ילדים במסעדות

[ת מ ר ה י נ ד י]

ילדים במסעדות

במסגרת עבודתי אני נתקלת בתופעת ילדים במסעדות.... אבל אתמול נתקלתי בתופעה מדהימה משפחה שהגיעה לאכול במסעדה ומחנכת את בנה כ"ילד טבע" (ממש הזכיר לי את מוגלי) זה התחיל בכך שהילד חלץ את נעליו .... אח"כ המשיך ברונדלים ברחבי המסעדה ועלייה וירידה במדרגות והמשיך בצעקות מדיי פעם ... ואני, אני אף פעם לא יודעת כיצד עלי לנהוג במקרים כאלה מצד אחד התנהגות ברבריות לכל הדעות (אה, נו , באיזשהו שלב גם החולצה של הילד ירדה ) ומצד שני לקוחות וכו ' אני לא רוצה לדבר מה הלך על השולחן ובסביבה הקרובה האמת , שאם המשפחה היתה אומרת איזשהי מילה כשהם עזבו כמו " אנחנו מצטערים על הבלאגן " זה היה עושה את כל ההבדל אבל ....... לא היתה מילה כזו ..... מה אתם אומרים ? ובמיוחד אלו מכם בעלי הילדים הקטנים

 

[SigurRos]

תסמונת הילד המופרע...

המרכיבים: 2 הורים א-לה-סטייל מגניב של שאנטי שאנטי שאוהבים בלגן,אז ניתן להם בלגן. 1 ילד לא מפותח מבחינה אבולוציונית שסובל מתזזית מיותרת וקוצר רוח. 1 מסעדה הומה אדם. המון לחץ והיסטריה.. דרך ההכנה: תופסים את ההורים בציציות ראשם ואת הילד בפוני. מנערים ניעור שיוציא מהם את כל המ------גניבות שלהם. מסבירים להם יפה יפה שהם מביאים לכולם במסעדה את הג'ננה ושיואילו בטובם להטיס את הנוכחות המעצבנת שלהם החוצה ומיד!!!אפשר להוסיף בעיטה קלה בעכוז.. אפרופו ילדים לא מפותחים- זכורה לי חוויה מרתקת בה ישבתי במסעדה ומאחורי,משפחה עמוסה בטמטום וילדים ביזאריים חסרי מנוח.בשלב מסויים בארוחה הסתובב אחד מהילדים המרוטים שלהם לכיווני,חיטט באפו הזב והחל שולח לעברי חבילות קטנות של אהבה מלוות בריור נעים וארומטי...מיותר לציין כי כמעט הואשמתי ברצח....

 

[ת מ ר ה י נ ד י]

../images/Emo6.gif

הרגת אותי מצחוק עם המקרה שלך.... ודרך אגב..... קצת קשה להגיב בצורה שבה הצעת כי הם לקוחות וייתכן שאם יכעסו לא יחזרו (למרות שאולי כדאי שלא יחזרו....) אני עדיין בדילמה . תודה בכל מקרה .....

 

[meravbr]

דבר האמא...

טוב סיגור, הצלחת להרגיז אותי... אף פעם לא תפסתי את עצמי כב"שאנטי" וכמגניבה. אבל מה לעשות, צורת הבילוי הכי אהובה עלי בעולם - כן יותר מלטוס לחו"ל, יותר מלראות סרט או הצגה, יותר מסתם טיול רומנטי בחוף הים בשעת שקיעה - היא ללכת למסעדה טובה. וכמו שנהוג בקרב כל המינים - היונקים, הדגים, הזוחלים, ועוד כמה - גם אנחנו שיכפלנו את עצמנו והבאנו נסיכה לעולם. וכבר שנה ו-3 ח' שהיא קיימת אצלנו, ואנחנו לא ספונים בביתנו, ולא מסתמכים על חסדי סבתות / בייבי סיטרים אחרים בשביל ללכת למסעדה. אז הקטנטונת היתה איתנו ברפאל, קופי בר, בירנבאום ומדלבאום, אודאון, סניפי ארקפה / ארומה / קופי בין / מתוקה, אורנה ואלה, דיקסי, אונמי, זוזברה, ועוד מגוון בתי אוכל וקפה בארץ ובארה"ב. והעולם שותק! למרות שמגוון אנשים ראו אותה יונקת, בוכה, משתעשעת, אוכלת עם הידיים (ומלכלכת כמובן רצפות אינספור), מנסה לאחרונה לברוח בריצה מכל מסעדה, מאתרת מיד כל גרם מדרגות רענן ועוד ועוד... והעולם עדין שותק! כי ככה אנחנו : אוהבים לאכול, ואוהבים שהיא איתנו - ועוד חשוב - נותנים פרנסה למגוון מסעדנים בארץ - וזה משהו שקשה לזלזל בו בימינו. ואגב - גם לך תמרהינדי יקרה, וגם לך סיגור - תנו נא קפיצה לדיקסי ביום שבת בצהרים ותבינו גנון גורמה מהו. ואגב - בערב בד"כ היא נשארת בבית - כי ברור לנו שיציאת אנשים בערב למעדות היא יותר "רומנטית" וכאן ההתחשבות שלנו באה ליד ביטוי. ואה, כן, אנחנו כן מתנצלים אם הבלגן הוא גדול ... חכה ותראה מה יהיה כשאתה תהיה אב גאה...

 

[ת מ ר ה י נ ד י]

מירב יקרה...

בדיוק תגובה כזו רציתי, להבין את הצד האחר אין לי שום בעיה לשרת שולחן מלא ילדים שילכלכו כאוות נפשם את הריצפה אבל כשהם צורחים , רצים ומתרוצצים במסעדה מלאה וההורים בכלל לא מבחינים בכך...ועסוקים באכילה זה נראה לי תמוהה וגם כשמשאירים מאחור במסעדה סדום ועמורה שהילדים עשו תמיד אפשר לאמר שאתם מצטערים על הבלאגן.... אומנם משפט קטן אבל האמיני לי משנה את הכל....

 

[SigurRos]

מירבי....

ראשית,דבריי נאמרו בהומור קליל...... שנית,אין לי בעיה עקרונית עם עוללים זבי חוטם.ההפך הוא הנכון.אני עצמי כזה....חחחחחחחח כל כוונתי הייתה שקיימים מצבים בהם הינוקות,שפסקו זה מכבר לינוק ולזחול,נוהגים במנהגי שובבות בלתי מרוסנים בעליל והפרת הסדר,ועל ההורים,כמחנכים וכמתווי הדרך,לעשות מעשה אקטיבי ולמנוע השתכללות ההתפרעות ולא לשלב רגליים,להצית סיגריה,להביט בדרדק המופרע ולומר- אחחחחח,איזה יופי של ילד יש לי....תראו איזה חמוווווד ומוכשר....איך הוא שובר בקלאסה את הואזה....זה הכל בזכות קורס הקראטה שלו.....יופי.....מי חמוד של אמא?????!.....מי?!!?!?!?!?!

 

[meravbr]

טוב, התרציתי...

באמת שהקטנטונת שלנו - נסיכה, כבר אמרתי? - יושבת די בשלווה במהלך הארוחה ואכול עימנו, מה שמשמח את האופי הפולני שלנו מאד (ואני בכלל לא ...) - אם אתה זוכר, אז סיפרתי שבאילת היא אכלה שיפוד שלם של לבבות, וגם טמנה ידה בסושי או שניים... והיא נהיית שובבה רק כשהיא "מריחה" שהארוחה מסתיימת. ואנחנו ממש לא מתעלמים מההתנהגות שלה. אנחנו ממש לא כאלה.

 

[SigurRos]

אין לך מושג,מירבי.....

עד כמה אני מתמוגג,כל פעם מחדש,מזאטוטים מתוקים. פתאום הבנתי שכנראה יצר האבהות החל נובט בי.. אני קורא את הודעותייך ומחייך חיוך של נועם והנאה מעצם המחשבה על עצמת החוויה..... לראות את זרעך,בשר מבשרך,ישוב מולך-כולו אור ושמחת חיים,ודרכו כובשת עד את לבך עד אין קץ וללא גבולות!!!! זו החוויה האנושית האולטימטיבית ומימוש האהבה הקונסטיטוציונית!!!! אין לה תחליף וקיומנו מימושנו בחיינו,אין הוא אלא על דרך ה"הולדה ביפה" {בהשראת איפיגניה,כתבי אפלטון}

 

[גידי42]

לא מבין את הויכוח הזה

ילדים הם כגולם המעוצב ביד היוצר קריא הם מתנהגים כמו שמחנכים אותם ואיך שהם רגילים מהבית. עוד משחר ילדותם הקפדנו להשריש בילדנו נימוסי שולחן ולא ויתרנו על פסיק. ישיבה, צורת האכילה, צורת הלעיסה ועוד ועוד ולכן שנהגנו לצאת איתם למסעדות הם התנהגו כמו בבית כלומר למופת. לא היה מצב של לרוץ במסעדה, ללכלך, להרעיש וכו'. אותם ילדים שמפריעים במסעדות וההורים שלהם יושבים באפס מעשה ובחוסר התחשבות בסועדים ובעובדים מאפשרים את זה גם בבית, ובמקומות ציבוריים אחרים. אני עדיין זוכר )למרות שזה היה מזמן( איך הייתי מתעצבן שהיו באים חברים עם הילדים שלהם ואנחנו ראינו בעינים כלות איך השולחן נישרט, המפה מוכתמת, הגרבר על התיקרה וכו' וההורים יושבים כאילו כלום. ואילו הילדים שלי לא היו מעיזים לנשום ללא רשות בבית זר שלא לדבר על ללכלך או להרעיש ואם במקרה היה מצב אז מיד נזעקנו להעיר, לנזוף ולסדר אם צריך. מה שאת ראית במסעדה זה הדור הבא בכבישים, בתורים, בעסקים ....

 

[רויטל ב א]

קראתם הספר "עקרון הרצף" ?

ספר שעוסק בגידול ילדים צמוד פיזית להורים כדי שיהיו בחייהם רגועים, בעלי ביטחון עצמי ועוד דברים טובים.

 

[liti]

אם כבר הזכרת את זה...

נכון שאנחנו פורום ביקורת מסעדות ולא פורום גידול ילדים או משהו כזה, אבל אני חייבת לומר שאמנם לא קראתי את הספר אבל יש לי חברה שמגדלת את הילדה שלה לפיו וסיפרה לי על מהות הספר והתיאוריה שלו, ומה אומר לך? רחמי על הילדה. אמנם היא רגועה יש לה הורים נפלאים שדואגים לה ונותנים לה המון חום ואהבה אבל ברגע שהיא נשארת בלעדיהם היא לא מוצאת את ימינה ואת שמאלה וכל הביטחון העצמי שיש לה כשהוריה בסביבה נעלם לחלוטין! ומעבר לזה אותה חברה גם לא עובדת אלא מטפלת בילדה (כנראה לפי הספר) ומפספסת את כל החיים שלה. מה היא תעשה כשהילדים יהיו גדולים? תצטער שלא הגשימה את עצמה? זה יהיה מאוחר מידי. שוב, לא קראתי את הספר, אבל מהתבוננות על אותה חברה נפלאה - נראה שיוצאים מהספר לא רק דברים טובים אלא גם לא טובים...

 

[גוז]

אני מוכרחה להוסיף ../images/Emo118.gif

שזה נראה לי כמו רחמנות גם על האמא...

 

[meravbr]

ליטי יקירתי,

זה ענין של האופי של הילדה... אנחנו ממש לא מגדלים את הקטנטונת לפי עקרון הרצף (שכלול בו, אם איני טועה, לקחת את הילדים אתך לעבודה בשדות האורז...) אבל אנחנו כן מאמינים בהנקה כמה שיותר, לינה משותפת כשהקטנטונת רוצה (מאמצע הלילה ואילך ובצהרים לפעמים), ו"על הידיים" להרגשת קרבה. קראתי הגדרה של מישהו ל-מה זה פינוק: כשאתה עושה עבור הילד מה שהוא יכול לעשות לבד... ומה לעשות, הם לא תמיד יודעים להרגיע את עצמן לבד, אלא צריכים את מי שנותן להם בטחון (כלומר אבא ואמא...). אבל אצלנו, אולי שלא כמו אצל חברתך, הקטנטונת מסוגלת להרגע גם אצל הסבתות כשהן בייביסיטר בלי שום בעיה ... ולנו יש זמן בשבילנו (למשל לצאת בערב, וכד'...). אז לא להבהל מתורה כזאת או אחרת, אלא פשוט לקחת ממנה מה שנוח לך ולקטנטנים...

 

[liti]

../images/Emo47.gifובדיוק בגלל זה יצאה לכם נסיכה!

אין ספק שהדבר היותר נכון במקרה זה הוא לקחת חלקים מהתיאוריה שנראים לך נוחים ונכונים וליישם אותם בחיי היומיום אך תוך כדי חשיבה רציונלית (לדוגמא כמו אצלך- שתוכלו לצאת לבלות ולהשאיר את הילדה אצל הסבתות). אצל החברה שלי זו השתעבדות מוחלטת- היא לא יוצאת מהבית בלי הילדה ואין דבר כזה בייביסיטר או משפחה, סבתות וכו' וזאת כתוצאה מהתיאוריה הזו שהיא כל כך דבקה בה (ולא מפסיקה להתפאר בכך). זה נראה לי קיצוני מידי ואני רואה את התוצאות כל אימת שהילדה נשארת לרגע לבד לא רק עם אנשים זרים אלא אפילו עם בני משפחה. אין לי ספק שדברים משתנים ברגע שאחרי ואני רואה את זה על הרבה חברים וחברות שלי, אבל גם כאן השאלה היא לאן לוקחים את זה- האם מוותרים עם קריירה ועל הגשמה עצמית ומתמסרים באופן טוטאלי לגידול הילד/ה (שאחריהם יבואו עוד כמה) או משלבים בין שני הדברים ונהנים משני העולמות. שלא תביני לא נכון- אני בעד שאם אדם מרגיש שהוא מגשים את עצמו בגידול ילדיו וזה הדבר הכי נכון בשבילו שיעשה זאת, אך תוך כדי לקיחת אחריות על המשפחה כולה בפרט שכשתוצאה מכך ההכנסות מצטמצמות וכל עול הבית נופל על כתפיו של אדם אחד במשפחה. נ.ב. - בקצב הזה באמת נהפוך לפורום גידול ילדים...

 

[meravbr]

אה, ולגבי טיפול בילדה "ופספוס" חיים

איך שארני דיברתי כמוך כשהייתי "נטולת ילדה"... ואיך שזה משתנה ברגע שאחרי.... לא תאמיני ....

 

[נגיעה וירטואלית]

ילדים במסעדות

אולי כדאי דווקא להתחיל באחת התהיות האחרונות שלך,אז ככה,מילות התנצלות שבאות קצת מידי ומאוחר מידי לא תמיד עושות את ההבדל,הרי את כבר נכחת בכל הסצנה כולה. באמת חשבת שהם מצטערים? הרי אם היתה מפריעה להם ההתנהגות הם היו מעירים לילד .... ואת,כמובן שיכולת לבקש מהמלצר להעיר למשפחה. לא את הכל זה היה חוסך ממך ..אבל לפחות חלק. כל השאר קשור דווקא לחינוך.

 

[SigurRos]

מילות סיכום../images/Emo95.gif../images/Emo95.gif../images/Emo95.gif

לפעמים אני תוהה לעצמי עד כמה יכולים חיינו הפשוטים להיות מתווכים בינות לפרקי התיאוריה והשכלתנות התבוניים.גידול ילדים היא אכן משימה לא פשוטה כלל ועיקר ודורשת תעצומות התמודדות נישאים. אך לטעמי, יש לשמר בגידול ובחניכה את אלמנט הפתיעה המתחדשת הצומחת מתוך האינטרקציה א-הדדי,ולא לכנסה בכוח תחת קורפוסים של ידע עם מילייה רחב און של התיימרות א-לה-פסיכולוגיסטית פלצנית שלעתים ועם כל הכבוד הראוי לה,מצמחת עשבים תמוהים ולא ממש ילדים קטנטנים וחמודים. אפשר ורצוי לגדל את הילד על בסיס של מרחב פעולה וספונטניות,אך אין להביאו כדי גידול בלתי מבוקר שמעודד תחת כנפו מיני פריעות סדר ממאירות בלגיטימציה הורית "מתקדמת ופוסמודרניסטית". ילד שלא מחונך על ברכי הנורמות החברתיות המקובלות וביניהן-שמירה על כללי נימוס בסיסיים וכיבוד הזולת{ע"ע השתוללות פסולה במסעדות}ייתכן שיצמח להיות אדם גס רוח ולא מתחשב ובמידה מסויימת בועתי והכל תחת מסווה של אינדיבידואליזם ואנטי-ממסדיות. ואת זה אמר מי שזקוק בעצמו לפרקי חינוך...שובב שכמוך....חחחחחחח