ילדים יקרים

ms badreams

New member
ילדים יקרים

או קי. זה ההבדל בין חלומות צלולים בגיל 17 לחלומות צלולים בגיל 27. המציאות הרבה יותר מעניינת אותי. (זו הייתה ההקדמה) אין לי מושג כמה כל אחד מכם יודע על תהליך החלימה. אז ככה אני אסביר את זה דווקא דרך התעוררות באמצע הלילה ממה שנקרא באנגלית cramp שזה בין התכווצות שרירים לעווית מאוד חזק בשריר שקורה להרבה אנשים בלילה שהם מתעוררים עם אחד מהשוקיים בעווית כזה - כאבי תופת. לא הם לא עשו ספורט אתמול. אז למה זה קורה? זה קשור לתהליך החשיבה שלנו ולזכרון. הזכרון, קיים בשרירים של הגוף. המח הוא רק השדרן. כשאנחנו הולכים לישון, ויכול מאוד שחלקכם חשים את זה, התודעה שלנו נופלת אל תוך התת מודע אל כל מני מקומות שבבוקר אנחנו מאוד ממדרים. יש אנשים שממש מרגישים את הנפילה הזו כאלו הגוף שוקע באלכסון פתאום. התדרים האלה גם קיימים בסוגים מסוימים של מוסיקה. או יותר נכון בשירים מסויימים. במהלך השינה הטונוס השרירי משתנה וכשאיזשהו שריר בגוף פתאום נרפה יותר מתחילים לזרום ממנו מסרים אל תוך המוח שאנחנו רואים כחלומות. העניין הוא שעדיין המודע נלחם בתת מודע שלא יעביר לנו כל מני מסרים "מפחידים" מדי שמסכנים את הציות שלנו לחוקי ההשרדות החברתיים שחונכנו עליהם. כיוון שבשרירי השוקיים שהם השרירים שהכי קרובים אצלנו לאדמה והכי מכווצים אצל כולנו קיים פוטנציאל גדול לשחרור וחופש - כלומר עמידה יציבה וחופשית על שתי הרגליים, שפירושה הליכה חופשית קדימה. ברגע שיש סיכוי שהמסרים שכיווצו לנו את השרירים האלה ישתחררו לנו לתוך החלומות בלילה, ויחלחלו לנו אל תוך המודע, נוצר הכיווץ הזה, שזו בעצם תגובה מאוד חזקה לשחרור. והכיווץ הזה הוא כאב תופת נוראי. לא סתם- השרירים האלה כל הזמן מכווצים מדי. אז אנחנו מרגישים אותם רק כשהם משתחררים ומתכווצים עוד יותר. בעצם כל השיטה שלכם כאן לחלומות צלולים לא גורמת לתודעה שלכם להתרחב. להפך - הרצון שלכם לשלוט בתכנים של החלומות שלכם נובע מהרצון למנוע ממסרים מאוד עמוקים על עצמכם, היעוד שלכם והמימוש שלכם לפרוץ החוצה. העניין הוא שזה אמור להיות כלי מאוד מדויק שהמסרים שלו מאוד מדויקים. ברגע שהופכים אותו לממלכת החלומות ש"אני רק מחכה ללילה בשביל..." כל הדיוק של הכלי הזה הולך לאיבוד, והוא הופך לבריחה מהמציאות. החלום הוא אי בודד מאוד. יכול מאוד להיות שחלקכם מממשים את הכמיהה שלכם לאהבה בתוך החלומות הצלולים האלה מתוך פחד להודות בצורך הזה ביום יום. חלק מממשים את הצורך שלהם ליצור ולצאת מהמערכת הנוקשה שהם חיים בה (הורים, בית ספר וכדו´). בגיל 17 הרבה פעמים זו הדרך היחידה לשרוד. וזה לגיטימי. אבל בתוך חיים של אדם מבוגר שצריך לפרנס את עצמו ולקחת אחריות על עוד כמה דברים בחיים האלה, זה יכול להוות מכשול מאוד גדול. אני בטוחה שאתם חברה יצירתיים לאללה. תשתמשו בזה במציאות. תצרו עם זה סרטים סיפורים ציורים. תהפכו את זה למשהו ממשי. תנו את זה לעולם. ועכשיו אני אכתוב כאן סוד האמת שבעצם כל מה שכתבתם על זה שהנה בחלום חשבתי על משהו וזה נהיה - זה אמור להיות ככה במציאות. אבל זה לא קורה כי בשביל זה האנושות צריכה לשנות את האנרגיה שלה משנאה וקנאה לאהבה. המקור שלנו השתמש במלה בשביל לברוא את העולם הזה, את היקום הזה. האפשרות הזו קיימת בכל אחד מאתנו. אבל זה יקח עוד כמה מאות אם לא אלפי שנים עד שהאנושות תכנע לאהבה.
 

דנה^^

New member
מעניין

תגידי את בטוחה שמה שכתבת על הקטע עם השרירים זה נכון בוודאות? כי שנה שעברה היו איזה כמה חודשים שהתעוררתי באמצע הלילה עם כאלה כאבים.. כאילו שהשריר תפוס או כאילו שהו חצי רועד ככה במשך חצי דקה ולא יכלתי להזיז אותו, ושמתי לב שזה קרה רק שישנתי על הגב. לילות אחרים שהייתי נרדמת על הבטן אז התעוררתי באמצע הלילה על הגב עם הכאבים האלה.. עם הזמן הכרחתי את עצמי לישון רק על הבטן ומאז זה עבר וגם אני יושנת על הגב. מה שכן- לא הבנתי למה חלומות צלולים חוסמים את המסרים? או בעצם איך הם חוסמים יותר? כי בעצם גם כך או כך המסרים לא יגיעו לפי מה שאמרת.. אז מה זה משנה איזו דרך אני בוחרת?
 

ms badreams

New member
שרירים, חלומות ותודעה

דנה, כן אני בטוחה. ואני ארחיב בשבילך את ההסבר. אבל קודם כמה תיקונים. לא אמרתי שהמסרים לא יגיעו. יגיעו ועוד איך. אבל הצורך לחלום חלומות צלולים נובע מתוך הצורך של המודע כלומר השכל לשלוט בפתחים אל התת מודע. חלק מהאנשים כלל לא זוכרים את החלומות שלהם. אבל חלומות הם רק אפשרות בתוך הפתחים האלה. כל הדלתות אל התת מודע נמצאות בתוך הגוף שלנו. השרירים בגוף מכילים את הזכרונות של הגוף. והמצב הזה שתארת בלילה הוא מצב של נסיון של חלק בגוף שלך לדבר אליך- לספר לך משהו על עצמך. איזה מן סיפור? אני אתן לך דוגמא: תארי לעצמך ילדה קטנה בת שלוש או ארבע, מאוד מתוקה ועדינה עם אבא מאוד עסוק ומאוד כועס. כיוון שהילדה בכל זאת רוצה תשומת לב מאבא שלה היא מדברת אליו התגובה הכעסנית שלו גורמת לה לסוג לאחור תוך כדי התכווצות של כל הגוף הקטן שלה ובמיוחד הרגליים (שמחוברת כמובן לגב ולכל שאר השרירים) אבל הן החלק היחידי שמנסה לזוז בתוך השיתוק והכיווץ של הפחד. לכאורה ההתכווצות הזו היא תגובה רגעית. השרירים אמורים לחזור למתח הקבוע שלהם. אבל לא. שרירים מסוימים בגוף שלה נשארים מכווצים. גם כשהיא כבר נערה הסיפור הזה מתחבא לה בתוך שרירי הרגליים. הסיפור הזה מכיל כאב פחד רתיעה. אבל היא הייתה אז ילדה קטנה והסיפור הזה עבר לתת מודע שלה. אם כשהשרירים האלה יתכווצו שוב או שהאיזור הזה בגופה יתעורר שוב, היא תכנס אל התכנים הרגשיים שעולים - יעלה הסיפור וישתחרר וגם היציבה שלה תשתנה. כמו שכתבתי הכמיהה הזו לחלומות צלולים והמימוש שלה בעצם גורמים לכך שהשומר שמפקח על המסרים של התת מודע שלנו ביום יום רוצה גם לפקח על המסרים של התת מודע שלנו בזמן החלום. ואז ממצב של סיפור חסר שליטה שבעצם מתאר הוייה פנימית של החולם שמתוכה אפשר להבין את הדפוסים של מערכות היחסים שלו עם הסביבה, את האופן שהוא בחר לחיות את חייו את הפחדים שלו ואת התשוקות והשאיפות שלו. נכנס המודע ומתערב ומונע מהחולם להשתחרר ולקבל מסרים מאיזור אחר בגוף ולא מהראש שמעריץ את המחשבה ובז לגוף. אפשר לעשות את זה גם ביום יום בעבודת מודעות שקוראים לה מודעות עצמית באמצעות הגוף.
 

דנה^^

New member
אז בעצם

לפי מה שהבנתי ממה שאמרת הכאבים האלה שהיו לי בשרירים זה בעצם מדברים בעבר שנכנסו לי אל התת מודע כי לא יכלתי להתמודד איתם וברגע שזה שוב עלה היה סיכוי שזה ייכנס לחלומות שלי ומשם גם למודע? איך אפשר לדעת\לגלות מה היו הדברים ההם? את כתבת שהרצון בחלומות צלולים הם בעצם בריחה מהמציאות (אם הבנתי נכון) אבל בנקודה הזו הייתי רוצה קצת לתקן אותך כי לפחות אצלי זה בא מתוך סקרנות, כי זה נראה לי דבר ממש נחמד
 

דנה^^

New member
אז בעצם

לפי מה שהבנתי ממה שאמרת הכאבים האלה שהיו לי בשרירים זה בעצם מדברים בעבר שנכנסו לי אל התת מודע כי לא יכלתי להתמודד איתם וברגע שזה שוב עלה היה סיכוי שזה ייכנס לחלומות שלי ומשם גם למודע? איך אפשר לדעת\לגלות מה היו הדברים ההם? את כתבת שהרצון בחלומות צלולים הם בעצם בריחה מהמציאות (אם הבנתי נכון) אבל בנקודה הזו הייתי רוצה קצת לתקן אותך כי לפחות אצלי זה בא מתוך סקרנות, כי זה נראה לי דבר ממש נחמד מה שכן- אני לא חושבת שאנחנו מונעים מסרים של התת מודע בחלום צלול, כי לא בכל חלום אפשר לשלוט, ולא תמיד מישהו יידע שהוא חולם.
 
מהיכן כל הקביעות הנחרצות האלו??

שלום לכם, הגעתי לפה בעיקבות הודעה בפורומים של נענע שהפנתה לכאן, ידוע לי מעט על נושא החלומות הצלולים ואני חושב שזהו נושא מרתק ומעניין היכול לתרום הרבה מאד להתפתחות האישית של כל אדם ואדם. בהודעתך רשמת דברים רבים וקביעות שאינני מסכים איתם כלל ועיקר ואינני חושב שזה נכון שאת מדברת על כך כאילו אילו הן עובדות ידועות אשר ניבדקו וניבחנו ונחקרו בצורה נאותה. "הזכרון קיים בשרירים של הגוף, המוח הוא רק השדרן". "כשאיזשהו שריר בגוף פתאום נרפה מתחילים לזרום ממנו מסרים אל תוך המוח שאנחנו רואים כחלומות" "ברגע שיש סיכוי שהמסרים שכיווצו לנו את השרירים האלה ישתחררו לנו לתוך החלומות בלילה, ויחלחלו לנו אל תוך המודע, נוצר הכיווץ הזה, שזו בעצם תגובה מאוד חזקה לשחרור" "ברגע שהופכים אותו לממלכת החלומות ש"אני רק מחכה ללילה בשביל..." כל הדיוק של הכלי הזה הולך לאיבוד, והוא הופך לבריחה מהמציאות" ועוד קביעות רבות מסוג זה בהודעתך.... אין לי מושג מהיכן אספת את הקביעות הנ"ל, למיטב ידיעתי דרך אגב הזיכרון של האדם נמצא במוחו ולא בשריריו שאין בהם שום אלמנט של זיכרון ואם שריר מתוח הדבר יכול להיגרם אמנם ממתחים נפשיים ומיקרים שקרו לו בעבר אך מקורם של מתחים אלה נמצא דווקא במוח ( אולי במצב של הדחקה ) ולא במקום אחר. ניתן להרפותם חזרה ( להביאם למצב רפוי ) לדוגמה באמצעות תירגול סדיר של מדיטציה יום יומית או טכניקת הרפיה אחרת. למיטב ידיעתי חלומות צלולים יכולים רק ליתרום להתפתחות האישית של אדם, לעזור לו לילמוד על עצמו המון דברים וגם רק לצורך ההנאה עצמה ואין הדבר מצביע על בריחה מהמציאות, בכלל לא. אני מציע לא לקבל כל קביעה של אדם מסויים כתורה מסיני וגם אם מישהי כתבה ספרים בהם היא תומכת ברעיונות שהעליית אין זה אומר בהכרח כי הדברים הנ"ל באמת נכונים משום שכל אדם בעל מעט ממון יכול בקלות יחסית להוציא ספר לאור ובו רעיונות אישיים שלו שאין להם סימוכין והוכחות. השועל.
 
עיוותי שרירים וכאבי תופת

סיבות רבות יכולות ליגרום לתופעות אותן תארת של כיווץ השרירים וכאבי התופת, לדוגמה תנוחת שינה לא נכונה, ועוד סיבות רבות, לא זכור לי מחקר מדעי או מחקר רציני כלשהו אשר הראה כי כיווצי השרירים הנ"ל בשנת הלילה נוצרים בעיקבות "שדרים" כלשהם בין השרירים לבין המוח ולא ניתקלתי מחקרים התומכים בכל הקביעות האחרות אותן רשמת, לדעתי אלו הן קביעות מגוחכות ואין שום סיבה להאמין בהן. השועל.
 

Mr. Nice Guy

New member
ms badreams

אני מסכים איתך בהרבה דברים שאמרת, והם מאוד מעניינים, ויש לי כמה שאלות: 1) מה זה זיכרון (מבחינה פיזית)? 2) איפה נמצא הזיכרון בשרירים שלנו (מבחינה פיזית)? 3) מה זה התת מודע (מבחינה פיזית
)?
 

ms badreams

New member
תשובה חלקית

מיסטר נייס גיא, מה הוא התת מודע? הוא כל ה"חורים השחורים" האנרגטיים שהגוף מכיל. הגוף שלך יכול לספר לך על עצמך על אנשים ועל היקום כולו אם תעצור לרגע ותכנס פנימה אל תוך העולם הפנימי שלך. ואני מדברת לא על חלום צלול אלא על מצב של עירות. למשל אם תצור איזו פרובוקציה בגוף מתמשכת כמו לרקוע ברגל במשך עשר דקות רצוף תוך כדי העשייה הזו יתחילו לעלות בך רגשות. אם תקשיב להם ותתן להם להתפתח לתוך סיפור יתגלו לך דברים על רצונות שלך ושאיפות שלך. תגלה שלרגל שלך יש מערכות יחסים שלמות עם איברי הגוף ומשום מה הן יזכירו לך את מערכות יחסים מציאותיות מתוך חייך. אז איפה נמצא התת מודע? בכל מקום בגוף שלא הכרת, שלא מימשת. בכל רגש שלא הכרת בכל תשוקה ואפשרות שלא הסכמת להכיר בה. ישנם סיפורים בתת מודע שהמימוש שלהם הוא ההסכמה להרגיש אותם לחשוב אותם ותו לא. כי עצם המחשבה עליהם כרוכה באיסור נוראי. ישנם חלקים בתת מודע שמפעילים אותנו בתוך היום יום שלנו וכל זמן שאנחנו לא מגלים את הסיפור הפנימי של מי שאנחנו לא נוכל לבחור לפעול אחרת. ברגע שעוצמים את העיניים ומקשיבים לגוף אחרת, לא דרך העיניים שמבקרות אותנו ומסתכלות עלינו מבחוץ, אלה מבפנים אפשר להכנס אל כל מיני עולמות חוויתיים בתוך הגוף. התת מודע הוא בסך הכל אוסף של חוויות ושל אפשרויות שממודרות על ידינו בעזרת פחד וחוקי השרדות. בכל פעם שאתה מסכים להרגיש רגש שקשור לזכרון שיש לך מהעבר שלך במלואו, את הכאב שהיה גדול מדי כשהיית ילד אתה מעביר את החוייה הזו מהתת מודה למודע. קשה להסביר את זה בכתיבה. החוויה היא בעיקרה התנסותית. זו עבודה בעזרת הגוף הרגש והמחשבה. הרבה אנשים כתבו על זה. אבל הדרך לגילוי וההבנה נמצאת בעשייה. בעבודת מודעות. יש אנשים שיותר מחוברים לסוג החוויות האלה. יש שאינם מחוברים כלל. אני יודעת שלא עניתי בדיוק לשאלות שלך. אבל הכי כדאי שתגלה את הדברים האלה דרך הגוף שלך. כבר שבע שנים אני עושה עבודת מודעות כזו. אני בטוחה שאם מה שכתבתי דיבר אליך אז יש לך את המפתחות לעשייה הזו. תמצא מישהו שיכול ללמד אותך. (כן אפשר ללמוד את זה).
 
שטויות

פשוט שטויות. סליחה אבל מישהו חייב להגיד את האמת בפרצוף לפעמים. דבריך חסרי כל בסיס, חסרי הגיון, ומעולם לא הוכחו. דבריך הם דעתך האישית ולא יותר. שוב אבקש את סליחתך. השועל.
 
למעלה