ילדון שובב שלי

פלגיה

New member
נייטי

אני לא מבינה מה הגננת דיברה איתכם. מה יש לכם לעשות בנושא? ילדים צריכים מסרים מיידיים ותגובה מיידית. שום דבר שתגידי לו אחרי צהריים לא יחזיק מעמד עד הפעם הבאה שזה יקרה. את לא בגן - את לא יכולה לעזור בכלום כמעט (חוץ מהמסר הכללי המעורפל ש"לא מרביצים") תגובת הגננת היא התגובה המומלצת - הפסקה והרחקה. לא חייבים נאומים גדולים. מספיק משפט קצר, וזהו. בנוסף היה רצוי לתת תגובה מעודדת בכל פעם שיש קירבה בים השניים שלא מסתיימת בתקיפה, אבל זה באמת בונוס. אני מאוד מקווה שהיא לא סיפרה להורים של ר' שתומר מרביץ לו, כי אז הסתכסכת בגדול עם האימא (הגננות אמורות לא לספר, לא כולן עומדות בזה). וזהו. ילדים מרביצים, כבר אמרתי?
 

sarity33

New member
פלגיה הוצאת לי את המילים מהפה

בעיקר לנושא "השיחה" שמקיימים עם ההורים. אני זוכרת שבפעם הראשונה שהחלו לדווח לי על בעיות עם טליה רציתי פשוט לשאול האם הם מצפים ממני שאני אנהל עמה שיחה על מה שהיה 10 שעות לפני כן - פנו אלי פעם ראשונה בגיל שנה ו - 3 חודשים כשטליה הייתה צועקת על כל מי שהתקרב אליה במרחק 30 מטר... להבנתם זה כנראה נבע מהחינוך בבית (פינוק יתר) למרות שהילדה שוהה במסגרת שלהם כ -8-9 שעות ביום. בסוף ראיתי שזה הולך לכיוון זה שהילדה מפונקת ושטורחים לומר לה את זה כל פעם שהיא בוכה ואז נאלצתי לעשות שיחת הבהרה ולהסביר קצת על רגישות סנסורית ולתת מאמר כדי לשנות את התפיסה. לא ידעתי מה גרוע יותר להכניס את הילדה שלי לתבנית של "הילדה הרגישה" שצריכה יחס אחר או לתת להם למלא לה את הראש שהיא בוכה בגלל שהיא מפונקת. מאוד מתסכל. בכל אופן למען ההגינות לזכותם יאמר שמאותו רגע הם פשוט התגייסו לטפל בה בשיטות מתאימות יותר והילדה באמת פורחת שם. אבל שמחתי לשמוע את זה מאישה מנוסה שכמוך
לרגע חשבתי שמשהו בהגיון שלי השתבש.
 

נייטי

New member
קראתי הכל במהלך הימים האחרונים

ומודה לכן על כל התגובות. הפנמתי טוב טוב את מה שפרפר בר כתבה וגם הסברתי לאיש שלי את תאורית הקיר. זה אכן ניסוח נפלא לעניין הפימפום ואני מאוד מאמינה בזה. הרגשתי שבעקבות התגובות שלכן ודרכי ההתמודדות שלכן אני מקבלת גיבוי למה שחשבתי וזה נתן לי המון כוח. אני גם נעזרת המון בעיצה של מליתו משרשור אחר וכל הזמן מנסה גם להראות לו מה *כן* לעשות, איך להציע צעצוע משלו ואיך לשחק ביחד. חוה יקירתי, קראתי בשקיקה את ההסבר שלך וגם אני הבנתי בתוכי בדיוק על מה את מדברת ועד כמה את צודקת. עשית לי שכל גדול בכל הבלאגן. פלגיה, אני דווקא מרגישה שהשיחות שאני עושה עם תומר בזמנים שהוא רגוע, בבית, ולא רק כשהוא בתוך מריבה ושקוע במאבק מאוד עוזרות, אני ממש מרגישה שנבנים לו שם קשרים קטנים בתוך הראש. אני רק מקווה שהם נבנים נכון. חייבת לציין שהיום באו אלינו ילד מהגן של תומר ואמא שלו, וראיתי במו עיניי את אותן התופעות ממש שהיו ויש לתומר ויצאתי קצת מעודדת, בעיקר כדי מלגלות שאנחנו לא לבד, בנוסף דיברנו על התחושה שבגן משעמם להם ושתינו הסכמנו שזה לא המקור לבעיות אבל זה בטוח לא עוזר. היום גם ראיתי בפעם הראשונה את תומר מתמודד עם מצבים של מאבק כוח בדרך אחרת מאשר צרחות או אלימות וזה מאוד עודד אותי. בכמה פעמים שונות הוא הציע מעצמו לחבר שהיה כאן את הצעצועים שלו וחלק איתו בשמחה, ובנוסף, כאשר הוא רצה צעצוע שהיה אצל החבר שלו הוא הציע לו תחליף. שיבחתי אותו כמה שיכולתי על ההתמודדות היפה. כשהם הלכו, הרגשתי ממש הקלה וסיפוק מההתנהלות של תומר, אני חושבת שהוא מפנים חלק מהדברים
. תודה על הכל.
 

פלגיה

New member
השיחות עוזרות לטווח רחוק

כי הן מטפטפות מסר אחיד. הן לא יעזרו למחר בבוקר, ולדעתי גם לא בחודש הקרוב. ושיעמום בגן אכן יכול לגרום לפעילות לא ממוקדת ולהיסחפות לאלימות-יתר.
 

פלגיה

New member
אין בעיה ../images/Emo6.gif

אני תמהה על הגננת, לא עלייך. אני מתקשה להבין תלונות של גננות בפני ההורים על ההתנהלות בשעות הגן.
 
למעלה