יכול להיות משבר גיל ה-40 לפני?

[עמיעדן1]

יכול להיות משבר גיל ה-40 לפני?

אני בת 36 נשואה ואם לארבעה ילדים, מוצאת עצמי תוהה לגבי זוגיות, נישואים, עיסוק מקצועי, תוהה אם אלו החיים שרציתי לעצמי, רוצה שינוי ומפחדת, תוהה אם עדיין אוהבת... אנחנו לפני שינוי בחיים, אחרי שנים של חיים בקיבוץ ועוד 4 במקום עבודה מוגן יוצאים לעיר... אז הגעתי למקום הנכון? לא מבינה מה קורה לי?

 

[domdom1]

bienvenue

לגבי המשבר שלך ,זה המשבר שאנחנו מדברים בפורום .הגעת למקום הנכון לכל אחד יש את המשבר של השינוי,אבל אצלך, את רוצה לאחליף את הכל כולל בעל את במצב עוד יותר קשה ממה שאת חושבת,כדי מאוד שתלכי ליעוץ לפני שהכל התפרק לך בידיים.ספרי לנו קצת מי את ?ומה עובר אליך ? אנחנו כאן כדי לנשות לעזור לך . דום מוגש באהבה

 

[sagiberg]

ברוכה הבאה../images/Emo24.gif../images/Emo25.gif

הגעת למקום הנכון בזמן הנכון. אולי דווקא העובדה שאת עומדת לעבור עכשיו למקום חדש ולעבודה חדשה, יכולה לשחק לטובתך. הרי חלק ממשבר הארבעים הוא הרצון לשנות, והנה, יש לך שינויים בשפע ורק צריך לחשוב איך לנצל אותם היטב. ....ובעצם, לכן כולנו כאן

 

[י רדן]

ברוכה הבאה, עמעידן, אנו כאן

כדי לשמוע ולעזור.

 

[עמיעדן1]

מפחיד משהו../images/Emo10.gif אספר מעט על עצמי

בארבע שנים האחרונות חיינו בפנימייה וגידלנו עוד 11 ילדים בנוסף לשלנו, 4 שנים של מתח נוראי, נקלענו למצבים מאוד קשים עבדנו עם ילדים שחוו אונס קשה, ילדים עם תופעות פסיכיאטריות קשות, ילדתי לפני 7 חודשים וקבלת הפנים היתה ילד ששבר את כל החלונות בבית, שבר את הדלת, צעקות אימה... ואני עם תינוקת קטנה בידיים, ילד בן 5 עם פחדים. הדברים החלו מתערערים, זוגיות לא משהו פתאום מפריע לי שאני יותר אינטילגנטית מבעלי, מצטערת אם זה נשמע יומרני או מתנשא אבל זו ההרגשה שלי, מפריע לי מאוד שאנחנו לא מצליחים לפתח שיחה ביננו בעצם כשאני חושבת על זה אף פעם לא הצלחנו. הסקס עד הלידה היה מדהים, אחרי הלידה הוא ירד לכמעט אפס, מפריע לי שהוא לא סבלני כלפי הילדים שלנו, הוא בן 42 ולא מוצא עבודה כעת. אבל, אני אוהבת אותו, הוא בן אדם טוב והוא עושה כמעט הכל בבית: מנקה, מבשל, מקלח את הילדים, מרדים, וכו' כל הצד הכלכלי עלי, אני צריכה לחשוב מה לעשות ואיך לעשות? אני צריכה לדחוף לשינויים... מערבולת אה?! לא רוצה להחליף את הבעל, אבל רוצה להרגיש חיה, רוצה לפרוח אני עומדת לפתוח פעוטון (אני מורה/גננת עם תואר ראשון בחינוך מיוחד), בכלל לא בא לי לעבוד עם ילדים כעת, אבל השקענו כסף לפעוטון. אוף, מצטערת על הקיטורים.

 

[niva99]

מצטרפת לברכות-ברוכה הבאה

אכן ,הרבה דילמות-בלי פתרונות אינסטנט. אני חושבת שכולם באיזשהו מקום חיים בפשרות.

 

[י רדן]

נשמע כמו שחיקה בזוגיות ורצון לשינוי

אני חושבת שרובנו חווים פה ושם את הרגשתך, מי יותר מי פחות אך מסתבר שזה לא קל. לדעתי ממליצה לך ללכת לקבל ייעוץ מקצועי בנוסף למה שהחברים כאן בפורום יכתבו לך ויגיבו.

 

[חמודית מהשרון]

עמיעדן ../images/Emo140.gif

ברוכה הבאה למקום החם והנעים הזה. התרווחי לך את במקום הנכון. אני אישית עוברת תקופה של תפנית כמעט בכל מישור אפשרי בחיי. כשאני עומדת מהצד ובוחנת, לא מבינה איך מחזיקה מעמד. אנחנו לא יודעים, אבל גם בתקופות קשות טמונים בנו כוחות להתמודד ולשרוד. מה שחסר להשלים זה אולי באמת כמו שכתבו חברים אחרים, ייעוץ, שיתווה לכם דרך, שיפתח לכם ערוץ בו תוכלו להתמודד יחד עם השינוי הלא קל. שיהיה לכם בהצלחה היו חזקים

 

[sagiberg]

לא קיטורים אלא פתיחות../images/Emo140.gif

קודם כל- כל הכבוד על הפתיחות, על הנכונות לפתוח את מה שכואב. אחרי שקראתי, הרושם הראשון שלי היה שיש כאן ערבוביה של בעיות: 1. נדמה לי שבשנים האחרונות השקעתם הרבה אנרגיות רגשיות באחרים וכעת את לפחות מרגישה מרוקנת. לפני הכל, אולי תוכלי לקחת לעצמך שעה או שעתיים בשבוע ולעשות משהו שימלא לך את המצברים, משהו מפנק (פיסול, מס'ג, טיול על שפת הים...) 2. לגבי האינטליגנציה- כנראה שבשלב מסויים כל אחד מאיתנו מגיע לאיזו רוויה מ"חולשותיו" של בן הזוג- אולי אחרי ששאר מוקדי המתח יטופלו, תגלי שהבעייה הזו מטרידה פחות. ואחרון- במצב כזה אני באמת חושבת שעזרה חיצונית, לוא דוקא מיועץ אלא אפילו ממישהו קרוב ואוהב יכולה לתת דחיפה קדימה להמשך טוב יותר תהיי חזקה ותמשיכי לחלוק איתנו את מה שב

 

[עמיעדן1]

תודה../images/Emo24.gif

קמתי הבוקר עם הרגשה חיובית יותר, אחרי שלא ישנתי כמעט כל הלילה קמתי מעט אחרת. אני באמת צריכה לעשות משהו עם עצמי לעצמי, 4 שנים בעבודה בפנימייה, 4 שנים של נתינה אינסופית, נתינה מוחלטת ללא תנאים וקבלת סטירות לחי מהילדים מההנהלה שלעולם לא תמכה, 4 שנים של מתח. אולי השינוי הוא לטובה, צריך להסתכל קדימה לשרוד את השנה הראשונה בחוץ ולראות איך ממשיכים, והכי חשוב באמת לעשות משהו בשביל עצמי. לפני 4 שנים עזבנו את הדרום שם השארתי גם חברות מאוד קרובות שלי ועל כן הקושי לצאת עם חברות נפש, לחלוק ולשתף מישהו שיכול לעזור...

 

[י רדן]

מכאן מחבקת אותך וחושבת שיש בך

את הכוחות ועובדה גם שאת אומרת זו קמת עם הרגשה חיובית יותר. הרי כל שינוי מפחיד ובעיקר שעבדת בעבודה שוחקת, ואת מרגישה שאת רוצה משהו גם לעצמך. ומגיע לך משהו לעצמך, אל תמהרי לעשות שינויים תבדקי כל צעד וצעד שאת עושה. ומכאן שולחת לך חיבוק והגעת למקום הנכון.

 

[חמודית מהשרון]

ירדן ברוכה הבאה ../images/Emo24.gif

 

[j u l i a n o]

../images/Emo13.gifברוכים הבאים, ../images/Emo9.gif

משבר גיל ה-40 תפס אותי בגיל 43 (ככל שזה נקרא משבר כי זה ממש לא) יתכן והגיל פשוט מחדד לך את החושים ואת בוגרת מכפי גילך. תופעת שונות מתרחשות כמו גילוי עצמי והשתנות . אצל נשים/גברים יש גירוי מיני מוגבר ונישות חבויות שמתגלות לטובה,רגישויות וכד'. יש גם דברים שלילים כגון בעיות בריאות, קריאה(משקפיים) ומקווה שזה הכל... אל תתרגשי יתר על המידה וקבלי דברים בהבנה וסבלנות, תתיעצי יותר עם קרובים וחברי אמת ותבליגי. כולנו כאן כדי לשמוע וליעץ ככל שניתן. תרגישי חפשיה לקשקש איתנו. נ.ב.-הכותב אינו פסיכולוג וכל הכתוב לעיל נכתב מניסיון אישי. בהצלחה.