ילד בכיתה ט' שלא רוצה ללמוד- לא לציטוט בראשי

[מחשבות]

הבעיה היא, שאת כל הזמן מסבירה לו. סליחה שאני

בוטה, אבל אולי תתני לו לדבר ובלי לקטוע? תגידי לו שלא יזכיר את הרחפנים בכלל לרגע. רק יספר על בית הספר בלי תלונות יבבניות. ידבר לעניין, יגיד מה כואב לו, מה מעכב אותו ובעיקר מה הוא אוהב. אולי הוא צריך להיות טכנאי רחפנים ובעתיד יבואן רחפנים, איש זרועות הביטחון, שושואיסט רב תהילה, עובד במסגרת משרד הביטחון ורודף טרוריסטים מסוקס?

 

[vishenka11]

אני בעד רודף טרוריסטים

מסוקס

. אבל איך הוא לא יזכיר רחפנים אם אפילו אתה מדבר עליהם.

וברצינות- שאלתי אותו הרבה פעמים מה הוא אוהב בבית הספר. התשובה- כלום, הכל משעמם. ואני אפילו מאמינה לו. אבל מה לעשות, בעולם המודרני שאני רואה מסביבי לא הרבה אנשים ממש מתלהבים ממה שהם עושים ביום יום. רובם עובדים בשביל הפרנסה ומחפשים עניין (במקרה הטוב, אם נשאר להם כח/זמן/כסף) בתחביבים.

 

[מחשבות]

כי באמת כלום לא מעניין בבית הספר. אבל ייתכן

והבעיה בכלל חברתית ולכן הראיה היא של שחור לבן. ראיית שחור לבן היא בהחלט ראיה של מתבגרים קלאסית. גוונים הם מתחילים לראות כשהחיים האמיתיים מתחילים, קרי, כשמגיעים חשבונות ראשונים לשלם.
אם לא טוב לו בבית הספר, טוב לו עם אבא, מה תעשי? זה מצב קלאסי של אבא טוב ואמא רעה. לא שהאב באמת רק טוב ואת רק הרעה, אבל זה מין מצב כזה נפוץ. את רוצה לכאורה את הטוב ביותר עבורו, אבל אפילו הוא לא יודע מה טוב לו. לופ בלתי שביר ועביר.

 

[מחשבות]

אגב, כיתה ט' היא כיתה קלאסית לקשיים. עוד מעט עולים

לגדולים, צריך להתחיל עם החלטות (בינינו, בנוגע לבית הספר אלה החלטות ממש לא חשובות, המנופחות מעבר לכל פרופורציה), כבר עוד מעט אין פינוק. הם לא יודעים שלאחר מכן, בבגרותם, לא ירצו להביט אחורה.

 

[מחשבות]

עוד דבר. רוצה לעסוק ברחפנים? שיתכבד וילמד אנגלית

ויקרא חומר מקצועי ברמה גבוהה.

 

[vishenka11]

דווקא האנגלית שלו

טובה. הוא רואה סרטונים מכל העולם הקשורים לרחפנים, מתכתב עם האתרים המוכרים חלקים וכו'.

 

[מחשבות]

לעודד אותו. לקנות לו חוברות, לפחות אחת טובה, שתקפיץ

אצלו פיוז חבוי.

 

[מחשבות]

אם הוא ילד חכם ונבון, הוא מבין שבית הספר זה כאב תחת לא קטן.

הוא עייף מלהשקיע בשביל שטויות. מצד שני, איך זה שתמיד ילדים נבונים נכשלים ועייפים?
כבר אמרו לפני, אבל שווה להדגיש, שתפקיד טוב בצבא, בונוסים לאוניברסיטה וכל הג'אנק הזה לא ממש מובילים להצלחה בחיים. הצלחה בחיים ועניין זה משהו הנובע מאישיותו של האדם הספציפי ולפעמים זה כנגד כל הסיכויים.
באילו מקצועות הוא שונא להתכונן? בטח היסטוריה ותנ"ך. אם הוא מקבל חיזוק בפיזיקה וחשבון, אולי זה לא הכיוון שלו בכלל, אלא דווקא שלך?

 

[vishenka11]

אין שום מקצוע שמעניין אותו

לפעמים מחשבים בא לו בטוב (תלוי בנושא הנלמד). הוא אוהב אלקטרוניקה, חשמל. לאחרונה עוסק הרבה בהלחמות.
אני לא יודעת מה זה הצלחה בחיים. לי חשוב שיוכל לפרנס את עצמו בכבוד. אני מבינה שבלי השכלה (עיונית או לא, לימוד עצמי או במסגרת) זה כנראה לא יקרה. לא רוצה שהוא יסגור לעצמו דלתות, רוצה שהכל יהיה פתוח כשהוא יהיה בשל לקבל החלטות.

 

[מחשבות]

יש כאלה שלימודים והשקעה בגיל 15 לא באים להם בטוב.

חייבים להודות: בית הספר משעמם, המורים תת רמה - אני ממש לא ציני - ומה אפשר כבר לצפות? היום בדה-מרקר בבוקר כתבה שבית הספר אינו מסקרן את התלמידים. לפני מה ימים כתבה על כך שיש אפס משמעת בכיתות. דברים שאני מדבר עליהם שנים ועכשיו מתעוררים. תלמיד שהוא גם ילד טוב, מתקשה להתמודד במקומות כאלה ומעדיף בריחה והתרחקות. לעודד אותו להשקיע יהיה לא להבין את מצבו האמיתי על סף האטימות.

 

[vishenka11]

אבל אני מנסה לחנך אותו

לחיים אמיתיים. ובחיים אמיתיים אנשים עושים לא רק את מה שמעניין אותם אלא את מה שחייבים. חייבים לעבוד כדי שיהיה מה לאכול. אתה אומר שזה עדיין מוקדם לצפות מבן 15 שיבין את זה?

 

[מחשבות]

הוא לא רוצה להבין, לא כי זה מוקדם, כי הוא עוד רוצה להתפנק

ועדיין צריך. מה בוער? אם כל הזמן "מכניסים לו לראש", לא מקשיבים לו, אומרים לו שהחיים קשים וצריך לעבוד, לא זורמים אתו, לא שומעים את תלונותיו, פלא שכך הוא מגיב ואלה התוצרים שלו? גם אי עבודה בהייטק, עריכת דין ורפואה יכולים להיות מספקים ומעשירים. זו אמת כואבת, אבל אמת.

 

[הייתיאביבקיץ]

יש לו עוד רק שלוש שנים להיות נער. והמון שנים להיות בוגר.

למה לזרז? למה להרוס לו את השלוש שנים שבהן הוא עוד יכול לעשות דברים שהוא אוהב?

אולי בגיל 22 הוא יראה שבתחום שהוא למד - אין עבודה. ולכן ילמד באוניברסיטה משהו אחר. ואולי אפילו ייאלץ לעשות השלמות או שיפור בגרויות. אבל יהיה לו יותר קל לעשות את זה כבוגר, בשנה אחת, כשיש לו מטרה ברורה מול העיניים.

שבו יחד.
שהוא יגיד מה הוא רוצה ללמוד בשלוש שנים הבאות.

מה שכן - 5 יחידות במתמטיקה ואנגלית זה דבר מאד מומלץ. כי למי שמוכשר - זה לקבל בונוס, יחסית בקלות. חבל לוותר.
אבל את זה תגידו לו רק אחרי שתקשיבו לו ותשמעו מה שהוא רוצה ללמוד.
אולי כשתראו לו שאתם מקשיבים לרצונות שלו ותומכים בו, הוא יהיה יותר פתוח לשמוע את העצות שלכם.
סוג של פשרה נבונה - תלמד ספרות אם זה שמדליק אותך, אבל תעשה מתמטיקה ואנגלית מוגבר.

 

[מחשבות]

ומה ילמד באוניברסיטה שייתן לו מקצוע טוב לחיים?

 

[vishenka11]

אין משהוא שהוא רוצה

ללמוד. הכיתה היחידה שבאופן תיאורטי הייתה יכולה לעניין אותו (אלקטרוניקה ומחשבים, עם פרויקט הרחפנים) כנראה כבר נסגרה בפניו בגלל הציונים הנמוכים. הוא גם מבין שבכיתה הזאת צריך טיפה להשקיע ובזה הוא לא מעוניין, לכן הוא ויתר עליה. הוא נדרש בחודשים הקרובים לקבל החלטה מה ילמד ב-3 השנים הבאות ולא בא לו על שום דבר.

 

[מחשבות]

זה מה שמרגיז בבתי הספר. כל מגמה מצריכה רמות

גבוהות מן הנחוץ במתמטיקה ואנגלית, וזה סוגר דלת בפני הרבה מתעניינים. אחרי כמה שנים נסגרות מגמות בשל מיעוט משתתפים. אחלה ראיה לטווח ארוך.

 

[הייתיאביבקיץ]

ליבי איתו. תנסו לדבר איתו ולעזור לו להחליט.

החלטה לא קלה. קצת מבאס לדעת שצפויות לך שלוש שנים שלא תיהנה בהן.

אני הייתי מנסה לשבת איתו ולייעץ לו. לתת לו לדבר, ולעזור לו להבין מה יהיה טוב עבורו.
בטח עוד מעט יש לכם ערב מגמות. תעברו בין הכיתות, ואחרי זה תשאלו אותו מה הכי דיבר אליו.
אולי הוא יגלה שיש מגמה שהוא עד עכשו לא חשב עליה.

ואולי הוא יתעשת, ויתחנן שיקבלו אותו למגמה שהוא רוצה.
אבל אני חושבת שזה משהו שהוא חייב להבין בעצמו. קשה להכריח.

 

[מחשבות]

למה מבין מה שבין הספר מציע בהכרח צריך לעניין אותו?

הרי מה שמעניין הוא לא יכול ומה שהוא יכול, הוא לא רוצה. כמו ההוא שלא רוצה להתקבל למועדון המוכן לקבל אותו...
עניין המגמות צריך לעבור מן העולם. שכל אחד ילמד מה שהוא אוהב ויכול.

 

[vishenka11]

הערב הזה היה אתמול, לכן החלטתי לשאול כאן

נורא כאב לי בשבילו שאין בין כל 8-10 מגמות משהו שהוא רוצה. ואת מה שהוא לכאורה רוצה- הוא לא מוכן להשקיע בשבילו.

 

[מחשבות]

מה הוא רצה בכל זאת? עניין המגמות מוכר לי

וזה עניין בעייתי ברמות גבוהות. ההתאמות הן לעיתים רחוקות טובות.