ילדה מתוקה

[ארז0208]

ילדה מתוקה

בתי בת 6 עם סוכרת טייפ 1 (סוכרת נעורים) שהתגלתה לפני שנה.
מיד אחרי הגילוי, אשתי התחילה להגביל אותה מאוד בסוגי האוכל
וגם בכמויות.
היו ביננו חילוקי דעות לגבי ההגבלות, אבל נתתי לאשתי להוביל.
התוצאה היתה שהילדה התחילה לאכול בהחבא בעיקר מפני אשתי
אבל גם מפניי.
(אנחנו חייבים לעקוב אחרי המזון שלה כדי להזריק אינסולין בהתאם
במקרה שהילדה אוכלת משהו ללא ידיעתנו רואים עליה ברמות הסוכר
שאנחנו כמובן לא יודעים להסביר והדבר מבלבל אותנו)
בזמן האחרון, לאחר מספר שיחות עם הורים בעלי נסיון רב יותר,
לקחתי אני את ההובלה והתחלתי להתיר יותר גם בסוגי המזון
וגם בכמויות
הבעיה היא שאי אפשר לגמול את בתי מאכילה בהחבא.

א. זה מותיר הרגשה רעה.
ב. מבלבל בגלל עליה לא מוסברת ברמת הסוכר.

איך מחזירים לה את האמון בנו כדי שלא תאכל בהחבא ?

 

[gili009]

לשוחח בפתיחות תמיד עוזר..

נסיתם לשבת ביחד איתה, להקשיב לה, למה היתה רוצה ואיך?
שיחה משותפת תמיד עוזרת .
תוכלו אז גם להסביר לה בעדינות למה חשוב כמה ומה אוכלים.
ייתכן שהיא נלחצה מהאמא שלה, לא ראתה בכלל אפשרות לשוחח איתה על זה, להגיד לה מה היא רוצה. לכן בחרה בדרך של "מאחורי הגב".
כדאי גם שאישתך תברר לעצמה עם עצמה (או עם איש מקצוע) מה המשמעות של המחלה מבחינתה ועד כמה זה מלחיץ אותה. גם דרך העברת "הוראות" לילדה שווה בדיקה ועד כמה היא מעבירה הוראות בצורה "מלחיצה" כאשר היא מפחדת שלא ימלאו אותן..

אפשר גם לאמר לילדה שכדאי שתלכו כולכם יחד איתה לאיש מקצוע (עם גישה טובה לילדים!) שיסביר לכולכם במוכחותה מה מותר ומה אסור וכמה.

 

[kriz]

מסכימה מאוד עם מה שנכתב

כשיש סוכרת בהחלט חשוב מה וכמה אוכלים אבל הילדה שלכם בת 6. היא מספיק גדולה שאפשר לשבת ולדבר איתה.
במיוחד להגיד לה שאין סיבה לאכול בהיחבא ושהיא לא צריכה לדאוג מכם.

 

[רוני ודי]

ברוך הבא

מצטרפת לדברים שאמרו לך
לדבר עם הילדה ואם צריך אז להפגש עם איש מקצוע מתאים כדי שייעץ לה ולכם מה לעשות

 

[MotheRonit]

לעשות יחד איתה רשימה

אני מתארת לי שהיא עוד לא יודעת לכתוב ולקרוא (או לפחות לא שולטת).
אז לעשות רשימה כתובה (אתם תכתבו) ומצוירת (היא תצייר) של כל המאכלים ה"אסורים" (או הנפוצים) וליד זה תכתבו כמה פחמימות יש וכמה "מנה" זה שווה (אתה בטח יודע. למשל על כל 15 גרם פחמימה נותנים חצי). לתלות במקום גלוי כאישור ופתיחות. אני מתארת לעצמי שהיא עדיין לא מזריקה לעצמה, אבל הרשימה קודם כל תיתן לה יותר ידע ומעורבות וגם תראה הצהרת כוונות מצדכם שזה בסדר ואכיל.
מעבר לכך קודם כל ליישר קו עם אשתך, אני מתארת לי שזה משהו שכבר נעשה. אפשר בהחלט להסביר לילדה שגם אמא הייתה צריכה זמן להכיר את המחלה, גם אמא הייתה צריכה זמן להבשיל ולהתמודד, אבל עכשיו שיותר רגילים (יותר יודעים השפעות של המאכלים, יודעים כבר כמה לתת) אפשר יותר לשלוט באיזון בצורה חופשית ובריאה יותר. וגם לשוחח איתה על ההשפעות של ההיפרגליקמיה. היפו מרגישים בצורה קיצונית ומהירה יותר, אבל גם להיפר יש תסמינים (ידוע לי על כאבי ראש כמו הרגשה כשמתייבשים) שצריך להימנע מהם (לראות מה היא מרגישה כדי לגרום לה להבין שניתן וחשוב למנוע זאת). אפילו לערוך יחד איתה את הרישום של המדדים ולעודד כאשר היא מאוזנת.
בהצלחה. אני מאחלת לכם שתצליחו להגיע לשלווה. צריך לזכור שאפשר לאכול הכל ורק פשוט לפצות על כך (אפילו לתת מנות גדולות של 1.5 ואפילו יותר על מנת לא להיות בהיפר וזה בסדר) דווקא בגלל זה צריך להיות גלוי. ככל שהיא תגדל היא תוכל יותר לשלוט בהזרקות או בתפעול המשאבה (אם תעברו לאחת כזו).

רק בריאות!

 

[gili009]

 

[kriz]

תשובה מקסימה

 

[אביבקיץ]

ומוסיפה - "המאכלים המותרים"

כל מי שעשה דיאטה יודע כמה מבאס לראות רשימה של מה אסור לי.

אז כדאי להכין את הרשימה בגישה של מה מותר, או באיזה תנאים .
ולקרוא לה "רשימת המזכירה לי" או משהו כזה, ולא "רשימת האיסורים".
ולנסות שיהיו ברשימה דברים שהיא אוהבת

אני ממש לא מבינה בסכרת, אז אני ממציאה כאן, אבל נניח אפשר לכתוב - "עוגיה - מותר שתיים, אחרי שעושים בדיקה ויש פחות מ.... עגבניות שרי - מותר כמה שרוצים".

 

[ליתי0202]

הילדה שלי בת 3+ והיא אלרגית לחלב

היא יודעת מה אסור לה ומה מותר לה.. והיא תמיד שואלת אם זה פרווה. ברור שישנם פעמים שהיא כל כך רוצה....אבל מה לעשות אי אפשר.. אז אני מסבירה. אני מאמינה תיהיה אמיתי עם הילדה שלך,לא תיהיה סיבה שהיא תגנוב אוכל...