ילדי גן חובה.

[1אילת2]

ילדי גן חובה.

השבוע עברתי עם ילדיי בני הארבע ליד גן חובה. הילדים מהגן נצמדו לגדר והחלו לצעוק לעברנו "תינוקות"!. גם זרקו חפצים, "איזה בטן שמנה" (הי! אני בדיאטה!) ועוד ועוד. כאשר הצלחתי "לבודד" ילד אחד, כולם היו נחמדים מאוד וניהלו שיחה. אולם כאשר שוב היו "חבורה" נהיו בלתי נסבלים בעיני. יש לציין כי בגן גם מספר ילדים בני ארבע. כל הזמן הזה (10 דקות) הגננת לא הופיעה באזור. לא בכלל (עומדים הילדים ומשוחחים עם אדם זר) ולא למשמע הצעקות. (אגב, כוונותי היו טהורות. הגן נמצא ליד הספריה. רב הזמן הילדים בחצר כך שסביר שנפגוש אותם בטיולנו. שנית, שכנים שלנו נמצאים בגן. האמהות ביקשו שכאשר אני עוברת שם, שאגיד שלום ואראה מה קורה). רציתי לקרוא את דעתכן. האם זוהי התהנהגות נורמליית לילדי גן חובה? האם גם אצלכם מתנהגים כך? מה לגבי העדרות הגננת? (מדובר בגן עירוני, גננת וסייעת. החצר בצורת ח', כך שאין אפשרות לצפות בכל החצר בו זמנית. חלק מהילדים נשארים בגן כך שאחת מנשות הצוות בוודאי בגן).

 

[Kalla]

התנהגות נורמלית? תלוי מאיזו בחינה.

ידוע שילדים בטווח גילאים מסוים, בעיקר כשהם חלק מקבוצה ונתמכים בה, עלולים להיות עם אכזר למדי (וזה לא קשור אם זו קבוצה של ילדים בגן או סתם קבוצת ילדים שמשחקת ביחד בגינה הציבורית). לדעתי זהו חלק בלתי נפרד מהטבע האנושי, שיש בו צדדים שליליים ואכזריים כפי שגם חיוביים ויפים. אז הילדים השתלהבו, הוציאו אגרסיות. ברור שזה מאוד לא נעים, בלשון המעטה, למי שהאגרסיות האלה מכוונות כלפיו. זו בדיוק הסיבה שילדים בגילאים שבהם הם עדיין לרוב לא מסוגלים ולא יודעים איך להתעלות על האינסטינקטים הטבועים בהם (לטוב ולרע) לא צריכים בשום אופן להיות ללא השגחה. מה שחמור באמת הוא שהגננת לא הייתה שם כדי לעצור אותם, לקרוא להם לסדר ולהסביר להם למה מה שהם עושים לא בסדר ופוגע באנשים אחרים. זהו בדיוק תפקידו של החינוך על ידי מבוגר, בין אם בגן או בבית או בכל מסגרת אחרת.

 

[אפרתש]

לא נחמד.

זה שהם קראו לילדייך "תינוקות" מאד מעליב, אבל אני זוכרת שאצלנו היתה מסורת - ילדי כיתה אלף הגאים עוברים ליד גן הילדים שסמוך לבית הספר וקוראים "גן ילדים מלא עכברים". (זה מין חרוז שכזה). בתור מבוגרים הקריאות האלה מעצבנות, אבל כנראה הילדים חשופים לסוג כזה של קריאות ואין מה לעשות. זריקת חפצים היא מאד לא בסדר, משום שזו כבר אלימות. זה שבמשך עשר דקות לא צף אף איש צוות, זה הפרט הכי חמור בסיפור שלך. אם הם תוקפים (בעיקר מילולית, אבל זו תקיפה) אישה וילדים זרים, הם היו יכולים לנצל את אותן עשר דקות לתקיפת חבריהם לגן. וכמו שציינת - לא כל האנשים שעוברים ליד גן ילדים הם אנשים נחמדים ובלתי מזיקים כמוך. אני הייתי מספרת לשכנייך שילדיהם בגן הזה. גם לגבי אווירת התוקפנות בגן, וגם לגבי היעדרות הגננת. יצא לי לטייל עם עגלה ליד גני ילדים, עוד לא קרה שילדים תקפו אותי. בדרך כלל התעלמו ממני, לפעמים פתחו בשיחת חולין.

 

[לאה_מ]

מסכימה מאד, גם לגבי השיחות עם הורי

הילדים שאת מכירה. כשבתי היתה בגן טרום חובה נולד אחיה הקטן, ואני הייתי עוברת הרבה פעמים בטיול ליד הגן. אם הילדים היו בחצר, הם תמיד היו רצים לגדר ומשוחחים איתי, אבל לא נתקלתי מעולם בהשתלחות כמו זו המתוארת (אם כי גם אני מכירה את החרוז "גן ילדים מלא עכברים"

). לגבי נוכחות הגננת בחצר (או יותר נכון, אי נוכחות הגננת בחצר במקרה הזה) - חצרות של גנים עירוניים (לפחות באיזור מגורי) בנויות כך שילדים יכולים להיות במקום שבו לא ניתן לראות אותם מעמדה מרכזית (נניח, באמצע החצר). בגן של בתי, למיטב ידיעתי, הגננת לא נמצאת בחוץ במשך כל זמן החצר שלהם, כי בחלק מהזמן הזה היא עובדת בפנים עם קבוצות עבודה. מכל מקום, תמיד נמצאת לפחות אשת צוות אחד בחוץ. שוב, יש מקומות שאותה אשת צוות לא יכולה לראות, אבל חלק מהתפקיד שלה הוא לבדוק מדי פעם האם יש ילדים באותם מקומות (אלה לא המקומות האטרקטיביים של החצר - אין שם מתקנים או משהו לשחק בו - אבל דוקא הנידחות שלהם עשויה או עלולה, תלוי בהקשר, להפוך אותם לאטרקטיביים).