ילדת "רק אמא" - מה עושים?

[קשת אחורית]

ילדת "רק אמא" - מה עושים?

הבת השלישית שלי בת שנה ו-9 חודשים לא מוכנה שאני אפרד ממנה לשניה.
מהרגע שאנחנו חוזרים מהגן (אני, בן ה-5 ובת ה3.5) היא לא מוכנה להיות לבד לרגע. אני לא יכולה ללכת לשירותים בלי שהיא תבדוק איפה אני. היא מוכנה לשחק רק אם אני יושבת לידה.
יוצא שאני לא יכולה לשחק או להיות עם הגדולים.
היא אפילו מרביצה להם אם הם מתקרבים אלי.
הבעיה העיקרית היא בערב. הם הולכים לישון באותו החדר בערך ב19:30 אחרי הסיפורים לשלושתם. היא לא מוכנה להרדם אלא אם כן אני יושבת לידה, אחרת היא יכולה לצרוח במשך חצי שעה ויותר. היא גם לא מוכנה שבעלי ישב לידה.
אותו הסיפור כשהיא מתעוררת באמצע הלילה (בדר"כ ב4 לפנות בוקר) אם בעלי יגש אליה היא תצרח. אם אני אגש היא תשכב ותבקש שאני אחזיק לה יד.
אגב, היא עדיין לא מדברת (הגדולים דיברו הרבה יותר טוב בגיל הזה). ואין לה מוצץ רק חיתול בד כחפץ מעבר.
לא זוכרת מתי ישנתי לילה שלם...

 

[kramerkaren]

זה גיל של חרדת נטישה

ושל קיצונויות ושל "רק".
מבחינתי - הבנתי שזה צורך של הילדה וכיכולתי, נתתי והייתי. כשלא יכולתי (לאו דווקא פיזית לא יכולתי, אלא לפעמים רגשית לא הייתי מסוגלת) אז לא. אז תכירי מותק, זה אבא, שניכם תתמודדו.
&nbsp

 

[Cafe Latte]

מלמדים אותה, שיש לה גם אבא. צורחת? שתצרח..

סורי, קשה לי עם הקונספט שילד בן שנתיים מנהל את הוריו.
גם הילד שלי (בדיוק בגיל של הקטנה שלך), למרות שיש לו אבא סופר-מעורב, לא תמיד שמח כשאבא שלו קם אליו בלילות. מה לעשות שאין כמו אמא

אז הוא לומד, שלא תמיד הכל מתנהל לפי רצונותיו, וחשקיו.
יש לו אבא שמאוד אוהב אותו, ואמא שגם ממש מטורפת עליו. אז לפעמים כשבעלי קם אליו, אני שומעת שהוא לא מבסוט (ושלי כבר מדבר, אז הוא אומר לו "ללכת" ומצביע על הדלת.. מעליב משהו), אבל כעבור כמה דק', כשהוא מבין שזה מה יש (והבחירה לא בידיו) הוא מתרצה ונרגע.
אותו הכנל לגבי הרדמות.
אם זה עובד לכם, כל עניין ה-"רק אמא", סבבה. אבל נשמע שהמצב לא ממש לרוחך (אחרת לא היית כותבת את ההודעה), ואם הייתי במקומך (והייתי), הייתי משנה את זה.
&nbsp

 

[פרפרי אהבה]

להרגיל לאבא

יותר ויותר הזדמנויות וחלקים ביום שהוא יהיה אחראי עליהם וגם אם היא מתמרדת ולא רוצה, אפילו בוכה או צועקת- לא להתרגש מזה ולומר "אבא עכשיו מקלח/משכיב לישון- איזה כיף לך!".