היינו חופרים לו הוא היה עוסק רק בתחביב.

 

[מחשבות]

לא יכולתי לנסח זאת טוב יותר.

 

[הייתיאביבקיץ]

מסכימה עם הרוב, לא עם האשמת המורות

המורות כפופות לתכתיבי משרד החינוך.

הן נמדדות בציונים שהתלמידים שלהם משיגים בכל מיני מבחנים.

הן מחוייבות לתוכנית לימודים - גם אם הן חושבות שאלה דברים מיותרים ומיושנים.

כתבת שלא אכפת להן מהלקוחות. זה לא נכון. הבעיה שיש לקוחות ישירים שהם התלמידים. אבל יש פי שניים מזה הורים... וההורים לוחצים על ציונים ועל בגרות.
כל פרסומי ה"תיכנסו לבדוק איזה בית ספר השיג ממוצע בגרות הכי טוב!" משגעים את ההורים, וגם את המורים. ואז המנהלת צועקת על המורות שחובה להשתפר, כדי שבשנה הבאה גם הם יהיו ברשימה הזאת...


יש מורות שמצליחות. הלימודים מעניינים ומיוחדים ומאתגרים והתלמידים נהנים, וגם משיגים בסוף ציונים טובים במיצב/בגרות. ובפני המורות האלה אני מסירה את הכובע, ומאושרת מכך שהן בחרו להיות מורות.

אבל לא כל המורות מצליחות בזה. ואני לא מאשימה אותן, אני מרחמת עליהן. אישה בחרה בהוראה כייעוד, ובסוף היא עסוקה כל היום בלשנן לילדים את התוצאות של המיצב ולמלא כל מיני טפסים של משרד החינוך.

 

[מחשבות]

יפה כתבת.

 

[מחשבות]

מה מתיימר זו באמת שאלה, עד כמה הוא מצליח זו כבר לא שאלה.

אני בא מתוך המערכת ומעולם לא התנגדתי "לגלות" לתלמיד את ציוניו ולשבור אתו את הראש ביחד. כאילו מה?

 

[מחשבות]

חינוך בהחלט לא, מורים הם חלק גדול מרוב הבעיות וזה כן.

הקטנה שלי רוצה לפרוש ממגמה מסויימת בגלל המורה הראשית במגמה, שהיא גם המחנכת. המנהלת אוסרת לפרוש כאילו שזה בידיה. משעשע ועצוב גם יחד.
התיכון המסויים הזה נחשב כתיכון יוקרתי ולגמרי לא ברור למה.

 

[רונהשרונה]

עצוב

ואי חשבתי שרק בביהס הפרטי שלנו זה כך...קצת מייאש. כנראה שזה גורף.הילדים שלי הולכים לביהס שנחשב מצויין ועדיין הם לא מקבלים יחס של אנשים אלא של פועלי ייצור ציונים מדידים. הוובטופ נמחק לפני תעודות ומחציות.אין שום בירור אמיתי למה ילד לא מצליח במקצוע מסויים ובטח שאין רצון לעזור לו...למעט כמה מחנכות יוצאות דופן שאינן מעידות על הכלל . עצובה. כל הזמן שוקלת חינוך ביתי אבל אני עובדת וזה לא קל למשש למרות הרצון הטוב .תחושת איון מוחלטת.

 

[3תיתי]

לא כל בית ספר ככה

בתי בי"ב ובוכה על כל יום שעובר. מתה על בית הספר! אולי צריך למצוא לנער בית ספר שיתאים לו?

 

[3תיתי]

ביסודי, עוד אפשר אולי להגיד שאין בחירה

אבל בתיכון? יש ויש! ואם כל כך מקטרים על תיכון, אז עוברים מקום.

 

[מחשבות]

כל מילה שלך נכונה לגמרי ושום דבר לא עובד. יש שאיפות

ויש מציאות. אנחנו מנסים לכוון את ילדינו בכיוון שאנחנו מאוד אוהבים, או רצינו בעצמנו לעסוק בו, אבל או שהם לא אוהבים או שהם חשים שזה לא הכיוון שיהיה בעתיד.
להכין מישהו לעתידו המקצועי בגיל 15 היה טוב אולי מאה שנים אחורה. העולם משתנה היום מול עינינו. מה שיהיה בעוד חמש שנים, יהיה הפתעה מוחלטת.
אם ניקח למשל את מקצוע ניהול החשבוות, מקצוע נשאף בעבר, היום הוא הולך ונעלם. מי בכלל צריך אותו בעידן הממוחשב?
אפילו משאבי אנוש, בכיוון של העסקת עובד וניהול ריאיון עמו, המחשב כבר עושה זאת טוב יותר.

 

[חייבתלהגיב]

אם הצבא לא משנה, אפשר להשלים/לתקן בגרויות בהמשך.

הציונים בתעודת הבגרות כמו שהם בסוף י"ב לא משנים אלא אם כן רוצים ללמוד מייד אחרי י"ב (עתודה וכו') או צריכים אותם באיזשהו הקשר של הצבא. אחרת - אפשר לתקן בהמשך, כאמור.

 

[מחשבות]

מהניסיון של שלוש הבנות שלי, אפשר למנות את המורים

הטובים על כף יד אחת. רוב המורים שחוקים, המשמעת בכיתה לא קיימת, לא יודע למה עדיין לומדים כך היום ומה מנסים להשיג.

 

[מחשבות]

חינוך ביתי ברמה של תיכון ובגיל תיכון? את לא אמיתית.

 

[מחשבות]

לאן? השאלה אינה ספציפית כמובן. התחבורה הציבורית בישראל

עלובה, לנסוע בבוקר בגוש דן לעיר אחרת זה עניין של שעה וחצי לפחות לכל כיוון. כך שבסוף בוחרים בתיכון בעיר עצמה או בסמוכה.

 

[vishenka11]

ילד בכיתה ט' שלא רוצה ללמוד- לא לציטוט בראשי

שלום,
זקוקה לעצתכם. בן בכור, בן 15, לומד בכיתה ט', כיתה מדעית (עם לימוד מוגבר של חשבון, פיזיקה ומחשבים). ילד חכם ונבון ...שלא רוצה ללמוד. משקיע את כל זמנו ומרצו בהרכבה והטסה של רחפנים (תחביב משותף עם אבא). מקבל עזרה בחשבון ובפיזיקה, אחרת היה נכשל במקצועות אלה. באופן כללי, הציונים שלו נמוכים, על סף "נכשל" בכמה מקצועות.
אצלנו בעיר התיכון הוא 6 שנתי, 3 שנים בחטיבת ביניים ואחר כך עולים לתיכון. עכשיו הוא אמור לבחור באיזו כיתה ומגמה ילמד בתיכון. בגלל חוסר ההשקעה בלימודים הציונים שלו כאמור נמוכים וכנראה לא יאפשרו לו להמשיך עם רוב הכיתה למגמת אלקטרוניקה ומחשבים (המגמה כוללת גם את פרויקט הרחפנים).
כל השיחות איתו לא עוזרות. כל ההסברים על כך שחשוב לקבל בגרות טובה כדי שכל האפשרויות יהיו פתוחות לפניו, כדי שיעשה משהו מעניין בצבא וכו' לא עוזרים. מבחינתו (ואולי בצדק) אין שום קשר בין להתכונן היום למבחן משעמם לבין לעסוק בעתיד במה שהוא אוהב.
ניסינו גם את שיטת הגזר והמקל- המקל גורם לו להסתגר ולגמרי לאבד מוטיבציה, הגזר מספיק לכמה ימים וחוזר חלילה.
איך לגרום לו להשקיע בלימודים כדי שהציונים שלו ישקפו את היכולות שלו?

 

[3תיתי]

אצלינו ספציפית

תיכון אחד, דרש מונית בין עירונית (בתנאי שהחבר'ה ימלאו אותה) או נסיעה ארוכה באוטובוס בין עירוני והליכה לא קצרה מהתחנה המרכזית, כי יותר מהיר מאוטובוס נוסף, וגם עשינו הסכם בין שלושה זוגות הורים, שמסיעים את החבר'ה ככל הניתן, גם אם לא את הצאצא הספציפי. ככה החזקנו שלוש שנים. ומכוון שאנחנו גרים בחור, ואכן יש בעיה עם התחבורה- הבת בפנימיה.

 

[הייתיאביבקיץ]

אני רק הייתי שואלת אותו אם הוא מעוניין במגמה הזאת.

.בדרך כלל, בכיתה ט, כשהם צריכים לבחור מגמות - אז אלה מהם שרוצים מגמה מאתגרת - תופסים את עצמם בידיים.

אם הוא יאמר שכן, הוא רוצה מגמת פיסיקה - לשאול אם הוא צריך איזו עזרה כדי להגשים את הרצון הזה.
אם הוא יאמר שלא - אז שיבחר איזו מגמה שהוא רוצה.

ואני מסכימה איתו. לא נראה לי נכון שילד בן 15 ילמד משהו שהוא לא אוהב, רק בגלל הסיכוי שאולי זה יביא לו תפקיד טוב בצבא.

 

[vishenka11]

תודה. את בעצם

אומרת לשחרר. זה משהו שמאוד קשה לי לעשות.

 

[מחשבות]

ישבת פעם ודיברת איתו? שמעת על מה הוא מתלונן?

שמעת מה הוא אוהב? ישבת עם עצמך ואמרת שאת יודעת שמה שאת רוצה זה לטובתו, אבל מעט גם לטובתך, אולי אפילו יותר לטובתך?
סליחה שאי מערער לך את אמונותיך והרומנטיקה סביב בית הספר, אבל זה כבר מזמן לא מוסד המכין לחיים מבחינה לימודית. מבחינת אגרסיביות החיים בטח ובטח שכן.

 

[vishenka11]

אין לי שום רומנטיזציה

של בית הספר, לא מצפה ממנו לכלום. אבל כל עוד הוא לא נמצא בחינוך ביתי, יש מסגרת ויש לה חוקים. הוא רוצה (כרגע) לבנות ולהטיס רחפנים (תחביב לא זול יש להגיד). אז אני גוזלת את ילדותו/נעוריו בזה שאני מסבירה לו שהוא צריך להתנהל לפי כללי המערכת (להשקיע מעט בלימודים) כדי שהבחירות שלו בעתיד לא יהיו מוגבלות