ילדונת מרדנית

ילדונת מרדנית

היי, בתי הקטנה היא בת 2 וארבע חודשים. הילדה מתוקה, מלאת חיים ואנרגיה שרצה ומתרוצצת כל היום. בנוסף לכך היא מאוד סקרנית, מרדנית ואוהבת מאוד לעשות "דווקא". זה מתבטא בכך שצריך כל הזמן צריך להסתכל מה היא עושה. אם לא שומעים אותה רגע אחד אז בטח נמצא אותה בשירותים משחקת באסלה, פותחת מגירות איפה שהוא ומוציאה דברים, מטפסת על ארונות כיורים או כל דבר אחר שהיא מוצאת. אם היא עושה עבודה בצבעים אחרי 2 דקות היא תתחיל למרוח את הצבעים על כל הגוף. היא לא יושב רגע כשהיא אוכלת, מורחת את האוכל ומכניסה ידים לכוס. היא פשוט צריכה להרגיש בידים כל דבר. כמו כן לאשתי יש קושי גדול לארגן אותה בבוקר כי היא כל הזמן בורחת ומסרבת להחליף בגדים, חיתול או סתם מתעלמת כשמדברים אליה. לאחרונה, כמיטב המסורת של גיל שנתיים,היא גם למדה להגיד "לא רוצה". לפני כחודשיים היא גם עברה למיטה פתוחה והחגיגת לילה התחילה. יש לציין שיש לה אחות שגדולה ממנה בשנה וארבע והם ממש אוהבות אחת את השניה. מאז המעבר למיטה החדשה יש לנו חגיגה בהשכבה. בהתחלה חשבנו להתעלם ולתת להפ לדבר עד שהן נרדמות אבל החגיגה מתחילה בשמונה (כשהן נכנסות לישון) ויכולה להמשך עד עשר בלילה או אחרי. היא אומנם לא יוצאת מהחדר אבל היא יוצאת מהמיטה ונכנסת למיטה של אחותה, מטפסת על כוננית הספרים או סתם קופצת ושרה על המיטה. אחותה כמובן נגררת ומצטרפת לחגיגה למרות שהיא הרבה יותר רגוע מהפרא הקטנה והמתוקה שלנו. הכנסנו אותה לישון כמה פעמים מוקדם יותר אבל זה מלווה בבכי (היא רוצה את אחותה) עד שהיא נרדמת וגם אחותה לפעמים רוצה ללכת לישון איתה. מה שבעיקר מדאיג אותי היא העובדה שהיא חושפת את עצמה כל הזמן לסכנות. אשמח לשמוע רעיונות להתמודדות. ומי אמר שבנות זה יותר קל מבנים???
תודה!
 
ילדה שגילתה את הרצון ומגבשת זהות עצמית

שלום רב, מבחינת הסכנות מומלץ לארגן את מרחב הבית ולהתאים אותו לילדה בגילה. עם מינימום אפשרויות לסכנות למשל: לנעול מגירות, לפנות את המרחב מחפצים שבירים, כבדים ומסוכנים, לאטום את שקעי החשמל וכיו"ב. ילדים בגיל שנתיים סקרניים, חוקרים, ומנסים. חשוב לאפשר להם להתפתח בסביבה מוגנת. סביבה שמאפשרת להם חופש פעולה בתוך מסגרת. סביבה שאפשר להנחות אותם במה כן ומה אפשרי במקום מה לא ומה אסור. עליכם להראות לילדה שכשאפשר אתם באים לקראתה. לא להיאבק. להציב גבולות בדברים מהותייםן וחשובים באמת. לאפשר לילדה בחירה מתוך אפשרויות מוצעות. בהצלחה, עינת.
 
מבחן המציאות

תודה על התגובה המהירה. אני מודע לצורך הארגון של הבית ואלו צעדים שנקטנו. למרות זאת נראה לי בלתי אפשרי לסגור כל ארון או מגירה במטבח, האמבטיות ובחדר שינה. לדוגמא, אין לי אפשרות לשים נעילה על אסלה כאשר האחות "הגדולה" צריכה להתשמש בשירותים בצורה עצמאית. כמו כן, ציינתי שחלק גדול מהפעולות נעשות כהתרסה ולאו דווקא כסקרנות או חקרנות. גם כשרואים אותה ואומרים לה לא, היא מסתכלת בחיוך ממזרי וממשיכה. ז"א שהפעולות יותר באות מכיוון של שבירת גבולות. לדעתי הבעיה היא דווקא עודף הבחירה ולא העודף בגבולות. בעוד שאני לא תמיד מציב להם את הבחירה אלא החלטי יותר ("עכשיו אנחנו עושים X ו-Y!"). אישתי נותנת להם הרבה יותר בחירה ("אתם רוצות לעשות X ולעזור לי לעשות Y?") בפועל, אם ניקח לדוגמא את ההתארגנות בבוקר, הבנות הרבה יותר קשובות לי ומשתפות איתי פעולה מאשר עם אישתי. השאלה איך לישם כאשר היא מתריסה בנו. תודה.
 
הילדה למדה להתנהג בדרך מתריסה כדי לזכות

הילדה למדה להתנהג בדרך מתריסה כדי לזכות בתשומת לב שלום רב, הילדה אומרת בהתנהגותה אני רוצה להרגיש שייכת, בעלת ערך, משמעותית ותורמת. הילדה הבינה בטעות שהתנהגות מפריעה תזכה אותה בהרבה התיחסות. עליכם לעזור לה לקבל תחושת ערך בדרכים נאותות ( במקום בדרך של התרסה). נסו לחשוב יצירתית: איך אנחנו יכולים לתת לילדה תחושה של חשיבות, תחושה שהיא נחוצה בדרך חיובית. הילדה זקוקה לעידוד והעצמה. בהצלחה, עינת
 
למעלה