ילדתי לפני 3 שבועות!

[dana285]

ילדתי לפני 3 שבועות!

לידה בית חולימית טבעית ללא משככי כאבים (גז צחוק לא נחשב נכון? גם ככה הוא לא עזר בכלום...)
לידה ראשונה 10 שעות עבר יחסית בקלות.
רציתי להודות לבנות המקסימות בפורום, למדתי המון וקיבלתי השראה ואומץ ללדת בלי אפידורל!
הייתי הרבה בתנועה ולדעת הדולה זה מה שקידם את הלידה!
באותה הזדמנות אציין למי שמתלבטת לגבי דולה - זו אחת ההחלטות המוצלחות ביותר לגבי הלידה!

יש לי שתי תהיות מהלידה...
ילדתי בסופו של דבר על הצד ויש לי קרעים מדרגה אחת. האם זה בגלל התנוחה הזו? מודה שנכנעתי ללחץ של המיילדת וגם ככה לא היתי מאופסת בשלב הזה...
הלידה התחילה בירידת מים וכעבור 9 שעות ילדתי. 8 שעות מתוכן הייתי בתנועה - כדור פיזיו, מקלחת וכו'. הדולה שלי אומרת שבגלל התנועתיות וההשקעה בלידה הלידה היתה מהירה. אני בתחושה שהיה לי לא מעט מזל וכמובן שתרמתי בתנועתיות. אני רוצה דעה אובייקטיבית. כמה מזל באמת היה לי? התנועתיות עד כדי כך תורמת? אם היתי שוכבת על הגב כל הלידה כמה זמן זה היה מתארך?

ושוב תודה בנות מקסימות!
ולאלו שזה הריונם הראשון - תחשבו חיובי ותזרמו! יש גם סיפורים טובים...

 

[dana285]

ועוד משהו...

אחרי שבתי נולדה - נשאר השלב של יציאת השליה.
המיילדת בקשה שאלחוץ כמו בלידה עצמה.
היה כואב וקשה כמו הלידה והיא ביקשה שאלחץ כמה דקות בלבד אחרי שבתי נולדה.
כשאני חושבת על זה... השליה לא אמורה לצאת לבד אחרי זמן מה? וגם אם צריך ללחוץ - אחרי שעובר זמן מה לוחצים קצת והיא יוצאת לא???
כששאלתי אותה אם אני חייבת ללחוץ כמה שיותר מהר היא נתנה לי תשובה מטומטמת של זה גוף זר אצלך בגוף...
נראה לי שהיא רק רצתה לסייים את הלידה כמה שיותר מהר...
דעות? תובנות?

תודה

 

[lionet]

השלב השלישי נחשב כמועד לפורענות

אם אני לא טועה זה השלב שהכי נוטה להסתבך. היולדת אמנם מרגישה שהיא כבר 'אחרי' אבל הלידה עדיין לא נגמרה ובעיות בהפרדות השליה יכולות להיות קטלניות.
כמובן שהדבר הכי טוב זה לתת לעניינים להתקדם בעצמם - אבל הרבה הנטיה האנושית כשאנחנו חוששים ממשהו היא לנסות לסיים אותו כמה שיותר מהר.
כן, צריך ללחוץ את השליה החוצה, או לפחות להיות במצב מאונך- בד"כ אחרי לידת התינוק היולדת נוטה לשכב (גם אני שילדתי בעמידה - אח"כ נשכבתי עם התינוקת עלי) - במצב כזה צריך לעזור לה לצאת אחרי שהיא נפרדה- היא לא קופצת מעצמה
והאמת היא שהיא באמת סוג של גוף זר אצלך בגוף - אחרי הלידה. היא לא שייכת לך היא שייכת לעובר ועם צאתו גם השליה צריכה לצאת - כמובן שלא צריך לעשות זאת 'כמה שיותר מהר' - אבל אם זה לא קורה תוך 25-15 דקות מעצמו זה יכול להצביע על בעיה.

 

[lionet]

מזל טוב

הרעיון בלידה טבעית הוא לא 'ללדת בלי עזרה' (גם דולה זה עזרה, גם מילדת...) - אלה לאפשר לגוף שלך ללדת. בקיצור - בוודאי שזה נחשב

לתהיותייך...
שכיבה על הצד זו תנוחה טובה באופן אובייקטיבי. הרבה יולדות מוצאות שזו התנוחה הנוחה להן ביותר. עם זאת, אני אישית חושבת כי הגוף שלנו מכוון אותנו לתנוחה הכי טובה ללידה הספציפית הסובייקטיבית שלנו. שהתנוחה הכי נוחה לך היא זו המשרתת הכי טוב את התנאים הספציפיים של הלידה הנתונה - ככה שלפחות לפי תיאוריה זו, יכול להיות שנקרעת בגלל תנאי לידה לא אופטימאליים - לא בגלל שמשהו לא בסדר עם התנוחה אלה בגלל ששוכנעת ללדת בתנוחה שלא היתה מתאימה *לך*.
הם יכולים להגרם גם מלחיצה ע"פ הוראות ולא ע"פ רפלקס
עם זאת - קרעים בדרגה 1 זה קרעים נפוצים בלידה, זה קורה גם בלידות בית ולא נדיר בכלל-בכ"ז יש פה תינוק שעובר... מדובר בקרעים מינוריים יחסית- חתך יזום, לסיבור האוזן - זה קרע מדרגה 2-3
לגבי תנועתיות - זה בהחלט מרגיע, מקל על היולדת, מאפשר לתינוק להתברג טוב יותר, עושה שימוש בכח הכובד - כל מיני דברים שמקדמים לידה... אי אפשר לענות לך באופן אובייקטיבי "כמה מזל היה לך" - אי אפשר לכמת משהו כזה וגם לא לנבא מה היה קורה אם היית על הגב.
בגדול - תנועתיות מקדמת לידה - וחשוב מזה - עוזרת ללידה טובה וקלה יותר- וזה לא אותו הדבר.
לי היתה לידה ראשונה תנועתית וארוכה מאוד. אני לא מרגישה שהייתי חסרת מזל - זה הזמן שהזדקקתי לו כדי 'לשחרר' את הלידה. אבל הבת שלי התברגה היטב והיציאה שלה היתה חלקה וטובה - וברור לי לגמרי שזה לא עניין של מזל אלה של תנאים שאני יצרתי. לו הייתי שוכבת על הגב - הייתי זקוקה למזל שהיא תצליח להתברג בכ"ז, למרות התנאים הפחות טובים....

 

[לילך 56]

מזל טוב! מנסה לענות לשאלותייך

אי אפשר לדעת "מה היה אילו" לא היית תנועתית ושכבת על הגב.
יכולה רק לשתף מנסיוני, בלידה ראשונה - 13 שעות מירידת מים ועד שהבייבי בחוץ. בערך שעה אחרי הירידת מים כבר היתי בבית חולים עם אפידורל, שכבתי על הגב לכל אורך הלידה, הספקתי להרגיש בקושי 2 צירים עד שקבלתי את האפידורל... הלידה התקדמה יפה, בלי התקעויות ובלי צורך בהתערבויות. בסופו של דבר המילדת עשתה חתך יזום.
הרבה נשים נקרעות גם בתנוחות לידה אחרות זה די נפוץ במיוחד בלידה ראשונה.

אציין שבלידה שניה כבר לא היה צורך בחתך וגם לא נקרעתי בכלל. ולא עשיתי עיסוי פרינאום.