יכולת קליעה

[רונן שפירא1]

יכולת קליעה

כבר שנים אני מקטרים שבארץ כבר לא מגדלים קלעים, ושמאז יותם הלפרין לא צמח גארד ברמה גבוהה.
והנה כשראיתי חלק ממשחקי הקולג' תפס אותי משהו שנאמר שם, שיש היום הרבה שחקני קולג' שקולעים ב50 אחוז בערך לשלוש, אבל בגלל גובהם לא יגיעו לאירופה...
ואני שואל איך זה שבתי הספר התיכוניים בארה"ב מגדלים שחקנים שקולעים ב-אחוז כזה, אבל אנחנו לא מצליחים לגדל אפילו אחד?

 

[סלים וארזה]

דיעותיי קודם כל במכללות קו השלוש קרוב יותר מאשר באירופה. דבר שני הוא שבקולג'ים נותנים דגש יותר על יכולת אישית וגם לרוב שחקני הקולג'ים אתלטיים יותר. אצלנו אין הרבה שחקנים אתלטיים ולרוב עובדים על יסודות קבוצתיים של הגנות, תרגילים מסודרים בהתקפה והרבה טקטיקה.

נקודה אחרת היא שב-HOOD משחקים הרבה כדורסל במגרשים וההתייחסות לענף היא כמו לכדורגל בברזיל שילדים משחקים להם ברחובות. אצלנו המצב הסוציו אקונומי טוב יותר ולכן אין ממש הרבה ילדים שמשחקים כדורסל מגיל צעיר מאוד כברירת מחדל בשכונה. יש מחשבים, יש אינטרנט, יש חוגים של העשרת ידע ובנוסף גם הכדורגל בארץ יותר פופולרי מהכדורסל וככה הרבה יותר קשה לברור את הטובים ביותר כי ההיצע אינו רב.

 

[רונן שפירא1]

תראה עובדה ששאייר למשל לא צמח בשום גטו

והוא אחד הקלעים הטובים שנראו כאן...
זה שיש לו חסרים אחרים זה סיפור אחר...

 

[tristan79]

אם אני יכול להציע תיאוריה

בארה"ב, גם בשלבי ההתפתחות של הגילאים הצעירים, המשחק מבוסס על כוכבים ורול-פליירס. יתרה מכך, המשחק שם מבוסס שחקנים שמביאים לפרקט אלמנטים מסוימים ובאלמנטים האלו הם מתמקצעים ועל האלמנטים האלו הם נבחנים.
אני לא יודע כמה ג'ון שאייר הוא דוגמא טובה לעניין הזה אבל אין בעיה לחשוב על כמה שחקני מכללות וNBA שהגדרת התפקיד שלהם היא להיות קלע, כשאולי הם תורמים בעוד פרמטרים, אבל זה בונוס.

אצלנו הגישה היא שונה - לא רק בעניין הקליעה, אלא בכל פרמטר של המשחק.
גארד שהוא קלע טוב מחוץ לקשת? זה נחמד, אבל מה עם הולכת הכדור ויכולת החדירה?
גבוה שיכול לקלוע עם הפנים לסל? יופי, אבל הוא צריך לעבוד על המשחק עם הגב לסל והריבאונד.
לטוב ולרע הגישה שלנו (לפחות כאוהדים, אני לא יודע ממקור ראשון איך עובדים המאמנים בגילאי נוער) היא לעבוד על הכל ואולי אפילו לשים דגש דווקא בדברים הפחות טובים. בסופו של דבר יש לך זמן מוגבל להתאמן ויכולת מוגבלת לפתח יכולות אז כשהפוקוס הוא על להפוך שחקנים לאול-אראונדרים, חלק מהתוצאה היא שקשה לשפר יכולת ספציפית באופן מקסימלי.

יש כמה שחקנים צעירים בליגה עם יכולת קליעה טובה - בן רייס ואייל שולמן הם שניים שקופצים לי לראש, אבל עד כמה אנחנו באמת בוחנים אותם בפרמטר הזה? אם שולמן רוצה לשפר את מעמדו כשחקן האם היית ממליץ לו לעבוד על שיפור טכניקת הזריקה שלו מחוץ לקשת או להשקיע את הזמן בעבודה על הגנה וניהול משחק?

 

[מנחם לב]

תשובה פשוטה

אפשר לכתוב אלפי מילים ולחרטט על כל מיני הסברים סוציו-אקונומיים או להיכנס להסברים על טקטיקות בכדורסל האמריקאי ועוד כל מיני שטויות שכותבים אנשים שבכלל לא שיחקו כדורסל.

האמת היא שבארה"ב יש המון בעיות בכל הקשור לפיתוח קליעה. למשל: בחלקים נרחבים של ארה"ב משחקים בסלים גבוהים ועם כדורי 7 גם בליגות של גילאי 6-12. זה גורם לילדים להתרגל לזרוק לא נכון. בעיה נוספת: בגילאי התיכון ישנם שחקנים עם אתלטיות וגובה יוצאי דופן ולמעשה יתרון עצום על פני שאר בני גילם, אבל בגלל השיטה בארה"ב הם יכולים רק להמשיך לשחק בתיכון ולא במסגרת "בוגרים" כמו בשאר העולם. מכיוון שהם יכולים להגיע בקלות לסל ולקלוע גם ככה כל משחק 40 נק' אז אין להם מוטיבציה מיוחדת לפתח קליעה.


עם כל זאת... ההסבר הוא כמות.
אחוז האוכלוסייה שעוסק בספורט ובכדורסל הוא הרבה יותר גבוה מאשר בארץ, שלא לדבר על זה שהאוכלוסייה עצמה היא 300 מיליון מול 8 מיליון. אז גם עם כל הבעיות שיש שם בפיתוח שחקנים עדיין תמיד יהיו שם הרבה יותר קלעים מאשר בארץ.

 

[רונן שפירא1]

כמה הערות

אני מוכן לקבל את הבדלי השיטות. את העובדה שמכללות עובדים על כשרון ספציפי ובארץ על הסך הכל.
אבל אולי המסקנה היא שצריך לשנות את הגישה בארץ? להפסיק לחפש שחקנים מגוונים בגילאים הצעירים ולחפש כשרונות שניתן ליצור מהם תלכיד? ולהתמקד באמת ביכולת האישית כל עוד ניתן לשפר אותה?
הרי משלב מסויים כבר אי אפשר יהיה לפתח את השחקן כאינדיבידואל.
האם לא עדיף להשאיר את פיתוח ההיבטים הקבוצתיים לגילים המאוחרים, כאשר השחקן מקבל החלטה לשחק כמקצועני?
ולגבי הכמות, ההבדל בכמות בין ישראל לארה"ב עומד על אחת לשלושים. קשה להאמין שאין שחקן או שניים לפחות בארץ שיכולים להגיע לאחוזים כאלה אם יעבדו אתם נכון....

 

[מנחם לב]

מה הרקע שלך בכדורסל?

כי זה נשמע כאילו אתה מדבר פה על אנתרופולוגיה או איזה תחום מופלץ אחר באקדמיה ולא על ספורט.

קודם כל מאיפה הבאת את היחס של אחד לשלושים? היחס הוא לא פרופורציונלי לאוכלוסייה כי שם יש תרבות ספורט הרבה יותר מפותחת ויש אחוז נכבד יותר של ילדים ובני נוער העוסקים בכדורסל. זה יותר בכיוון של אחד ל-500.

דבר שני, כן יש פה כשרונות בודדים. זאת אומרת קלעים מאוד מוכשרים אבל גם מישהו שמתמחה בקליעה צריך שיהיה לו גובה סביר ויכולות אתלטיות מינימליות כדי להתמודד ברמות הגבוהות. הלפרין לא היה רק קלעי מעולה אלא גם גארד בגובה 1.93 עם יכולת אתלטית טובה, שליטה בכדור וראיית משחק.

אגב, מתי בדיוק אתה מציע להתחיל ללמד "היבטים קבוצתיים"? בגיל 17? 14? זה הכל צריך לבוא ביחד.

אם כבר אתה באמת מתעניין בנושא אז כרגע בכל דיון מקצועי של מאמנים בנושא הקליעה, הטענה העיקרית היא שילדים לא הולכים לזרוק מספיק בחוץ, מה שפעם היה נפוץ. היום כשהם לא באימון אז הם יושבים בבית בפייסבוק, ובנוסף גם מסיימים יותר מאוחר ללמוד וגם נותנים להם הרבה יותר שיעורי בית ו... ההורים עוד דוחפים להם מורים פרטיים. זאת אומרת גם כשילד כבר רוצה ללכת החוצה לשחק אז יש לו הרבה פחות זמן מבעבר.

 

[רונן שפירא1]

אה טוב, לא ידעתי שרק מי שיש לו עבר

פעיל כשחקן/מאמן רשאי לכתוב.
היחס שציינתי הוא של גודל האוכלוסיה. סטטיסטית צריך למצוא אחוז יחסי של כשרונות גם בארץ
אבל ציינת שבארץ אין תשתית לגילוי הכשרונות ולמיצויים ומזה יש להתחיל
אגב, לגבי תשתית אני פחות בטוח שיש היום פחות מבעבר. היום כמעט בכל בית ספר יש מגרש ספורט או אפילו אולם, ובהרבה מקומות יש מרכזי פיס עם אולמות.... בעבר הלא רחוק זה לא היה קיים.
אבל בחלק מהדברים אני מסכים איתך, וחבל שאיש לא מטפל בזה ברצינות לא המנהלת ולא איגוד השחקנים.
לגבי השעות, אני לא בטוח שאתה צודק. אני חושב שהבעיה מתחילה מחוסר הניצול הנכון של השעות הקיימות והחלוקה בין שעות ספורט בבית הספר לשעות אימון בקבוצת הנוער. שאם היו מתרכזים באחד מהם, ניתן היה לנצל אותן שעות בצורה טובה יוצר.
במכללות היום יש אגב הגבלות חמורות על מספר השעות שניתנות לאימון ספורטאים. כבר אין מצב שמגיעים למכללות ומתאמנים 25-30 שעות בשבוע....

 

[מנחם לב]

זו לא הייתה הכוונה

בשום מקום לא אמרתי או רמזתי שאתה לא צריך לכתוב פה.
אמרתי שההודעות שלך נשמעות כאילו נכתבו על עבודת פוסט-דוקטורט במדעי הרוח ולא על כדורסל. מצטער אם נפגעת.

בארץ אין אכן אין כל כך תשתית של גילוי כישרונות, אבל זה לא שבמדינות אחרות כן יש. פשוט יש מדינות כמו נגיד ליטא או מונטנגרו שבהן הכדורסל הוא כמו דת ומשהו כמו 90% מהילדים עוסקים בכדורסל בזמן כזה או אחר. יש מדינות כמו ספרד או ארה"ב שאולי "רק" 50% מהילדים יעסקו בכדורסל, אבל בגלל גודל האוכלוסייה גם זה הרבה מאוד ובשתיהן יש השקעה גדולה בספורט. ואצלינו במקרה הטוב יש אולי 10% מהילדים שבאים לכדורסל או משחקים ברחוב (יש מקומות בארץ ששם זה יותר בכיוון של 40%-50% אבל נגיד בב"ש זה יותר בכיוון של 3%-4%).

ומה הקשר למכללות???

 

[רונן שפירא1]

מקבל

אני לגמרי מסכים איתך.
ולגבי המכללות הקשר הוא שגם כאשר מגבילים את מספר השעות שחקנים עדיין יכולים להתקדם ולהתפתח ולא רק בזכות חדר כושר.....
השאלה שאני שואל היא כזאת:
מה עדיף ללמד בגילאי הנוער? יסודות אישיים או תרגילים למשחק קבוצתי?
כי במצב הנוכחי כשהרוב משחקים גם בבית הספר וגם בקבוצות, הרבה זמן הולך לאיבוד על תרגילים קבוצתיים....
זאת אולי אחת הסיבות מדוע כוכבי נוער שלנו שעולים לבוגרים לא מתרוממים, כי לחלקם חסר יסודות אישיים בסיסיים....

 

[עמיקם10]

בליטא של שאראס-10 מליון תושבים.

הטיפוח מתחיל בגיל 10 וטיפוח כשרונות זו בעיה לא רק בכדורסל. אם שחקן צריך לעבוד,וללמוד,ולשרת בצבא, וההורים לא מביאים אותו למשחקים-ולא מתעניינים. הוא יתקשה להתפתח. חוץ מזה בארה"ב רוב הכדורסלנים בנ.ב.א הם שחורים..יש אצלם מבנה פיזיולוגי שונה שמתאים לכדורסל. ולמזלה ארה"ב קלטה את האפרו-אמריקנים..לתוכה והיא -גם- מאוד משתדלת מאוד לכפר על ההיסטוריה שלהם.

 

[עמיקם10]

בפרמטר-גודל אוכ'-סין היתה צר' לה' אלופת עולם.

והשניטה הודו. איפה הן ? דוקא יש אוסטרלים וברזילאים. 20 ו- 220 מליון בהתאמה.]

 

[רוברט באראתיאון]

יש דוגמאות יותר קיצוניות

סלובניה , מדינת כדורסל מצוינת , בכלל מדינת ספורט מצוינת , פחות תושבים מאיתנו.
קרואטיה , פחות או יותר סד"ג דומה לשלנו.

צריך לזכור שאצלנו הדתיים והחרדים לא כל כך פקטור בכל הקשור לספורט מקצועני , יש טפטופים פה ושם , אבל אין שום הכוונה לספורט מקצועני , למי שמתאים.
כנראה שכנ"ל גם אצל הערבים הישראלים על פי רוב.

 

[מנחם לב]

לא הבנתי - מה הפואנטה

מצטער, לא כל כך הבנתי מה התכוונת בעצם לטעון בשתי ההודעות שלך.

דבר ראשון - בליטא יש אפילו פחות, למעשה רק 3 מיליון תושבים.
העניין פה הוא לא הכמות תושבים עצמה אלא כמות הילדים שעוסקים בכדורסל. מכיוון שארה"ב כי גם מדינה גדולה וגם מדינת ספורט מפותחת אז יש שם פי כמה וכמה יותר ילדים שפעילים בכדורסל.
בסין יש כמות עצומה של אנשים אבל אחוז מועט ביותר עוסק בכדורסל, שלא לדבר על רמת המתקנים שם באזורים הכפריים שבהם נמצא אחוז ניכר מהאוכלוסייה.

לגבי השחורים - גם זה כמובן קשור ומשפיע. לכן למשל נבחרות הנוער של צרפת מצליחות באירופה ושחקנים צרפתים רבים משחקים ב-NBA. אני מתכוון לזה שיש בצרפת הרבה מהגרים וילדי מהגרים מאפריקה.

 

[salo22]

בחיים לא יכול להיות כזה דבר

שהרבה שחקני קולג', או שחקני כדורסל בכלל, יקלעו ב 50% לשלוש במשך העונה או אפילו יתקרבו לזה. טרוי דניאלס מ VCU, מנצח תחרות השלשות של אירוע הקולג'ים השנה, עומד על ממוצע קריירה של 37% וזה נחשב סופר מצויין, עם 40% בעונה האחרונה שזה סופר פסיכי. מעטים מאוד הם אלו שיתקרבו לזה ברמות הגבוהות בקולג'ים. יש הבדל משמעותי מידי בין 50% ל 30%, ושחקנים רבים בקולג'ים לא מגיעים לזה.
לגבי לגדל כאלו ? זו המון עבודה אישית שתלוייה בשחקן ובסביבתו. גודס היה קלעי בלתי רגיל כי אבא שלו עזר לו להיות כזה. אגב לדעתי אור קהל קלעי מצויין ובטח יהיו עוד כמה בשנים הקרובות. בהחלט מסכים עם זה שאין מה להשוות בין הווליום של ארה"ב לווליום הפרברי הזה במדינת ישראל. הייתי מסתכל קרוב הרבה יותר ומתעמק ולוקח דוגמא במה שקורא באירופה, בעיקר כמובן מזרח.

 

[commandooo]

כל הליגה הם שחקנים זרים

אז איך בדיוק יצמח שחקן ישראלי באיזושהי עמדה.....?

 

[רוברט באראתיאון]

שחקן לא צומח בשדה

הוא צומח בילדים , נערים , נוער - אתה מכיר זרים בגילאים האלה? אף זר לא מפריע לכשרונות ישראלים לצמוח בגילאים צעירים , והנה , הפלא ופלא , גם במצב כזה הפלא ופלא ,אין לנו כשרונות צעירים שאפשר לדבר עליהם , מה זה צריך ללמד? שהבעיה לא קשורה לזרים.
אם כבר , דווקא בבוגרים ,נבחרת ישראל נמצאת במיקום החזק ביותר שלה ביחס לאירופה , בגיל שבו זרים תופסים מקומות עבודה לישראלים.
אם יהיו ישראלים מספיק טובים , אף אחד לא ימנע מהם לשחק , הם ישחקו ,הבעיה שאין , והבעיה שהשחקן הבינוני הישראלי המצוי ,הוא כזה בכל גיל.
אם אתה רוצה לחפש את שורש הבעיה , תחפש אותה ברמת האימון בגילאים צעירים , באסטרטיית הגישה לצעירים , אלף פרמטרים שמתחילים בגיל צעיר, הזרים לא מפריעים כאן , כמו שהם לא מפריעים בספרד שיש לה נבחרת לאומית הכי טובה באירופה , וים של זרים בליגה.
כשאין ישראלים טובים , קבוצות מביאות יותר זרים ,ככה זה.