ילדים.

[מירטל]

ילדים.

לא, באמת, ילדים במ"ת.

היו לכם דמויות עם ילדים במ"ת? אמיתיים? מאומצים ? באיזה גיל ? עד כמה הם השפיעו על המשחק ?

 

[גורבש]

לדמות שאני משחק עכשיו יש ילדה

וכך גם לרוב שאר הדמויות בקבוצה (חלק מדומויות השחקן נשואות לדב"שים שהינם חלק מהקבוצה).
אנחנו משתדלים (לא תמיד בהצלחה) להתייחס לעובדה שיש לדמויות ילדים, אם כי עוד לפני הולדת הילדים הסיפור של הדמויות התחיל בכפר שבו המגדלים הראשיים של ילדים הינם הסבתות והסבים משום שההורים עסוקים רוב הזמן מחוץ לבית (כל מי שבגיל כשיר לעבודה עובד בשדות או בציד ולרוב לא חוזר הביתה כל יום).
המשחק כולו "דילג" שנתיים בהם בהגדרה כל הדמויות היו בכפר ועשומעט מאוד גיחות החוצה (מעט משחקי יחיד)
כרגע גידול הילדים הינו בעיקר באחריות ההורים/דודים של הדמויות, אך ההורים (הדמויות) בהחלט משתדלות לחזור כמה שיותר לכפר.
היה גם ניסיון התנקשות/חטיפה כנגד הילדים ששלח את הדמויות למסע נקמה אפי שעוד ידובר עליו רבות וישמש כהרתעה עבור כל מי שיחשוב אי פעם לפגוע שוב בילדים.

 

[מירטל]

אני מניחה שאתה מדבר על פעוטות?

האם יש/ צפוי שינוי במשחק עם התקדמות הגיל? אתה מתאר מצב שבו זה לא הם שמגדלים בפועל את הילד....

 

[גורבש]

במהלך השנתיים הראשונות של הילדים הדמויות כמעט

ולא עזבו את הכפר ולא התקדמו משמעותית בשום תחום, טכנית פשוט דילגנו שנתיים קדימה.
נסיון החטיפה/התנקשות בילדים שם קץ לתקופה הרגועה ושלח את ההורים (הדמויות) יחד עם בנות זוגן וחברים נוספים מהכפר (דבשים) למסע נקמה/דילול אוייבים שלאחריו הם המשיכו בהרפתקאותיהם כאשר, כאמור, לא הדמויות הן אלו שמגדלות בפועל את הילדים.
כרגע ההשפעה העיקרית על הדמויות היא הרצון הבסיסי לחזור לכפר כמה שיותר מהר.
השפעות משניות הן הדברים שהדמויות שמות לב אליהן במהלך ההרפתקאות, כגון שיטות שונות לגידו ילדים, צעצועי ילדים ממקומות שונים בעולם, יחס לילדים (משהו שלפני כן הם לא מאוד התמקדו בו) וכו'

 

[הסולאר האחרון]

כרגע יש לי שחקן כזה

לפי הרקע הוא היה צריך לברוח מהרשויות שהייתה לו ילדה, ולפני כמה סשנים הפגשתי אותו אתה, בינתיים זה מאוד מעניין לראות את זה- כי הילדה היא מתבגרת שלא מקשיבה לאביה ואביה הוא נוקשה- כמו תמיד

 

[מירטל]

עד כמה שההודעה שלך עשתה לי אנטי

כי דיברתי על דמויות שיש לדמויות ולא לשחקנים ( מין טרמינולוגיה כזו....) נראה לי שאתה באמת היחיד שעונה על הקריטריונים מעבר ל"חטפו לי את הילד" : הילדה היא דב"ש? האם האחריות ההורית היא של הדמות?

 

[bhaimovich]

אם זה הגיוני מבחינת הקונספט

אז לדמויות שלי תמיד יש ילדים. אין דבר יותר ״מניע״ מאשר ילד שלך שזקוק לעזרה/בצרות/נפגע, גם אם זה במ״ת.
כמנחה אני תמיד מעודד את השחקנים שלי ליצור דמויות עם משפחה, ילדים וחברים. אין דבר יותר גרוע או משעמם מאשר שחקן שאומר על הדמות שלו: ״אני יתום, אין לי משפחה, אין לי חברה, ואין לי חברים...״

 

[Serpent Axis]

זה לא תמיד משעמם או אשמתו של השחקן

אתה משחק בSkyrim?
אני אוהב לטייל שם. משהו ששמתי לב שאני עושה בזמן האחרון זה פשוט להוריד אנשים בצליפות מרחוק שם. אם אני רואה מישהו, אפילו אם הוא נקודה באופק והוא לא בעיר או בכפר, הדבר הראשון שאני עושה זה לשלוף את הקשת ולדפוק לו חץ בראש. למה אני עושה את זה? כי כשהתחלתי לשחק במשחק ולחקור את העולם שם גיליתי שסקיירים מאוכלסת בעיקר בשודדים ומפלצות משוטטות ושאר אנשים שתוקפים אותך ברגע שאתה מתקרב אליהם או אפילו ישר כשהם רואים אותך. בהתחלה עוד הייתי נותן לדב"שים האלה ליהנות מהספק והייתי מתקרב אליהם, אחר כך התחלתי לעשות את זה בנשק שלוף ועכשיו אני פשוט מחסל אותם On Sight מאחר ואני יודע שלא מדובר בדמויות שאפשר להשיג איתם אינטרקציה כלשהי מעבר לחלופת מהלומות.

למה אני מספר לך את זה? כי מה שאני אומר זה שהמשחק לימד אותי לעשות את זה. המשחק עיצב את הציפיות שלי ולכן גם את התגובות שלי כלפיו.

במשחקי תפקידים, אנשים שיוצרים דמויות חסרות משפחה וחברים לפעמים עושים את זה מתוך סוג של התגוננות, כנראה כי הם למדו על בשרם שכשהם יוצרים דמויות כאלו אז למנחה יש מצבור בלתי נדלה של קורבנות חטיפה שאפשר דרכם לתפוס את הדמות של השחקן בביצים ולהכריח אותו לעשות דברים.
אותו היגיון תקף גם כלפי אנשים שמצמידים להם את תווית ה"מאנצ'קין" - הרבה פעמים האשמה היא לא ממש בהם אלא בקבוצות שהם התחילו לשחק איתם או המנחים שהם שיחקו תחתם כשהם התחילו...

 

[bhaimovich]

הייתי צריך לשים סמיילי...

אם הייתי יודע איזו הרצאה הייתי מקבל פה

אני התלוצצתי בקשר לזה. לא נתקלתי בכזה שחקן משעמם, כן! משעמם! מאז שעוד למדתי בתיכון.
אני לא יודע איך זה אצל קבוצות אחרות, אבל השחקנים שלי מצפים שאני יעשה משהוא עם מה שהם טרחו לכתוב עליו. הרעיון הוא לא לתפוס את הדמות של השחקן בביצים ולהכריח אותם לעשות דברים - זה רעיון גרוע, לבטח אם נעשה בשימוש רב. הרעיון הוא לעודד כמה שיותר מעורבות רגשית של השחקן כלפי העולם והדמויות החיות בו.

 

[DDN]

מסכים!

אני אוהב להשתמש במה שהשחקנים טרחו לכתוב עליו.
אני בונה על דברים שאחד השחקנים שלי כתב, על בני משפחתו. שימוש בהם ובהיסטוריה המשפחתית שלו הולך לשמש זרז עלילה אצלי. . .

 

[Nihau]

כן

לניהאו יש ילדה מאומצת בשם ליתי.
היא בקעה מביצה שנמצאה באיזה זיגוראת' קסום והיא שייכת כנראה לאיזה תת מין של אנשי לטאה, אבל בהתהוותה מעורב די הרבה קסם והיא שאבה מניהאו כמה תכונות כמו שינוי צורה וזיכרון צילומי. ניהאו ניסתה לגדל אותה כבת לכל דבר ובמשל כמה הרפתקאות זה הסתדר, היו להן יחסי אם בת מעניינים למשחק... אבל בסופו של דבר חיי ההרפתקנות הם חיים מסוכנים מידי לילדים קטנים וליתי הייתה חשובה לניהאו מכדי להמשיך לסכן אותה בגלל תאוות הידע האם המאמצת, במיוחד בהתחשב בכמויות האוייבים שהחבורה צברה עם הזמן. ניהאו ביקשה מאמא שלה (הסבתה המאמצת) לשמור על הילדה ולגדל אותה עבורה בזמן שהיא מנהלת חיים מסוכנים בדרכים.
מידי פעם ניהאו חזרה לבקר את השבט שלה, בין היתר כדי לשמור על קשר עם הבת שלה, לספר לה חוויות מהדרך וללמד אותה כמה דברים חדשים אותם היא תעביר לשאר השבט עם הזמן. ליתי גדלה להיות סוג של היסטוריונית עבור השבט.
כיוון שלניהאו לא היה צד רומנטי בחייה היא אבדה כל תקווה לילדים משל עצמה פרט לליתי והקשר ביניהם היה הדוק ואמיתי.
זה כל מה שיש לי להגיד על ילדים במ"ת.
כעקרון- כמו בכל סיפור מ"ת, זה עיניין של כמה ברצינות השחקנים לוקחים את חיי הדמויות שלהם.