ילדות ומחזור

[פרמלה]

על הפעם הראשונה השתמשת בטמפון?

חלק מהפולקלור המשפחתי אצלנו זו המזדווה מלאה התחבושות שארזתי בגיל 16 בנסיעה לצרפת עם משלחת מטעם בית הספר. כשקיבלתי שם המורה המלווה נתנה לי טמפון וכך נשבר המחסום.

 

[אשרז4]

ילדות ומחזור

רק כאן מרשה לי לעצמי לכתוב
התבקשתי לא לספר ואני מתאפקת
כאן, בחסות האנונימיות, מרשה לעצמי
מרגישה ממש צורך להגיד, לספר לשאול
אני בבילבול מוחלט. לא שזה לא היה צפוי אבל המצחיק שדווקא עם הבת השניה הינו במעקב של אנדוקרידיולוג בגלל ההתפתחות וכל כאב בטן חששתי שזה יגיע ופתאום אחותה עשתה קפיצה.
היא בסה"כ בת 10.5, נראה לי כל כך צעיר בשביל להתעסק עם זה.
היום הצעתי לה לשים תחבושת ולא תחתונית.
הלכה עם זה אולי 5 דקות ואמרה שלא מסוגלת, זה כמו חיתול. (נתתי לה אחת דקה יחסית עם כנפים)
אתמול לא ממש רצתה לדבר על זה.
דיברה אבל לא הסתכלה לי בעינים
היא יודעת מה זה מחזור למה מגיע איך נוצר וכד'
לא נבהלה או משהו, כנראה הובכה
ואני.. עדיין זוכרת את היום שאני קיבלתי על אף שעברו 30+ שנה
והפתיע אותי אבל לא ממש "הגיע משום מקום"
ואין לי בעיה או מבוכה לדבר על הנושא
ובכל זאת הכניס אותי למין אי שקט פנימי/ חשש/ תחושת משהו הולך לקרות

אז מכוון שהתבקשתי לא לדבר ואכן לא אדבר עם אף אחד ב"עולם האמיתי"
אשמח לשמוע מהתנסויותכן, מי שיש לה בנות בגיל הרלוונטי

תודה

 

[moma422]

רק על עצמי...

גם אני קיבלתי מחזור בגיל כזה. ממש לא הייתי מוכנה אפילו ש"ידעתי" מה זה.
ונבוכתי בטירוף. אצל חברה עשו מסיבה כשהיא קיבלה, חשבתי שהייתי מתה במקומה.
&nbsp
אני זוכרת שישבתי ושיחקתי חמש אבנים ופתאום היתה נזילה וראו לי דם על הבגדים.
אצלי המחזור היה די מההתחלה סדיר עם דימום משמעותי לשבוע.
אני חושבת שהיה נחמד אם מישהו היה מסביר לי יותר מוקדם איך להשתמש בטמפונים.
ואולי שמישהו יסביר לי שלפעמים הגוף מתנהל בקצב שונה מהנפש. ושהוא יאלץ לחכות לנפש עד שהיא תהיה מוכנה. ושכל הרגשות הלא מרוצים / נבוכים, הם בסדר, כי בתרבות שלנו היחס למחזור הנשי הוא קצת מוזר.
&nbsp
אני חושבת שהאי שקט שלך בא מזה שהיא פשוט ילדה קטנה וקורה לה משהו של נשים.
אולי יקרה לה מה שקורה להרבה בנות (לא לי לצערי) שהמחזור מאוד לא סדיר בהתחלה כך שעד הפעם הבאה תעבור עוד חצי שנה... תוכלי להתרגל לרעיון
&nbsp
אתם שומרי מצוות נכון? (או שאני מבלבלת עם מישהי אחרת)

 

[אשרז4]

תודה על השיתוף

לא, כלל לא שומרי מצוות (אבל אתמול במהלך ריצת המחשבות שלי חשבתי מה קורה אצל שומרי מצוות. האם גם ילדקה בגילה אמורה לשמור נידה- כלומר מגע מאבא שלה נגיד? או שנידה זה רק מהבעל) את מבינה עד כמה המחשבות רצות
&nbsp
אני קיבלתי בגיל 12, הלכתי לאבא שלי דבר ראשון
ונדמה לי שפעם שניה היה אחרי כמה חודשים ואח,כ רק בגיל 14-15
&nbsp
אכן אני חושבת שמה שגורם לי לאי שקט זה הגיל הצעיר
&nbsp
כן אמרתי לה שבדר"כ כל חודש לכמה ימים שלפעמים יותר עיפים (בכוונה לא נכנסתי לעניין הרגשנות/ עצבנות ונזהרתי תמיד כשהיתי במחזור לא לייחס לזה כאבים חזקים/עצבנות וכו בכדי לא לספק חומר למחשבה וביצוע אצל מי שגם כך דרמה קווין לא קטנה אבל אני בהחלט אשים לב ואם אראה שיש לה, אדבר על הקשר)
אמרתי שיש מקרים שמגיע אחת לכמה זמן, ספרתי עלי
אמרתי לה על התחבושות ותחתוניות וכד'
טמפון נראה לי צעיר מידי להתחיל להתעסק עם זה, לא?

 

[moma422]

בניגוד להרבה שינויים אחרים בגוף

זה מין שינוי בינרי, קודם אין ואח"כ יש. וזהו.
זה לא ציצי , או גובה או שיער במפשעה שמבצבץ לאט ויש זמן להתרגל.
גם אני השבעתי את אמא שלי שלא תגלה לאף אחד.
&nbsp
יש מצב לשלב הומור קצת?
אולי בכלל בדור שלה מתיחסים לזה אחרת. אולי מדברים על זה בתוכניות טלויזיה כמו גאליס ?
&nbsp

 

[אשרז4]

השיעור זה בכלל אישיו

נכון זה יחסית לאט לאט ולא בום וגמרנו
אבל כל פעם שאני רואה את זה (ולא מעט, הן שתיהן מסתובבות בחופשיות לידי) אני לא מבינה מה זה כל השער הזה שם
על ילדה שיכולה להתווכח על כן או לא להתרחץ/ לסגור TV וכד'

 

[Roei152]

אני כלל לא הורה...
וכלל לא קשור לפורום ...
אני מנהל את פורום סדרות ישראליות ... אשר מתעסק בין היתר בסדרות כאלו...
יכול להבטיח מניסיון שסדרות ערוץ הילדים חוץ מיחסים בינו לביינה .. לא מבחינת סקס וכו לא מטפלים בנושאים האלו של מחזור ,סקס.... יש רומנטיקה כפי שילדים מסוגלים להבין.... אבל לא מטפלים בנושאים עמוקים של גיל ההתבגרות......

 

[אמאyyy]

באמת גיל צעיר, אבל שמעתי על לא מעט כאלו

נשמע לי שנהגת מאוד נכון והיא לאט לאט תתרגל.
אני מניחה שתוך זמן לא רב גם עוד חברות שלה יקבלו וזה יהפוך ךמושא שיחה לגיטימי. האמת אני הייתי מופתעת מכמה שהבת שלי מדברת על זה חופשי גם ליד בנים, כולל האחים שלה, וכמה גם הם מתייחסים לזה בטבעיות. מאוד שונה ממה שהיה בזמננו, וטוב שכך.
&nbsp
עם טמפונים באמת נראה לי שכדאי עוד לחכות. יש לי חברה שהיא גורו בנושא, והדריכה מעבר לדלת את כל החברות של בתה

(המקצוע שלה הוא כזה שצריך להסביר בו דברים בצורה מדוייקת מאוד אז זה כנראה מתאים).
&nbsp

 

[פרפרי אהבה]

לא מנסיון כאם, אלא כילדה

חשוב לזרום עם הילדה, לתת לה את המידע אבל כשרואים שזה מביך אותה יותר מידי- לעשות אחורה פנה.
&nbsp
נשמע שהיא ממש ביישנית ולכן קשה לה עם זה.
&nbsp
אני קיבלתי את המחזור בגיל מאוד מאוחר (כמעט 16) ובצורה מביכה מאוד- מכנסיים בצבע לבן, פתאום מתחיל דימום... זה לא הבהיל אותי למיטב זכרוני, אבל זה כן הביך וזוכרת שהתחבושות היחידות שהיו בבית הרגישו באמת כמו חיתול כי היו מאוד עבות.
אני בחיים לא אשכח איך הלכתי לחנות רחוקה מהבית בכוונה שלא אפגוש מישהו שמכירה, קניתי מלא דברים שיכסו את התחבושות ויצאתי מהר מיד אחרי התשלום שלא יהיה מצב מפדח שמישהו יראה אותי

&nbsp
&nbsp

 

[פרמלה]

היית בחוץ עם המכנסיים הלבנים האלה?

 

[פרפרי אהבה]

במפגש כיתתי אחה"צ!!

למזלי למיטב זכרוני הייתה לי עליונית אז כיסיתי עם זה והתקשרתי לאבא שלי שיבוא לאסוף אותי מוקדם מהצפוי מבלי להסביר למה.
אחרי זה כשראיתי אילו תחבושות יש בבית- הלכתי לחנות ההיא.

 

[פרמלה]

אוי! כמה לא נעים.

 

[פרמלה]

מחזור

אצלנו אחת קיבלה בגיל 12 ו-4 חודשים ואחת בגיל 11 ו-7 חודשים. 10 וחצי זה באמת מוקדם, אבל זה מה יש ועם זה תנצחו

לשמחתי, אפילו לאושרי, שתיהן לא עושות מזה עניין. בייחוד בכורית. אני זוכרת עד היום את עצמי יושבת על המיטה בפעם השנייה שקיבלתי (שבה הגיע הדימום האמיתי) ובוכה לאמא שלי שחבל שנולדתי בת. את שתיהן חיבקתי באושר ובשמחה כשקראו לי לראות שקיבלו.

אצל צעירית, משטבעה זקוקה לשליטה ואינה אוהבת הפתעות, היה לחץ גדול סביב ההתנהלות בבית הספר - איך היא תלך להחליף תחבושת בלי שיראו. סיפרתי לה איך גם עבורי זו הייתה בעיה קשה, מה גם שכשאני קיבלתי היו תחבושות בלי כנפיים, בלי פס דבק ובלי כלום. היו תחתונים מיוחדים עם שתי גומיות שמתחתן השחלת את התחבושת המסורבלת ועליהם לבשת תחתונים רגילים. נתתי לה טיפים בדבר נשיאת תחבושות דיסקרטית ,החלפה, הקפדה על החלפה תדירה, העדפה של מכנסיים כהים בימים של הדימום הכבד יותר, חפרתי שוב ושוב על איך היא חושבת שכל העולם יודע ומסתכל רק עליה, אבל בעצם זה לא ממש כך.

כיום היא יודעת לקחת אתה אקמול לבית הספר כדי לטפל בכאבי הבטן של ההתחלה.

עודדתי אותה לשתף חברות, כדי לפזר את הילת הסוד - סודות עושים לא טוב על הנשמה. במקרה של בתך כנראה קצת בעייתי יותר, כי סביר שהיא הראשונה (אם כי אין לדעת). את העצה הזו היא כנראה לא קיבלה, או שקיבלה ולא שיתפה אותי.

שלחתי אותה גם לספר לאבא, כדי שתבין שזה לא משהו שצריך להתבייש בו. אני לא זוכרת אם סיפרה בעצמה או ששלחה אותי לספר.

 

[אשרז4]

תודה לכן. היא לא בישנית גדולה אבל כן אוהבת שליטה

היא סיפרה לשתי חברות שלה, מסתבר.
אחת לא אמרה כלום השניה חייכה "כנראה זבה דבר משמח אצלה" כך אמרה ביתי
חזרה היום באמצע היום הביתה טענה שכואב
בדיעבד נראה לי שפשוט היום יש זרימה והתלכלך לה והחליפה כמה פעמים וגם הטייצ והרגישה יותר נח בבית.
&nbsp
לא לספר לאף אחד יותר, נראה לי, הנחיה בשבילי בנוסח "אל תספרי לסבא/סבתא/חברות שלך"
וספציפי על אבא אבל זה כרגע אישיו בפני עצמו
&nbsp
היא בהחלט יודעת שאין מה להתבייש.
לראיה ידעה בדיוק מה זה כי ראתה אותי רבות מחליפה תחבושות וכד'.
אומרת בחופשיות לחברות
&nbsp
נראה לי שדווקא ההתלהבות הקלה שלי הלחיצה אותה
זוכרת שגם אני חשבתי לעצמי- מה הם מתלהבים, עכשיו אני אישה?! איזו אישה אני ילדה. (כשאמא שלי התלהבה) וזוכרת שהיו לי חברות שהאמהות התלהבו ש"זה מראה שתוכלי להכנס להריון" ובגיל 12 זה ממש לא משהו שאת חושבת עליו או משמח אותך : )
&nbsp
לבתי לא אמרתי שהיא אישה , רק שזה שלב בהתבגרות הגוף ומראה שהגוף עובד תקין וזה מאוד משמח.
&nbsp
תודה לכולכן, מאוד עזר לי "לדבר" ולשמוע
נירמל לי את הדברים
&nbsp

 

[פרמלה]

התלהבות קלה של אמא והפגנת שמחה

עדיפות על פני שלל תגובות שמיד מתייגות וסת כעונש ונצרבות לך בנפש לכל החיים.
זה מרגש שהיא שיתפה חברות! וגם עושה רושם שהיא עצמה לא עושה מזה עניין גדול מדי.

עם צעירית מצאתי שהסברים טכניים חיזקו לה את תחושת השליטה והובילו להתמודדות עניינית עם כל עניין הווסת: איפה בדיוק להדביק את הפד, איך להשתמש בכנפיים, איך לזהות דימום כבד ולהבין שצריך להחליף, כשהדימום נחלש אפשר להשתמש בפדים קטנים יותר, את הפדים כדאי לשמור בתיק קטן בתוך התיק כדי להקל על חיפוש ושליפה, כל מיני כאלה.

מה אמרה תאומתה?

 

[אשרז4]

... היא לא סיפרה לה

אתמול אחרי השיטפון שהיה לה שהכתים הכל
הלכנו לקנות תחבושות
מאוד קשה לה להתרגל "לחיתול" היא בכלל מאלו שקשה להם שינויים תחושתיים (תמיד לוקח לה חודש + לעבור מקצר לארוך ולהפך גרבים עם מכנס קצר בכלל רק באמצע הקיץ, לישון עם/בלי גרבים וכד')
אז אתמול נקטתי גישה קשוחה- אין מה לעשות , צריך תחבושת, תתרגלי כמו לשאר הדברים. לכי לישון בלילה הגוף יתרגל
הבוקר לא התעסקה בנושא.
&nbsp
אתמול כשרציתי לשים את חבילות התחבושות היא ישר קפצה, שאף אחד לא יראה
ואז נזכרתי... שאלתי אם אמרה לאחותה.
אמרה בחיוך שלא. רק אמרה שכואבת לה הבטן
&nbsp
לא לחצתי.

 

[rona73]

גם אני אמא לבנים בדיוק באותו גיל.

ותאומים. רק רציתי לומר שאולי עכשיו בזמן המחזור של הבת לא לדבר על הנושא יותר,כרגע.בעוד שבוע שיעבור המחזור אפשר להמשיך את השיחה.איך הרגישה,איך להתכוננן לפעם הבא ועוד דברים רלוונטים.

 

[adif11]

בתור אמא לשני בנים

אין לי מה לתרום מנקודת מבט הורית אבל כילדה גם אני קיבלתי מחזור בערך בגיל הזה ולמרות שהסבירו לנו הכל בבית ספר וידעתי למה לצפות, עדיין הייתי מאוד נבוכה ומצוברחת מהענין. התביישתי לספר לחברות ואפילו לאמא שלי לא אמרתי.
לדעתי - נסי להתעסק עם זה כמה שפחות. לשאול מינימום שאלות, לא לנסות "לחגוג" את הענין או להסביר עד כמה זה נפלא ולהצטמצם לקטעים הפרקטיים ביותר (אפשר גם להציע לה טמפונים) ועם הרבה הומור, אם אפשר.

 

[פרמלה]

לא סיפרת לאמך? אז ממי למדת מה עושים?

ואם אפשר לשאול - איך זה השפיע על היחס שלך לווסת במהלך חייך? אם חטטני מדי, אז סליחה.

 

[shilaF29]

הפליאה שלך מפליאה אותי

אין לי מושג מתי קיבלתי מחזור בפעם הראשונה כי לא סיפרתי לאף אחד. אף אחד.
היו בבית שתי אחיות מבוגרות אז תמיד היו תחבושות בארון, וכנראה שידעתי מה לעשות מ״מעריב לנוער״. מתישהו הייתי צריכה תחבושות וראיתי שהן הולכות להגמר, אז השארתי לאחותי פתק, זה היה הרבה זמן אחרי שהמחזור התחיל, והייתי אז בערך בת 11...
אני מניחה שהיו פספוסים והכתמות, אבל אמא שלי אף פעם לא אמרה שום דבר ולא שאלה. מתישהו אבא שלי הגיש לי איזה ספר מיושן שקשור לזה ואפילו בתור ילדה חשבתי שזה מגוחך שהוא נותן לי את זה כ״כ מאוחר מדי.
יש / היו גם בתים כאלו