פנתר שוקולד
New member
ילדים במצוקה
אני אב לילד בן 17 ולילדה בת 13 נשוי עד לפני 4 שנים היחסים במישפחה היו מלך מלכה נסיך נסיכה , מאז והתחילו סימנים של מצוקה אצל הילדים שבבדיקה והבנה מדברים בחיים על חשד להיתעללות מצד אנשים שהאם מכניסה לבית כאשר אני ישן או בעבודה , מאז החשד הראשני התכנתי את הגורמים הקהלתיהם וניסתי לטפל בבעיה בעזרת שרותי הרווחה , אך לא הבנתי שהאינטרסים הפוכים שם , והם סובבו אותי בהלוך ושוב , אף כי הרופאה המשפחה זהה אנורקסיה אצל הילדה הם המליצו לאם שלא תסכים שהילדה תקבל טיפול, ובסוף לאחר אין סוף פניות לגורמים חיצונים הוקמה וועדה ברווחה, שקובנה עליי יותר מאשר לישמוע דברים על הילדים , וכמובן על אף שבקשתי מהם אבחון ושיראו מה המצב וגם טיפול רפואי כפי שהרופא ממליץ, טיפול לא הסכימו להמליץ שהאם תסכים, ולאחר שזיעזעתי אותם בדברים על הילד וגם רכישת סכינים אצלו החלה להתבטות וגלוי היתפרציות זעם חריגות הסכימו על אבחון אבל רק במקום שהם יכונו אותנו עליו, ועל חשבוני הסכמתי , לבסוף נימצאו סימנים מאוד מדאיגים בילדים והומלץ על טיפול פסיכטרפיוטי לילדה , אך הכול היה בעדינות לוקה בחוסר דיוק בדברים ובהתהיה לצד האישה ולבסוף קבעו שגורם המצוקה הוא ההורים, בגלל מריבות וסיכסוכים כך ניקבעה בחוות דעת, דבר שמיטבעה הדברים ב14 שנה לא היה קיים בינינו ושנינו אמרנו את אותם דברים לגבי כול אותה תקופה מהשיחות הראשונות שלנו ועד להבחון , בקיצור קיבנו אותנו והתוצאה היותר מדאיגה שהם מונעים טיפול לילדה עד היום שכבר שנתיים מאז שהרופאה המליץ ופרופסור המליץ על טיפול במירפאה להפרעות אכילה והאבחון ממליץ , אבל החשש שלי האיום שלהם שהם אותי יקבנו בבדיקה פסכאטרית עם אני יפנה , ובכול מצב לא ההיה דרכם טיפול לילדים , מה עושים במצב כדי לעזור לילדים היום
אני אב לילד בן 17 ולילדה בת 13 נשוי עד לפני 4 שנים היחסים במישפחה היו מלך מלכה נסיך נסיכה , מאז והתחילו סימנים של מצוקה אצל הילדים שבבדיקה והבנה מדברים בחיים על חשד להיתעללות מצד אנשים שהאם מכניסה לבית כאשר אני ישן או בעבודה , מאז החשד הראשני התכנתי את הגורמים הקהלתיהם וניסתי לטפל בבעיה בעזרת שרותי הרווחה , אך לא הבנתי שהאינטרסים הפוכים שם , והם סובבו אותי בהלוך ושוב , אף כי הרופאה המשפחה זהה אנורקסיה אצל הילדה הם המליצו לאם שלא תסכים שהילדה תקבל טיפול, ובסוף לאחר אין סוף פניות לגורמים חיצונים הוקמה וועדה ברווחה, שקובנה עליי יותר מאשר לישמוע דברים על הילדים , וכמובן על אף שבקשתי מהם אבחון ושיראו מה המצב וגם טיפול רפואי כפי שהרופא ממליץ, טיפול לא הסכימו להמליץ שהאם תסכים, ולאחר שזיעזעתי אותם בדברים על הילד וגם רכישת סכינים אצלו החלה להתבטות וגלוי היתפרציות זעם חריגות הסכימו על אבחון אבל רק במקום שהם יכונו אותנו עליו, ועל חשבוני הסכמתי , לבסוף נימצאו סימנים מאוד מדאיגים בילדים והומלץ על טיפול פסיכטרפיוטי לילדה , אך הכול היה בעדינות לוקה בחוסר דיוק בדברים ובהתהיה לצד האישה ולבסוף קבעו שגורם המצוקה הוא ההורים, בגלל מריבות וסיכסוכים כך ניקבעה בחוות דעת, דבר שמיטבעה הדברים ב14 שנה לא היה קיים בינינו ושנינו אמרנו את אותם דברים לגבי כול אותה תקופה מהשיחות הראשונות שלנו ועד להבחון , בקיצור קיבנו אותנו והתוצאה היותר מדאיגה שהם מונעים טיפול לילדה עד היום שכבר שנתיים מאז שהרופאה המליץ ופרופסור המליץ על טיפול במירפאה להפרעות אכילה והאבחון ממליץ , אבל החשש שלי האיום שלהם שהם אותי יקבנו בבדיקה פסכאטרית עם אני יפנה , ובכול מצב לא ההיה דרכם טיפול לילדים , מה עושים במצב כדי לעזור לילדים היום