ילדים פרק ב

[א ש לי]

אולי הציניות הסתירה לי../images/Emo13.gif

לא התכוונתי לזלזל חלילה באף כותב כי אם באמת הרצון שלי היה לתת לה רעיונות עיצות מאיזה מקום כן ניתן לשאוב כוח ולהתעלות על ה"קטנות".

 

[מראה מראה שעל הקיר]

ציניות שמיניות

ת'אמת? יש פה מנהלת מקסימה ופורום מגעיל.

 

[הנודניקית עם הקוקו]

באתי...

להודות לך... בשם הצוות של הפורום המגעיל.

 

[מראה מראה שעל הקיר]

טרחת מידי

ועוד באופן כלכך אישי???

 

[הנודניקית עם הקוקו]

נו...

אם את כל כך השתדלת... שאני אפספס הזדמנות לגמול?! לכבוד יחשב לי.

 

[° זואי °]

הבנת הנקרא

לא נורא מסובך.

 

[afi fon]

ואם נסביר אז זה יעזור?!

לדעתי, או שיש לך את זה או שאין. אי אפשר "ללמד" מישהו איך להתנהג. היא עדיין לא הבינה כנראה את מהותה של זוגיות ואהבה ורק הזמן (אם בכלל) יוכל לעשות זאת...

 

[א ש לי]

חושבת שזה עיניין של רצון

מאמינה שאפשר ללמד, כפי שלמדנו לפחות חלקינו לא? הרי לא באמת באנו מוכנים לפרק א' ולא בהכרח מי שהתחיל פרק ב', משמע הבין את המהות של זוגיות חושבת שזה רק עיניין של רצון, כמה באמת אדם מודע ורוצה להטיב עם עצמו. מחשבה שנייה....אופס...לא זוכרת שבכתובת ההודעה היה רמז לבקשת העזרה שאני רציתי שתתנו לה, אבל היה נחמד לו היינו...לא?

 

[afi fon]

סליחה...

שלא אמרתי קודם שלום לכולם ולא הצגתי את עצמי. זאת הפעם הראשונה שלי בפורום הזה. אחרי 4 שנים של לבד אני מאושרת להיות כבר יותר משנה בפרק ב' (מוצלח ומדהים). אני שמחה לקרוא, להשתתף ולהחכים יחד איתכם בפורום.

 

[my sunshine]

ברוכה הבאה

 

[Noam גורדון]

האלו האלו, מה את מקללת ...

את יודעת מה זה "ברוּחה" בספרדית ? תתנצלי מהר.

 

[הנודניקית עם הקוקו]

ואם...

יגיעו גם הפיצויים אחורי ההתנצלות... אז הברוחה הזאתי...ברוכה הבאה. כאילו מה...היא תהפוך אותי לצפרדע או משו?

 

[my sunshine]

יש לי

חברה שמנסה ללמד אותי כל הזמן, לא להתנצל כל כך מהר אבל לבקש פיצויים בכל הזדמנות

 

[aviavram]

כי נראה לי כאן כולם טורפים

אז בין נעיצה לנעיצה בבשר החי זרקו משהוא אבל היא כנראה תוכל להבין שאולי קצת הקצינה

 

[ב ה י ר]

רגישות - זה שם המשחק

היא לא הבת שלך היא לעולם לא תהייה. היא הבת של הבן זוג שלך שאת אוהבת ומכבדת. לכן גם אותה את צריכה לכבד על מנת שכל המורכבות הזאת תצליח. וישנו קו דק ומאוד ורגיש שקשה להבחין בו לכן צריך להרגיש... להרגיש ממקום אובייקטיבי ואמפתי שילוב שמצריך הרבה נשימות ונשיפות עמוקות... תעשי את ההפרדה בין העיקר לטפל, למה זה צריך להפריע לך שהוא קונה מתנות לבת שלו בעוד שלך אין כסף לבזבז? מה הקשר? היא הבת שלו ואת ברשות עצמך....לעומת זאת לגביי האטרקציה הייתי מעירה בעדינות כיוון שזה בילוי משותף שכולם רצו ללכת זה שאין לה סבלנות לחכות זה לא פר כלפיכם...ניתן היה להסביר לה בהיגיון שאתם יחד כולכם באתם לנופש ביחד ושזה יוצר אוירה לא נעימה בטוחה שהיא היתה מקבלת זאת בהבנה. גם לגביי הקללות, זה שלב שהיה מחייב גם התערבות שלך...ניתן להתוכח , מותר לא להסכים וכן, גם לא לאהוב...אבל יש צורך לנהוג בכבוד ובנימוס מינימילי המתבקש. לא קל, אבל בטוחה שזה אפשרי ברגע שמפנימים את המורכבות את החוקים והחינוך ששונה בכל מישפחה ומכבדים ומקבלים אז אצלך הדברים יראו אחרת.

 

[הנודניקית עם הקוקו]

נמאס לך...

אז תלכי. במילא נראה לי שלא ממש ובאמת בא לך.

 

[אדמiנית]

ילדים פרק ב'

זה לא פיקניק. בכלל פרק ב' זה לא רק פרפרים צבעוניים וענני צמר גפן מתוק. ומי שיגיד שכן, כנראה לא נמצא באמת בפרק ב', אלא רק מדבר עליו. ממה שכתבת אני לא יודעת כמה זמן אתם ביחד, כמה זמן הילדים של שניכם מכירים אחד את השני, האם אתם גרים יחד,ועוד פרטים שיכולים לשפוך קצת אור. מנסיון שלי- חופשות משותפות עם ילדים ( והיו לי כמה כאלה ) יכולות להיות (והן לרוב על הגבול...) סיוט!!! נראה לי שזו היתה החופשה הראשונה שלכם יחד עם הילדים. מנסיוני, הדרך ליצור מה שפחות חיכוכים בחופשה משותפת היא כמעט כמו תמיד: לדבר. כשאני אומרת לדבר, אני מתכוונת ביניכם. כשעולה בכלל הרעיון או המחשבה לחופשה משותפת, צריך לשבת ולתכנן את הדברים. מה שנקרא לתאם ציפיות ועמדות. גם כשמדובר בהורים לילדים משותפים, הילדים יודעים ממי לבקש דברים, כי הם יודעים שאבא, או אמא הם אלה שנותנים להם, וההורה השני יותר קשוח, וגם אז ההורים צריכים להציג חזית משותפת מול הילדים. את חוסר ההסכמה בין ההורים, הם צריכים לפתור ביניהם, ולא מול הילדים. כל שכן כשאתם משפחה מורכבת. שוב, אני לא יודעת אם אתם רואים את עצמכם משפחה מורכבת או עדיין לא. לדעתי את צריכה לשבת עם בן זוגך ולהציג בפניו את כל מה שכתבת כאן, רק לעשות את זה בצורה רגועה יותר, פחות אמוציונלית. להסביר לו את אכזבתך בעניין החדרים, בעניין השופינג ובטח בעניין הקללות והמריבות של הבנות. על זה דרך אגב לא הייתי עוברת בשתיקה. על הדברים האחרים כן. אולי אני נשמעת כמו תקליט שבור, אבל הפתרון הוא לדבר ושוב לדבר. לתאם ציפיות של שניכם מהקשר, מהחופשה המשותפת. לדבר מראש יכול למנוע אי נעימות בזמן החופשה, ונאמר שהחלטתם מראש על דברים מסוימים ובסופו של דבר דברים נעשו אחרת, לא לשביעות רצונך, מותר לך גם להביע את חוסר שביעות רצונך ואכזבתך בשיחה בארבע עיניים וארבע אוזניים, וגם לא לצאת לחופשות משותפות עם ילדים - אם זה עושה לך רע.

 

[ערסlight]

אי ראית המציאות

יש פה שתי ילדות שרבות על גבר [אחת מהן זו את] אב [ובטח אב גרוש] יעדיף את ביתו על חברתו. גם הילדים הם אנשים. הם לא חייבים לאהוב אחת את השניה. [באיזו זכות בכלל תקעתם אותן ביחד בכלל?] חופשה כזאת, על פניו, הצפוי זה מה שקרה. ראיה כוללת זה לא הצד של אף אחד אצליכם. בשביל שזה יעבוד[הפרק...נו], צריך סוג של בגרות ריגשית. מצחיק שאת סבורה שהנושא שלך זה הילדים. בקיצור... גדול עלייך.

 

[טליה בת]

מסכימה וגם קצת לא...

לגבי הלינה, אני מסכימה איתך וגם אני לא הייתי מרשה לאף אחד לישון איתי באותה מיטה או חדר ובכל כלל יש יוצא מן הכלל ואולי עדיין מוקדם בשבילה. - בפעם הראשונה שאנחנו יצאנו עם הילדים וזו גם הייתה הפעם הראשונה שהם נפגשו... לקחנו חדר שינה עם חדר סלון, הבנות ישנו בחדר (מטעמי התבגרות שתיהן בנות 12 ובחרנו לתת להן פרטיות) והבנים (בני 8) ישנו איתנו בסלון... הרי לא הגענו במטרה לאינטימיות - באנו במטרה לקרב בין הילדים. קניות - כשיוצאים כולם - קונים לכולם אותו דבר. נקודה. מתחשבים בתקציב של כולם... הרי יוצאים בכייף ולא במטרה לפגוע באף אחד מהילדים ולגרום לקינאה וזה לא משנה אם אנו עם חברים או בני זוג. לגבי האטרקציה הרביעית - אז יש תור וכבר עייפים, מותשים ואין סבלנות, אפשר לוותר - לא קרה כלום - כבר אמרתי - מתחשבים בכולם. לגבי השוק (אני מניחה שהכוונה לטיילת) - אפשר להסתובב גם בלי יותר מידי הוצאות - בעניין הקניות כבר אמרתי... אנחנו מקציבים לילדים סכום ושיבחרו מה לעשות איתו, לא חייבים סכום גבוה 20-50 ש"ח. לגבי הבנות שהן לא מסתדרות - תמצאו דרך לגשר בניהן או לא להתערב בניהן. הבעיה היא, שלך כבר יש הרבה 'כעס' 'תסכול' כלפי הילדה שלו שאת כבר לא רואה בצורה אובייקטיבית. ואם כל אחד מתבצר בדעתו ודרכו - במקומך הייתי ממשיכה הלאה - בלעדיו. בהצלחה