kfirle2006
New member
ייעוץ
אהלן, אשמח לתשובות מכמה שיותר אנשים. שמי כפיר, ואחי הקטן אלעד גר וחי בארה"ב כבר 8 שנים. היום הוא בן 19. משום מה, מסיבות שממש אינן ברורות לי, הוא החליט לפני תקופה מסוימת שהוא נחוש להתגייס לחיל האוויר האמריקני. לצערי, ובשל נסיבות חייו הוא גדל בשנים האחרונות בסביבה שמקדשת חומרנות והשגיות מעל לכל ערך שהוא, זאת אם בכלל ניתן דגש לערכים כלשהם במערכות החיים שלו, בין אם בביתו, אצל אבי, ובין במערכות החינוך. בכל אופן, אני מרגיש שהוא טובל בריקנות גדולה, חוסר בטחון רב, ואין לו כיוון בעל משמעות. אני מאמין שהוא בחר באופציית הגיוס בגלל שבנקודת זמן מסוימת הגיע אליהם לתיכון נציג של החייל והציג בפניהם תמונה זוהרת ונפלאה של החיים בחייל בחיל האוויר, ואחי נבלע לתוך הסיפור הזה. אני אישית פציפיסט מובהק, נגד אלימות מכל סוג, נגד קיומן של מערכות צבאיות כלשהן ובעיקר בעד גישור בין אנשים ומציאת פשרות ומכנים משותפים. בשנה מאז שהוא החליט לעשות את הצעד הזה ניסיתי מספר פעמים בעדינות להבהיר לו שההחלטה הזו באה לדעתי ממקום של חוסר בתכנים אמיתיים אחרים, ושמערכת כזו, שמתבססת בשורה התחתונה על אלימות ומוות והרס לא יכולה ולא אמורה לעשות אותו אדם טוב או מאושר או שלם או מלא יותר, ולהיפך- היא רק באה לנצל את מיטב שנותיו כדי לשמן את הגלגלים ההרסניים שלה. מה גם, שהם דורשים ממנו לוותר על האזרחות הישראלית שלו כדי להצטרף לאותו תפקיד בו הוא מעוניין. הוא אמור להתגייס ב- 25 באפריל. זה מאד מאד כואב לי, ואני בקונפליקט בין עצם כך שאני מכבד אותו כאדם בוגר (לפחות ביולוגית), שזכותו לקבל את החלטותיו באופן אישי ופרטי, לבין כך שבמבחן המציאות- הברירה שלו היא לא מלאה, חד משמעית. אדם לא יכול לקבל החלטות מפוכחות מתוך מצב של חוסרים אדירים וריקנות שאופפת אותו, תוך כך שהוא אפילו לא מודע לעד כמה הוא לא קולט מה קורה איתו. אני מנסה לחשוב על דרכים באמצעותן אוכל איכשהוא להגיע אליו פנימה ולהבהיר לו עד כמה מערכת כזו היא שלילית, נצלנית, הרסנית. הוא עקשן וחושב שהוא יודע הכל ומבין הכל. אני מבקש עצה. תודה כפיר
אהלן, אשמח לתשובות מכמה שיותר אנשים. שמי כפיר, ואחי הקטן אלעד גר וחי בארה"ב כבר 8 שנים. היום הוא בן 19. משום מה, מסיבות שממש אינן ברורות לי, הוא החליט לפני תקופה מסוימת שהוא נחוש להתגייס לחיל האוויר האמריקני. לצערי, ובשל נסיבות חייו הוא גדל בשנים האחרונות בסביבה שמקדשת חומרנות והשגיות מעל לכל ערך שהוא, זאת אם בכלל ניתן דגש לערכים כלשהם במערכות החיים שלו, בין אם בביתו, אצל אבי, ובין במערכות החינוך. בכל אופן, אני מרגיש שהוא טובל בריקנות גדולה, חוסר בטחון רב, ואין לו כיוון בעל משמעות. אני מאמין שהוא בחר באופציית הגיוס בגלל שבנקודת זמן מסוימת הגיע אליהם לתיכון נציג של החייל והציג בפניהם תמונה זוהרת ונפלאה של החיים בחייל בחיל האוויר, ואחי נבלע לתוך הסיפור הזה. אני אישית פציפיסט מובהק, נגד אלימות מכל סוג, נגד קיומן של מערכות צבאיות כלשהן ובעיקר בעד גישור בין אנשים ומציאת פשרות ומכנים משותפים. בשנה מאז שהוא החליט לעשות את הצעד הזה ניסיתי מספר פעמים בעדינות להבהיר לו שההחלטה הזו באה לדעתי ממקום של חוסר בתכנים אמיתיים אחרים, ושמערכת כזו, שמתבססת בשורה התחתונה על אלימות ומוות והרס לא יכולה ולא אמורה לעשות אותו אדם טוב או מאושר או שלם או מלא יותר, ולהיפך- היא רק באה לנצל את מיטב שנותיו כדי לשמן את הגלגלים ההרסניים שלה. מה גם, שהם דורשים ממנו לוותר על האזרחות הישראלית שלו כדי להצטרף לאותו תפקיד בו הוא מעוניין. הוא אמור להתגייס ב- 25 באפריל. זה מאד מאד כואב לי, ואני בקונפליקט בין עצם כך שאני מכבד אותו כאדם בוגר (לפחות ביולוגית), שזכותו לקבל את החלטותיו באופן אישי ופרטי, לבין כך שבמבחן המציאות- הברירה שלו היא לא מלאה, חד משמעית. אדם לא יכול לקבל החלטות מפוכחות מתוך מצב של חוסרים אדירים וריקנות שאופפת אותו, תוך כך שהוא אפילו לא מודע לעד כמה הוא לא קולט מה קורה איתו. אני מנסה לחשוב על דרכים באמצעותן אוכל איכשהוא להגיע אליו פנימה ולהבהיר לו עד כמה מערכת כזו היא שלילית, נצלנית, הרסנית. הוא עקשן וחושב שהוא יודע הכל ומבין הכל. אני מבקש עצה. תודה כפיר